עננים בשמי LA: קוואי לנארד יגרור את הקליפרס לתהום?

בצד האדום-כחול של LA בנו הקיץ קבוצה נהדרת - רק שאז צצה פרשה שיכולה למוטט הכל. איך הפך יזם שהחליט להילחם בעוני ובמשבר האקלים לאיש שסיבך מועדון ששווה מיליארדים, מתי מותר לכוכב לוותר על שכר ומתי לא, והאם הקומישנר עומד למבחן? ערן סורוקה נכנס לעומק

ערן סורוקה
ערן סורוקה   18.10.25 - 15:00

תגיות: NBA, קוואי לאונרד

Getting your Trinity Audio player ready...
לג'ו סמית' היתה קריירת NBA נחמדה. לא מדהימה בהשוואה לשחקנים אחרים שנבחרו במקום הראשון בדראפט, בטח לא בהשוואה לזו של קווין גארנט וראשיד וואלאס שנבחרו בחצי השעה הבאה של דראפט 1995, אבל נחמדה. 16 עונות, 12 קבוצות, 10.9 נקודות לערב. ועדיין הדבר שבזכותו סמית' כנראה ייזכר יותר מכל בהיסטוריה של הליגה לא היה סל, ריבאונד, חסימה או חטיפה, אלא דווקא חתימה.

בקיץ 1999, מינסוטה הציעה חוזה גדול לקווין גארנט. "גדול" בסטנדרטים של אז היה 126 מיליון דולר ל-6 שנים, מה שאומר שלוולבס, קבוצה צעירה ורעבה להצלחות, לא היה הרבה כסף להציע לשחקנים אחרים. סמית', אחרי ארבע עונות וכ-16 נקודות לערב בגולדן סטייט (וקדנציה קצרה ומאכזבת בפילדלפיה), רצה להצטרף, ולאחר בלגן בגזרת הסוכנים שלו, התברר כי הוולבס ערכו עמו הסכם סודי, במסגרתו הוא חתם על שלושה חוזים חד-שנתיים, בסכומים מגוחכים של כ-6.5 מיליון דולר ביחד, עם הבטחה לקבל 86 מיליון דולר ב-7 השנים שאחרי, כשהדבר יתאפשר מבחינת חוקי הליגה. מכיוון שלשחקן אסור לחתום על מספר חוזים בבת אחת, היה מדובר בעבירה על החוק, מה שהעלה את חמתו של הקומישנר דאז, דייויד סטרן.

"להחלטה על העונש הקדשנו הרבה יותר מחשבה, למעשה, מכל הגורמים במועדון, שסיכנו את העתיד בכך שתכננו את אחת ההונאות הגדולות שראינו", הודיע סטרן, בעת שהתיר את כל החוזים עליהם חתם סמית' מול המועדון, לקח מהם 5 בחירות סיבוב ראשון (שתיים מהן הוחזרו מאוחר יותר), וקנס את הקבוצה ב-3.5 מיליון דולר. "זו היתה הונאה עצומת מימדים, שכללה 5 חוזים שלא פורסמו בתקווה שלא יראו אור יום. הונאה שקורעת את לבו של הסכם העבודה הקולקטיבי בין הליגה לשחקנים. ההיקף של הדבר הזה פשוט מזעזע".

הוולבס היו קבוצה צעירה, משוק קטן, והעונש פגע ביכולת שלהם להתחזק גם שנים קדימה. 25 שנים לאחר מכן, מוצא את עצמו אדם סילבר, הקומישנר הנוכחי ומחליפו של סטרן, במבחן גדול: מה לעשות עם מקרה אחר שנראה על פניו כמו הפרה בוטה של הסכם העבודה הקיבוצי, הפעם בהשתתפות קבוצה משוק ענק, עם אולם מטורף, בעלים מפורסם, וסופרסטאר שזכה בשתי אליפויות ושני תארי MVP של סדרת הגמר: קוואי לנארד מהקליפרס. החקירה בנושא עדיין בעיצומה, אבל ההשלכות שלה עשויות להדהד בליגה שנים קדימה - אם סילבר יחליט להטיל גם כאן עונשים חמורים, ואולי, יש שיגידו, בעיקר אם לא.

