כדורסל של פפ: הגישה המהפכנית בבוסטון

מאמן הסלטיקס ג'ו מאזולה נפגש מספר פעמים עם מקבילו ממנצ'סטר סיטי והודה שלמד לא מעט, מהפן המנטלי ועד ללחץ ומצבי אחד על אחד טובים יותר. "ככה משחקים" מתפעל

רועי ויינברג
רועי ויינברג   18.10.25 - 12:35

תגיות: NBA, ככה משחקים

Getting your Trinity Audio player ready...

קהילת מאמני ה-NBA מורכבת מאנשים, איך נאמר, יחודיים. פיל ג'קסון זכה ב-11 אליפויות אחרי הדלקת מרווה וטקסים בודהיסטים בחדרי ההלבשה. פי ג'יי קרליסימו הגיע למצב בו אחד משחקניו הטובים ביותר, לטרל ספירוול, חונק אותו באמצע אימון. אנחנו אפילו לא נתחיל לדבר על ג'ף ואן גנדי. גם בתוך הקהילה הזאת, ג'ו מאזולה נתפס כטיפוס שונה, ססגוני, יחיד מסוגו.

המאמן בן ה-37 של בוסטון סלטיקס זכה באליפות בשנתו השנייה כמאמן ראשי, 2023/24, כשהוא הוקפץ למלא את נעליו של אימה אודוקה רגע אחרי שהאחרון הגיע לגמר ופוטר בשל יחסי מרות. הוא הוקפץ לספסל של בוסטון אחרי שהיה עוזר מאמן בג'י ליג ובדרג ב' במכללות, כשהוא המאמן הצעיר ביותר שזכה באליפות מאז ביל ראסל שעשה זאת ב-1969, בה הוא אימן ושיחק 48 דקות בכל משחק.

מאזולה משלב בין גישה התקפית יוצאת דופן שמבוססת על שלשות, גישה פילוסופית כמעט ניהליסטית ומשפטים כמעט תלושים מהמציאות שיכול להגיד רק מי שגדל במערכת חינוך נוצרית אדוקה, אבל הכדורסל שלו מרתק ולא רק בזכות אותה הסתמכות על שלשות. המסלול של מאזולה, שלא שיחק כדורסל מקצועני מעולם ולמעשה היה עוזר מאמן משני בבוסטון לפני שהוקפץ לראש הספסל, מכריח אותו לחשוב מחוץ לקופסה.

לפני הגמר מול דאלאס אשתקד מאזולה יצא מהקופסה והלך לאחד המאנמים הגדולים בכל הזמנים בענף המתחרה, פפ גווארדיולה. מאזולה אמר בפודקאסט Men In Blazers שהוא מזדהה עם תחילת הדרך של גווארדיולה, כמי שהתחיל בקבוצה הקטנה של מועדון ענק והוקפץ לקווים עם ציפיות גדולות. גווארדיולה כזכור אימן את ברצלונה ב' לפני שהדריך את בארסה לעונת הכדורגל הטובה בכל הזמנים, 2008/09, בזמן שמזולה אימן בג'י ליג.

 

 

"בשני המקרים היו יכולים ללכת עם שמות גדולים יותר, אבל הלכו על הבחור שישב בקצה של הספסל", אמר מאזולה. "לכן הוא הפך להשראה עבורי, רציתי להבין איך אני בונה תרבות, בונה קבוצה ומשתלט על משחקים. זה מה שמבדיל מאמנים בכל ענף ספורט, בין אם זה כדורגל, כדורסל או לקרוס. חשבתי שאני יכול ללמוד לא מעט מזה".

בפן הפסיכולוגי, לכל הפחות, קל למצוא את קווי הדמיון. גם פפ וגם מאזולה, כמו כל מנהל ברחבי העולם, בסופו של דבר מתעסקים באנשים. אנשים מוכשרים מאוד, אבל אנשים. ההשראה של מאמן אחד ממאמנים בענפים אחרים היא לא דבר חדש, וגם ג'קסון, שמזכיר בהרבה מאוד רבדים את מאזולה. ציטט בביוגרפיה שלו טקסים ש"גנב" ממאמן הפוטבול האגדי ביל בליצ'ק.

