בשיער כתום ופנים כבויות ועייפות, יצאה לילו, החייזרית שנחתה לצדו של נהג המונית קורבן דאלאס בשנת 2257, למשימה להציל את העולם. בדרך לשם, באחת הסצינות הזכורות ביותר מ"האלמנט החמישי", היא רצה במהירות על כל אותיות האלף-בית, ודרכן, תוך כמה דקות לומדת את כל ההיסטוריה של העולם. 28 שנה אחרי הסרט האדיר בכיכובם של מילה ג`ובוביץ` וברוס וויליס, חייזר מסוג אחר - שעדיין לא ברור איך הגיע לכדור הארץ - הדגים איך זה נראה בגרסת הכדורסל.זה חוזר: לחצו להרשמה לפנטזי הרשמי של ה-NBA20:00, ישיר ב-SPORT5: סן אנטוניו (וומבניאמה) מול ברוקלין ובן שרףהאקים אולאג`ואן, שנכנס ל-NBA באמצע שנות ה-80, היה אחד הסנטרים הגדולים בכל הזמנים - פיזיות, יסודות פנטסטיים, אשף השליטה בצבע, משחק הגב לסל ועבודת הרגליים. קווין גארנט, שנכנס לליגה כעשור אחריו, היה מהפורוורדים ששימשו כאבטיפוס של הפורוורד המודרני - שחקנים אתלטיים וארוכים שעושים הכל על המגרש - ושילב את כל זה עם אופי של רוצח שכיר. ג`מאל קרופורד, בניגוד לשני הקודמים, לא נכנס להיכל התהילה, אבל הגארד שנבחר בדראפט 2000 הפך לאגדה מבחינת יכולות הכדרור, ההטעיות והשליטה בגוף. על פניו, בין סט הכישורים של השלושה האלה אין יותר מדי קשר. אבל בשנה האחרונה, יש שחקן אחד שעבד עם כולם ולמד מכולם. "דברים שעבדתי עליהם במשך שנים", הודה קרופורד בהשתאות, "ויקטור וומבניאמה פשוט `הוריד` ויישם תוך חמש דקות. זה היה מדהים"."לא הבנתי בהתחלה למה הוא רוצה לעבוד איתי. על כדרורים? עבודת רגליים?", סיפר קרופורד לפודקאסט של The Ringer, "ואז פניתי גם לגרג פופוביץ`, וניסיתי להבין איתו מה הצעד הבא, השלב הבא באבולוציה של וומבי. היתה לו נטייה בפיקנרולים להישאר במקום, ופופ רצה לראות אותו רץ לסל, מחפש זריקות, איפה שדירק נוביצקי היה תופס את הכדור. עבדנו פעמיים ביום במשך שבוע, וכבר ראיתי אותו מיישם דברים במהלכים בפוסט. יש לו חוכמה של בנאדם בן 50". אימוני הכדרור האלה הוכיחו את עצמם כבר במשחק הרשמי הראשון של העונה, כאשר דריק לייבלי מצא את עצמו רודף אחרי וומבי, שמכדרר בין הרגליים, בקרוסאובר ומאחורי הגב תוך שתי שניות בדרך לשלשה עם עבירה. קופי פייסט מהרפרטואר של קרופורד: לאולאג`ואן, הכוכב של סן אנטוניו, פנה הצרפתי כמה פעמים. האקים סירב תחילה. "אמרתי לו, יש לך כבר את הכל. פשוט לך ותהנה. אתה לא צריך את זה`. הוא ענה, `ובכן, אני אשמח ללמוד בכל מקרה`". וומבי ביקש עצות בנוגע למשחק עם הגב לסל. האקים השתכנע. "הוא מאוד נגיש, מאוד צנוע", אמר הענק הניגרי, "כל כך התרשמתי מהדרך בה הוא מתנהל ועובד". עם גארנט, וומבי ישב באוגוסט האחרון. קיי.ג`י שיבח את האינטליגנציה והאנרגיות של וומבי, וסיפר כי עזר לצרפתי לפתח מנטליות קשוחה יותר, לנתב את האנרגיה למקומות הנכונים, להיות אגרסיבי יותר. לדברי גארנט, וומבניאמה יכול להיות הפנים הבאות של ה-NBA. עם יכולות הכדרור של קרופורד, המנטליות של גארנט ומשחק הפוסט-אפ של האקים - בנוסף להצטרפות למנזר שאולין כדי ללמוד את אמנות הקונג-פו ושלוות הנפש של הנזירים, ולקיץ שכלל משחקי כדורגל מסביב לעולם ואפילו ביקור בנאס"א - נראה שיכולות הלמידה של וומבי מרשימות לא פחות מהגובה או מוטת