סטנדרט חדש לאולמות ספורט
לג'ו סנברג היתה קריירת יזמות מרשימה. הוא נולד לאם יחידנית באורנג' קאונטי, קליפורניה, שאיבדה את ביתה בעקבות צו עיקול. הוא גדל בעוני, למד בהרווארד וצמח בוול סטריט. המטרה הגדולה בחייו - וזו שסביבה מיתג את עצמו - היא להילחם בעוני, בקליפורניה בפרט. כשהוא נהנה מתדמית היזם החברתי, הוא הקים ב-2013, יחד עם היזם אנדריי צ'רני אותו פגש בעת לימודיהם באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, חברת פיננסים בשם Aspiration ("שאיפה"), שבנוסף לשירותי בנקאות, נכנסה לנישה מאוד מבטיחה: ה-Carbon Credits. "קרדיטי הפחמן" הללו הם דרך "להחזיר לסביבה" על פעולות שמזהמות אותה - למשל, נטיעת עצים, בניית טורבינות רוח, תשתיות לתחבורה ציבורית או התחייבות להשקיע רק באנרגיות חלופיות - ובעידן שבו זיהום נחשב לגורם מרכזי לשינויי אקלים, אחת הדרכים להפגין "אחריות תאגידית" היא להראות גם אחריות כלפי הסביבה.

אספיריישן, שהבטיחה ללקוחותיה "קרבון קרדיטס" כחלק מהשירות, צמחה וגייסה מאות מיליוני דולרים, כולל מכוכבים כמו ליאונרדו דיקפריו, דרייק, רוברט דאוני ג'וניור, אורלנדו בלום ואפילו דוק ריברס, מאמן הקליפרס לשעבר. בסתיו 2021 החברה היתה בתנופה אדירה, הצהירה על 5 מיליון לקוחות, הגיעה לשווי של 2.3 מיליארד דולר, וחתמה על הסכמים מסחריים בקוריאה, קטאר ועם גוף בשם Athletes Unlimited, מתוך כוונה להשיק ליגות ספורט נטולות אפקט שלילי על הסביבה. בין לבין הם חתמו על הסכם חסות של 300 מיליון דולר עם לוס אנג'לס קליפרס, ורגע לפני שהסטארטאפ מתמזג לתוך חברה אחרת לצורך הנפקה בבורסה, הם גייסו סבב של 315 מיליון דולר ממספר גופים משקיעים, כולל מסטיב באלמר, בעלי הקליפרס ואחד מעשירי תבל. "החברה הזו פשוט המציאה קטגוריה", התגאו המשקיעים.
סנברג (לצד נועה תשבי). על מה הוא שילם לקוואי? (Getty)
סנברג (לצד נועה תשבי). על מה הוא שילם לקוואי? (Getty)
ההסכם עם הקליפרס נועד להציב "סטנדרט חדש" לאולמות ספורט. משחקי ספורט הם בגדול מגה-אירוע מבחינת זיהום אוויר, כאשר משקללים את החשמל הזורם באולם וסביבו, אלפי או רבבות כלי רכב שנוסעים ועומדים בפקקים, מזון שמטוגן, מבושל, נארז, מחולק ונזרק, וכו'. האולם החדש שבאלמר בנה באינגלווד, לוס אנג'לס, מתופעל בעזרת אנרגיות ירוקות כמו שמש ורוח, והסטארטאפ של סנברג סגר לבאלמר את הפינה. אספיריישן היו אמורים לקבל נראות מרשימה ברחבי האולם החדש, ואפילו לרגע נשקלה האפשרות לתת להם את שטח הפרסום על גופיות השחקנים. עם זאת, כשנפתח האולם באופן חגיגי בסתיו 2024, ל"אספיריישן" לא היה זכר. 