יועצים מנטליים יכולים לעבוד בכדורגל ובכדורסל כאחד, ובסוף המטרה היא אותה מטרה - לגרום לג'ייסון טייטום, ארלינג הולאנד, ג'יילן בראון ופיל פודן, שונים ככל שיהיו, להיות הכי טובים שאפשר ברגע שהם אמורים להיות כאלה. זה חשוב, מאוד, אבל המדור אותו אתם קוראים כעת הוא מדור טקטיקה, לא פסיכולוגיה. כאן, אולי, החלק המעניין באמת.

 

 

כדורסל לאנשים חושבים
בשיחה עם האתלטיק לפני כשנה מאזולה, אוהד כדורגל מגיל צעיר, אמר שבעיניו "כדורסל הוא משחק של המשכיות. זה דומה למתפרצות בכדורגל. לכן אני יושב מול משחקים של מנצ'סטר סיטי ולומד. פפ גווארדיולה הוא המאמן הטוב בעולם, בכל הענפים. זאת השפעה ענקית עליי".

מאזולה המשיך: "כולם מנסים לפרק את הכדורסל להתקפה ולהגנה, אבל בפועל זה משחק אחד. אם הגנת המעבר שלך רעה, כולם ידברו עליה. אנשים חושבים שיש דגש על הריווח ועל בחירת הזריקות ואז על ההגנה, אבל אני חושב שהמעברים הם מה שמנצח משחקי כדורסל וכדורגל. המשחק משתנה כל הזמן. העקרונות במצבים של אחד על אחד בכדורגל ובכדורסל דומים".

קצת קשה להסביר את קווי הדמיון ברמה הטקטית, אבל ננסה. בשנתיים האחרונות בוסטון היא קבוצת הגנת המעבר הטובה ביותר ב-NBA, כשגם אם הסלטיקס עצמם לא קבוצה שבהכרח רצה ומנסה לייצר הזדמנויות הם מצליחים למנוע אותם מהיריב. ברמה הזאת יש דמיון לסיטי, קבוצה שבעצמה מכתיבה קצב במשחקים ולא חיה על מתפרצות.

טייטום, בראון והולאנד מספיק מהירים כדי להטביע, אבל זה לא סגנון המשחק של בוסטון או של סיטי. אצל שתיהן אנחנו רואים אינטנסיביות, בין אם בהשלכת השלשות המשוגעת של הסלטיקס (48.2 זריקות למשחק אשתקד. המרחק ביניהם לבין גולדן סטייט השנייה זהה למרחק בין הווריירס למילווקי במקום ה-18) או בניסיון של סיטי לשלוט יותר בכדור ולחכות שמישהו יעשה טעות.

זה שונה כמובן כשיש 24 שניות להתקפה ו-41.6 סלים של בוסטון במשחק לעומת שער עד שלושה במשחק ממוצע של סיטי, אבל בכל זאת דומה. מאזולה מדבר כאן על אסטרטגיה, על גישה שנועדה למקסם את השליטה במשחק, ולא על הטקטיקה.

הטקטיקה עצמה יכולה להתבטא בזריקות רחוקות יותר שמקלות על שחקנים לחזור להגנה, שכן הם צריכים לרוץ על חלק קטן יותר, בבחירה מודעת לבנות סגל סביב שחקנים עם מוטת ידיים ארוכה או בהוצאת הסנטר החוצה כך שיהיה לו קל יותר לחזור להגנה. כל אלה קרו בבוסטון סלטיקס של השנתיים האחרונות, ומסבירים חלק מההשפעה של גווארדיולה.