ההסכם בין המועדון לחברה, כך התברר, הסתיים בשקט בתום העונה שקדמה, כשבמקביל חברת הבנקאות, שעברה בינתיים להתמקד ב"קרבון קרדיטס" בלבד, הסתבכה קשות. צ'רני פוטר באוקטובר 2022 בעקבות ריב בין המייסדים, וב-2024 החלה חקירה פדרלית נגד סנברג. במארס 2025 סנברג נעצר ובאוגוסט, לפני כחודשיים, הודה בהונאת ענק. האיש שחיפש חדשנות ופתרונות יצירתיים בראיון שנתן לאתר LA Trust, שאמר באותו ראיון ב-2022 ש"אני רוצה שהמורשת שלי תהיה שעשיתי הכל כדי לסיים את העוני", זכה שמורשתו תהיה קצת אחרת. "האקטיביסט נגד העוני, לכאורה, הודה שהיה לא יותר מאשר רמאי בשירות עצמו, שחיפש להתעשר בכך שהונה משקיעים ולווים במאות מיליוני דולרים", הצהיר התובע ביל אסיילי. שבועיים אחר כך, ערימה של ביוב וצחנה דווקא פרצה החוצה - הישר על לוס אנג'לס קליפרס.

קח עשרות מיליוני דולרים, אל תעשה כלום
לפאבלו טורה היתה קריירת עיתונות מרשימה, עוד לפני שהפך למי שיכול לחרוץ גורלות של מועדון NBA. טורה, בן להורים רופאים שעלו מהפיליפינים, בוגר הרווארד, עבד ב-ESPN שנים ארוכות עד שב-2023 פתח פודקאסט משלו, Pablo Torre Finds Out, בו הרים לא מעט תחקירים מעניינים. ואז, בתחילת ספטמבר 2025, הוא חנך את הפוד שלו כחלק מרשת The Athletic של הניו יורק טיימס, עם חשיפה מטורפת. על פי ראיונות עם 7 עובדים לשעבר ב-Aspiration, כולל שלושה בתפקידי ניהול, החברה חתמה באפריל 2022 על הסכם עם כוכב הקליפרס קוואי לנארד, בגובה 28 מיליון דולר ל-4 עונות, בתשלומים רבעוניים. על פי דיווח נוסף, של הכתב ג'ון קארליס מאתר Boston Sports Journal, הסכום היה גבוה אפילו יותר וכלל גם 20 מיליון דולר במניות החברה מאחזקותיו של סמברג. כלומר: 48 מיליון דולר בסך הכל. הסכום אותו השקיע באלמר בחברה עמד על 50 מיליון.

הסכמים בין ספונסרים של קבוצות לבין כוכביהן אינם דבר חדש, ואפילו לגיטימי שסופרסטאר יקדם ספונסר. מה שהיה ייחודי וחשוד היה סוג ההסכם עליו דיווח טורה: חוזה No-show. כלומר, תמורת הסכום הנאה הזה, קוואי נדרש לעשות שום דבר בפיתה. לא להופיע במודעה, לא פרסומת טלוויזיה, לא סטורי באינסטגרם, כלום. אף מילה. גם המייסד השותף צ'רני, וגם קוואי עצמו, טענו כי לא היה מדובר בחוזה No-show, וצ'רני אף טען כי ההסכם כלל "3 עמודים של פעולות שקוואי נדרש לעשות, ושאם לא יבצע, החברה יכולה לסיים עמו את ההסכם". עם זאת, קוואי מעולם לא קידם את החברה, ושלושת המנהלים הבכירים, שהיו מעורבים בכל הסכם מהסוג הזה, אישרו כי ההסכם מעולם לא הובא לידיעתם. וכך, בהיעדר כל פעולה מצד קוואי בתמורה לכסף שהועבר אליו, אפשר היה לראות בהסכם - כפי שאמר לטורה בכיר בחברה - "דרך לעקוף את תקרת השכר". 

סיבה נוספת שהפכה את הנושא לנפיץ היא דניס רוברטסון. "הדוד דניס", כמו שהוא מכונה, ידוע כאדם שמחפש עבור אחיינו קוואי דרכים נוספות להתעשר. בקיץ 2019 קוואי לקח אליפות היסטורית וזכה ב-MVP של הגמר עם טורונטו, והפך לשחקן חופשי. בלייקרס ניהלו עמו משא ומתן, ולפי הדיווחים, נדהמו כאשר שמעו את הדרישות של דניס: בנוסף לחוזה המקסימום, הוא ביקש מטוס פרטי, בית פרטי, התחייבות להכנסות מחוץ למגרש, וגם - בדומה להסכם שחתם, עשרות שנים קודם לכן, הבעלים דאז ג'רי באס עם הכוכב דאז מג'יק ג'ונסון - מניות במועדון. בטורונטו סטאר דווח כי גם מהרפטורס ביקש רוברטסון בעלות במועדון והתחייבות להכנסה צדדית. הלייקרס והרפטורס סירבו. הקליפרס נתנו לקוואי מקס והביאו לו את פול ג'ורג' מאוקלהומה סיטי, כדי ליצור פאוור קאפל. הליגה, בעקבות הדיווחים, בדקה את החוזה של קוואי בקליפרס - ולא מצאה בו הפרות ועקיפות של התקרה. 