 

 

ההשפעה הזאת מורגשת גם בהתקפה. אל הורפורד, מי שלקח אליפות אצל מאזולה ומבוגר ממנו בשנתיים, אמר ש"גם אני לומד לא מעט. הוא מלמד אותנו הרבה על 'יתרונות' במצבים של אחד על אחד. הוא רוצה לראות אותנו חושבים ומוציאים לפועל ולא להיות רובוטים, אלא לזרום עם הקצב של המשחק".

ג'יילן בראון, MVP הגמר של 2024, אמר לאתלטיק ש"הפכתי לשחקן כדורסל יעיל יותר, כי ככה המשחק קל יותר. אני יכול לקלוע על כולם, אבל כשאתה יודע לזהות את המצ'אפ הנכון, הסלים שלך קלים יותר". מאזולה אמר שהוא דיבר עם גווארדיולה על הספייסינג, אותו ריווח שנועד לייצר מקומות לשחקנים הטובים ביותר.

בהתחשב בזה שבכדורגל אין שעון זריקות, הכדורגלנים מעט יותר סבלניים ומחכים לאותם יתרונות, הרגלים מחשבתיים שמאזולה מנסה להכניס בבוסטון. מאזולה עצמו מקדיש תשומת לב גדולה לאותם שינויים, כשהוא נהג להעלות שתי חמישיות באימונים, לזרוק כדור לאחת מהן ולצעוק בהפתעה את המהלכים כדי שכולם יגיבו תוך שניות ספורות. הוא מנסה לפתח שחקנים חכמים יותר.

העיקרון הזה דומה לכדורגל, בו חלק גדול מהשערים או ההזדמנויות הטובות מגיעות תוך שניות אחרי שהיית בהגנה. גווארדיולה לימד אותנו לחשוב על השלישים השונים ועל תפקידים לא שגרתיים של מגנים שעולים להתקפה, כשהוא שינה את הענף, לא פחות, והצליח להקים כמה קבוצות גדולות בברצלונה, באיירן מינכן ובמנצ'סטר סיטי אותה הוא מאמן מאז 2016.

 

 

ההשפעה הזאת מורגשת גם בהתקפה. אל הורפורד, מי שלקח אליפות אצל מאזולה ומבוגר ממנו בשנתיים, אמר ש"גם אני לומד לא מעט. הוא מלמד אותנו הרבה על 'יתרונות' במצבים של אחד על אחד. הוא רוצה לראות אותנו חושבים ומוציאים לפועל ולא להיות רובוטים, אלא לזרום עם הקצב של המשחק".

ג'יילן בראון, MVP הגמר של 2024, אמר לאתלטיק ש"הפכתי לשחקן כדורסל יעיל יותר, כי ככה המשחק קל יותר. אני יכול לקלוע על כולם, אבל כשאתה יודע לזהות את המצ'אפ הנכון, הסלים שלך קלים יותר". מאזולה אמר שהוא דיבר עם גווארדיולה על הספייסינג, אותו ריווח שנועד לייצר מקומות לשחקנים הטובים ביותר.

בהתחשב בזה שבכדורגל אין שעון זריקות, הכדורגלנים מעט יותר סבלניים ומחכים לאותם יתרונות, הרגלים מחשבתיים שמאזולה מנסה להכניס בבוסטון. מאזולה עצמו מקדיש תשומת לב גדולה לאותם שינויים, כשהוא נהג להעלות שתי חמישיות באימונים, לזרוק כדור לאחת מהן ולצעוק בהפתעה את המהלכים כדי שכולם יגיבו תוך שניות ספורות. הוא מנסה לפתח שחקנים חכמים יותר.

העיקרון הזה דומה לכדורגל, בו חלק גדול מהשערים או ההזדמנויות הטובות מגיעות תוך שניות אחרי שהיית בהגנה. גווארדיולה לימד אותנו לחשוב על השלישים השונים ועל תפקידים לא שגרתיים של מגנים שעולים להתקפה, כשהוא שינה את הענף, לא פחות, והצליח להקים כמה קבוצות גדולות בברצלונה, באיירן מינכן ובמנצ'סטר סיטי אותה הוא מאמן מאז 2016.