ההסכם בין אספיריישן לקוואי נחתם כאמור ב-2022, והכספים הועברו לחברה ייעודית בשם KL2aspire (ראשי התיבות של שמו), שהוקמה בנובמבר 2021. בינואר 2024, קוואי כבר חתם על חוזה ל-3 שנים עם הקליפרס, והפתיע לטובה כאשר הסכים להרוויח 153 מיליון "בלבד", פחות מהמקסימום, מה שיאפשר פוטנציאלית את השארתם של ג'יימס הארדן ופול ג'ורג'. 
באלמר עם קוואי. לא ידע? (Getty)
באלמר עם קוואי. לא ידע? (Getty)
התמונה המצטיירת כאן ברורה ובעייתית: קוואי מסכים לקבל פחות כסף מהמועדון עצמו שנמצא בבעלות באלמר, ובמקביל מרוויח 7 מיליון דולר לעונה מהחברה בה השקיע - גם ב-2021 וגם, בהמשך, ב-2023, כשהיא כבר בקשיים כלכליים - אותו באלמר (דניס וונג, בעל מניות המיעוט, הזרים, על פי טורה, 2 מיליון דולר כספים לחברה כאשר זו נקלעה לקשיים - רגע לפני שהיתה אמורה להעביר לקוואי תשלום בגובה 1.75 מיליון). יד אחת מעבירה כספים כמשכורת, והיד השנייה מעבירה, לכאורה מאחורי הגב, סכומים שמאפשרים לשחקן להרוויח יותר ממה שמותר. ושאר הליגה, כצפוי, חטפה קריזה.

מי רימה את מי
לקוואי לנארד יש קריירה שתכניס אותו להיכל התהילה, די בוודאות. אבל הקדנציה שלו בקליפרס מעולם לא המריאה לגבהים עליהם חלם באלמר, כאשר ערך אירוע חגיגי כדי להציג אותו ואת פול ג'ורג', אז בקיץ 2019. קריסה בבועה בפלורידה ב-2020 לוותה בפציעות על גבי פציעות. אפילו עם הנהלה טובה ומאמן מעולה כמו טיי לו, ולמרות גמר מערב ראשון, הקליפרס לא התקרבו באמת לאליפות. הקיץ הזה היה אמור לדחוף אותם בכיוון הנכון, כאשר אל קוואי בריא, ג'יימס הארדן בכושר מרשים ואיביצה זובאץ אחרי עונת שיא, צורפו הפורוורד הדינמי ג'ון קולינס, והווטרנים כריס פול לעונת פרישה, בראדלי ביל וברוק לופז. הסגל הכי מבוגר בליגה התבגר עוד יותר, אבל היה אמור להיות מספיק רחב כדי לחלק עומסים ולהגיע לפלייאוף מוכן ובשל מתמיד להסתער על אליפות. רק שקצת כמו בקריירה של סנברג, גם הפיל-גוד הזה נמהל עכשיו בתחושה של סירחון. 

ה-NBA שכרה את חברת עורכי הדין "ווכטל, ליפטון, רוזן וכץ" כדי לחקור את הנושא, מה שיכול לקחת חודשים ארוכים - לפי אחת ההערכות, המסקנות לא יגיעו לפני הפלייאוף. סילבר עצמו הצהיר בתחילת ספטמבר כי לא שמע על אספיריישן לפני כן, וכעבור כשבועיים, כאשר טורה הדגיש שהחוזה עמם עבר - בדומה לכל הסכם חסות בין מועדון לחברה מסחרית - את אישור הליגה, סילבר תיקן ואמר שלא שמע עליהם "בהקשר הזה". טורה לא מתכוון להרפות מהנושא, ואף טען כי זהו המבחן הגדול ביותר של הקומישנר. אותו סילבר, אגב, חייב את בעלי הקליפרס הקודם, דונלד סטרלינג, למכור את המועדון עשור קודם בעקבות התבטאויות גזעניות שעוררו את זעם השחקנים. כעת מדובר על עסק מורכב בהרבה מבחינה משפטית, ואם סטרלינג היה טיפוס מוקצה, מיושן ומאוס, הרי שבאלמר - עשיר, מקושר, תומך בערכי הליגה ואוהד נלהב - הוא "הבעלים האידיאלי" שכל קבוצה רוצה.

באלמר, עם הרבה רוח גבית מצד בעלי המאבריקס לשעבר מארק קיובן, מפיל הכל על סנברג. לדבריו, לאחר החתימה על החסות עם הקליפרס, באספיריישן ביקשו מאנשי המועדון לחבר אותם לקוואי כדי לחתום איתו על הסכם מסחרי - אולם לטענת באלמר, לא היה לו מושג מה ההסכם שנחתם. "אני רוצה שהליגה תחקור את זה, תיקח את הנושא ברצינות", אמר ל-ESPN, "החבר'ה האלה היו רמאים. הם הונו גם אותי. השקעתי בחברה שנראתה בצמיחה, והם רימו אותי באותו שלב. לא היתה לי שום דרך לחזות מה הם יעשו עם הכסף, שלא לדבר על החוזה הספציפי עם קוואי". 

עם זאת, גורמים משפטיים המעורים בנושא אמרו כי על חובת ההוכחה מוטלת על הקליפרס, להבהיר מעל לכל ספק שלא ידעו על טיב ההסכם בין החברה לשחקן. העיתונאים מארק סטיין וג'ייק פישר ציינו כי "מנהלים ביריבות רבות הצביעו על כך שכבר עכשיו יש מספיק ראיות רלוונטיות, שיספיקו כדי שהליגה תפיל את הפטיש על באלמר, על הארגון או על קוואי. זה נראה רע מכל כך הרבה בחינות". לקליפרס אין שליטה על בחירות הדראפט שלה עד 2030 (!) - השליטה עליהן בינתיים תעבור לאוקלהומה סיטי, וושינגטון ופילדלפיה, הודות לרכישות של קוואי והארדן - אבל גם מעבר לבחירות, לליגה יש מספיק דרכים להעניש, אם יימצאו ראיות. קנסות ענק והשעיות לבעלי תפקידים בכירים בקליפרס, שלילת בחירות הדראפט המועטות שנשארו, ואולי אפילו העונש החמור מכולם - התרת חוזהו של קוואי, כך שלא יוכל לשחק עוד בקליפרס.

למה לברונסון מותר
לג'יילן ברונסון יש כבר עכשיו מקום של כבוד בלבבות של אוהדי ניו יורק ניקס. באוגוסט 2024 הוא קיבל את תפקיד הקפטן בטקס חגיגי במדיסון סקוור גארדן, לאחר ש"השאיר על השולחן" 113 מיליון דולר, ולקח חוזה קצר ונמוך יותר: במקום חוזה מקסימלי, 5 שנים ב-270 מיליון דולר כעבור שנה, הוא בחר לקחת מוקדם יותר 156.5 מיליון ל-4 עונות, מה שאיפשר בדיעבד לא רק את הבאתו של קרל אנתוני טאונס, אלא גם את החוזים החדשים של או.ג'י אננובי, מיקאל ברידג'ס וגרשון יאבוסלה, מבלי להכניס את הניקס ל"סקנד אפרון" המקולל, רף המשכורות הקולקטיבי לכל השחקנים שמעליו נענשת הקבוצה באופו שמקשה עליה להתחזק. "כבר הבטחתי סכום הגון של כסף לעצמי, למשפחתי ולמשפחה המורחבת", הסביר, "ושנית - אני אוהב להיות כאן, רוצה להישאר כאן כל הקריירה, ולנצח חשוב לי יותר מכל דבר אחר, אז עשיתי מה שנחוץ כדי שננצח".
סילבר. המבחן הגדול שלו (Getty)
סילבר. המבחן הגדול שלו (Getty)
עידן ה"סקנד אפרון" מכריח קבוצות לעשות ויתורים כואבים. בוסטון נפרדה משלושה מתוך ששת השחקנים שהביאו לה את אליפות 2024. קליבלנד, שמריחה סיכוי ריאלי לגמר, היא הקבוצה היחידה שנשארה בתוך טריטוריית מגבלות השכר. ועדיין, גם ברונסון לא היה הראשון שמוותר על כסף לטובת הצלחה קבוצתית: קדמו לו כוכבי סן אנטוניו בראשות טים דאנקן; הביג-3 של מיאמי, לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש ב-2010, לקחו גם הם קצת פחות מהמקסימום כדי לאפשר עוד חיזוק; וכך עשה גם לברון בלייקרס בקיץ שעבר. אז למה, יש שישאלו, מה שמותר לברונסון אסור לקוואי? התשובה לכך די ברורה: אם ההסכם שבו אתה מקבל בעקיפין את הכסף עליו ויתרת היה סודי, ועוד במסגרתו לא היה צורך שתעשה כלום - כנראה שיש כאן משהו מסריח. 