 

 

קחו למשל את השערים של ארלינג הולאנד. חלקם הגדול מגיע אחרי תנועה של הולאנד שמגיע לשטח פנוי וכדור שמגיע אליו מאחורה. הולאנד מספיק פיזי בשביל "לדרוס" כל בלם ולהבקיע, אבל ברגע שהוא רק צריך לזוז לשטח המת הוא מצליח להגיע למספרים אדירים.

הולאנד משתמש בפיזיות שלו בשביל לייצר מצבים, אין ספק, אבל ברגע שהוא מספיק מהיר הוא מגיע לאותם "יתרונות" של מאזולה או מיסמאצ'ים בשפתנו. המתקדמים שביניכם יכולים לקשר את זה למצ'-אפ זון של פיני גרשון משנות ה-2000 העליזות.

ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום עושים אותו דבר. הם יכולים לקלוע על כל שחקן ב-NBA באחד על אחד והם הראו את זה במשך שנים, אבל הכדורסל של מאזולה לא דורש את זה מהם. הם זורקים שלשות וקולעים אותן, מנצלים את הריווח של חבריהם כדי להכנס לסל בקלות ומגיעים, כמו שבראון אמר, לזריקות קלות יותר. הכדורסל הקרוב ביותר שיש לפפ גווארדיולה.

 

 

רק ההתחלה
מאזולה עצמו לקח השראה מפפ, אבל מדובר בתופעה רחבה יותר בה ספורטאים מתאמנים בענפים אחרים. דני אבדיה משתתף באופן פעיל באימוני אגרוף שעוזרים לו להתפתח פיזית, תרגילים עם אימוני טניס מפתחים סיבולת וזה קיים גם בענפים אחרים כמו MMA, שחייה וכדורמים. לכל ספורט יש את היתרונות שלו, כשהאולסטאר לשעבר גורדון היווארד היה שחקן טניס חובב ולהבדיל רוג'ר פדרר שיחק כדורסל. כדורסל וכדורגל, מעבר להיותם שני ענפי הספורט הפופולריים בעולם, עשויים אף להיות קרובים יותר.

איך? אתן לסטיב נאש לענות. נאש אולי הרכז שהשפיע על הכדורסל המודרני יותר מכל אחד שאינו סטף קרי, כשפניקס שלו הייתה קבוצת התקפה היסטורית. אחרי הפרישה הוא היה בעלים חלקי של קבוצת MLS ומאמן ברוקלין נטס, והיום הוא משתתף ב-Mind The Game, הפודקאסט של לברון ג'יימס. נאש נתפס ככדורגלן הטוב בתיכון שלו, אבל בסופו של דבר בחר לעבור לכדורסל. הוא אף התנסה בהוקי.

נאש אמר: "לא התחלתי לשחק כדורסל עד גיל 13, שיחקתי כדורגל בחצר. הגעתי ל-10,000 השעות בענפים אחרים. למדתי לזהות זוויות, לחכות לטעויות. כשאתה משחק בענף אחר אתה לומד איך לייצר מרווח, איך לשמור עליו כשצריך. אתה חייב לחשוב מראש בכל שנייה בכדורגל, יותר מכדורסל. כשהתחלתי לשחק כדורסל בגיל 13, הרגשתי כאילו זאת רמאות. אפשר פתאום להשתמש בידיים".

בסופו של דבר, זה הסיפור של החיבור הזה בין כדורסל וכדורגל ובעצם של הטור אותו סיימתם לקרוא כעת. מאזולה למד המון מפפ, אבל לא רק ברמה הטקטית, אלא ברמת האסטרטגיה. ספורט, כמו כל דבר בחיים, הוא עניין של מיצוי הזדמנויות. ברגע שמאזולה מצא דרך לנצל אותן בצורה הטובה ביותר, בדומה למפה שפפ שירטט עבור ליאו מסי, אריאן רובן, סרחיו אגוארו, קווין דה בריינה וארלינג הולאנד לאורך השנים, הספורטאים שלו יהיו טובים יותר. ככה משחקים.