לפני מספר שבועות, החמיא שון מארקס, מנג'ר ברוקלין נטס, לסם פרסטי מנג'ר האלופה מאוקלהומה סיטי, כאשר אמר שהוא "לומד את הדרך בה פרסטי בנה קבוצה מאפס". פרסטי אמר תודה על המחמאה, אבל הוסיף: "ה-NBA היא לא משחק שחמט, אלא משחק פוקר, נכון? בשחמט הכל מסודר מראש באותה צורה. ב-NBA כל אחד מקבל יד אחרת, עם החוזקות והמגבלות שלה". ההערה הזו לא כוונה לבאלמר, אבל ברחבי הליגה סביר להניח ששורר לא מעט תסכול מהפרשה החדשה: אם קבוצה עשירה משוק גדול יכולה, לכאורה, לשמן את הכוכב שלה בסכומי ענק מחוץ לחוזה, הרי שתנאי הפתיחה לא באמת שווים - בניגוד לכל המנגנונים שהניחו סטרן ואחריו סילבר בעשורים האחרונים, שמטרתם לתת לכל קבוצה סיכוי אמיתי לבנות אלופה. 

סילבר כבר הודה, בשיחה עם סטיין ופישר, כי "המערכת שלנו לא מושלמת, ואנחנו כל הזמן בקשר עם ארגון השחקנים כדי לראות אם יש צורך לעשות התאמות". רק שבשאר הליגה כנראה פחות חוששים מתיבות פנדורה שייפתחו אם הקליפרס יחטפו חזק; אם הקליפרס ייצאו בזול, לעומת זאת, היו כבר כאלה שאמרו לפישר בעילום שם ש"יחפשו דרכים יצירתיות" לגמול לכוכבים שלהם מחוץ לפרקט, בתמורה לוויתור על משכורות. מציאות כזו באמת תרסק את הדבק שמחזיק, בעיקר בשנים האחרונות, את ליגת האפשרויות ה(כמעט) בלתי מוגבלות.

הקליפרס בנו הפעם סגל שיכול ללכת עד הסוף - רק שבנוסף לאתגרים מצד שיי, יוקיץ', אנט ואחרים, הם יצטרכו להתמודד עם עננה רצינית. ביום הפתוח לתקשורת בסוף ספטמבר הם שידרו נינוחות ושלווה ("אנחנו בטוחים שאנחנו בצד הנכון של הסיפור הזה", סיפר המנג'ר לורנס פרנק), רק שאף מילה ממסיבת העיתונאים, כפי ששם לב העיתונאי טום האברסטרו, לא עלתה לערוצי המדיה החברתית של המועדון - הקבוצה היחידה מבין 30 מועדוני הליגה שנהגה כך. אף אחד לא יודע מתי הפטיש ייפול, על מי, וכמה הוא יהיה כבד. אם העונש יהיה חמור, ברמה שתנתק את קוואי לתמיד מהקליפרס - המורשת של לנארד עלולה להזכיר את זו של סנברג: הילד שגדל בקליפורניה, עלה לגדולה, ובסוף ייזכר כמי שנפל, והפיל איתו גוף בשווי מיליארדי דולרים, בגלל בצע כסף.