הידיים שלו, ועוד עשויות להוביל אותו להגשמת החזון של גארנט. זמן טוב להזכיר שהבמאי של "האלמנט החמישי", לוק בסון, היה בעצמו צרפתי? לייאפ כמעט מהשלוש, מטביע בעמידהרשמית, הספרס אמנם מציבים את ויקטור וומבניאמה בעמדה מספר 5, ולפעמים בעמדה מספר 4 לצד גבוהים מרווחי משחק כמו לוק קורנט (שותפו לצוות French Vanilla, כינוי שהמציא לו איציק גרינוולד-מבטח מעמוד האוהדים "הדורבן") או קלי אוליניק. רק שבעונתו השלישית בליגה, ואחרי שהחמיץ את שליש העונה האחרון בשל קריש דם בכתפו, נראה שכמות הדברים שוויקטור *לא* מסוגל לעשות על מגרש כדורסל הולכת ומתמעטת בקצב מטריד. עוד בשלהי עונת הרוקי היה לו משחק של 23 נקודות, 15 ריבאונדים, 9 חסימות ו-8 אסיסטים. כבר בעונה שעברה הוא זרק כמעט 9 שלשות למשחק וקלע אותן ב-35%, פחות או יותר הממוצע של הליגה, ובמקביל הרים את אחוזי העונשין שלו מ-80% סבירים ל-84% מכובדים. הדרכים לעצור אותו באחד על אחד הולכות ומתמעטות, והמימדים שלו גורמים ליריבים להיראות מגוחכים; נגד אינדיאנה בשבוע שעבר הוא נתקע על קו הבסיס, כמטר בתוך קשת השלוש, ואחרי הטעיית גוף קצרה, הצליח לקחת שני צעדים ארוכים ולהגיע פחות או יותר ללייאפ. באותו משחק, אחרי החטאת עונשין של חבר לקבוצה, הוא פשוט הרים יד, התרומם לקפיצה קלילה, וכשהוא נוחת ועומד על קצות האצבעות, היד שלו הטביעה את הכדור החוזר. הספרס דיווחו כי מאז העונה האחרונה גבה וומבי מ-2.20 מטר ל-2.26 (7 רגל ו-5 אינץ`), ועם זאת, בובאן מריאנוביץ`, ענק לכשעצמו (2.23), אמר לכתב ESPN בריאן ווינדהורסט שהוא "מביט על וומבי מלמטה". ווינדי היה משוכנע: "לדעתי הוא הגיע לליגה 2.26. עכשיו הוא משהו סביב 2.30".איך שלא תסתכלו על זה - וכנראה ייתפס לכם הצוואר תוך כדי שתנסו, או שפשוט תמצאו את עצמכם צוחקים בחוסר אמון - אנחנו רואים מול עינינו שחקן לא נורמלי. לא רק במימדים הפיזיים, אלא גם במנוע שמתחבר אליהם: באופי, בתחרותיות, בנחישות, בחיוך הצנוע בו הוא אומר דברים שעבור כל שחקן אחר היו נחשבים לשחצניים. יש לו מעבד משוכלל - והוא לא יהסס להשתמש בו כדי להניע את הגוף המפלצתי. מחפשים סגנון. או כמהלילו: "כל מה שאתם יוצרים, אתם נוהגים להרוס"קורבן דאלאס: "כן, אנחנו קוראים לזה `הטבע האנושי`"(האלמנט החמישי)תיכוניסטים שהתחילו לעקוב אחרי הליגה בשנים האחרונות וקוראים את המשפט הבא יחשבו שהוא הגיוני, אבל שם בערך זה נגמר: סן אנטוניו ספרס הוא מועדון שרעב להצלחות. הספרס תחת המאמן גרג פופוביץ` והמנג`ר אר.סי ביופורד בנו את השושלת הכי נדירה בהיסטוריה של הליגה, כזו שלקחה שתי אליפויות בהפרש של 15 שנה זו מזו, ב-1999 וב-2014, כשהכדורסל ב-1999 מזכיר את זה של 2014 בערך כמו שמילה ג`ובוביץ` מזכירה פיזית את ברוס וויליס. חברי השושלת, טים דאנקן ובהמשך טוני פארקר ומאנו ג`ינובילי, לא רק שרדו את המעבר מכדורסל פיזי של מכות בצבע לכדורסל של הנעת כדור אינסופית, כדורסל חסר עמדות והפגזת שלשות - הם עשו זאת הכי טוב שאפשר בשני המקרים, עם דייויד רובינסון וברוס-לי באוון בחלק הראשון של השושלת, ועם בוריס דיאו, דני גרין וצעיר בשם קוואי לנארד בחלק השני. כשהספרס בנו את השושלת הזו, היה להם שילוב של מזל ושכל. עונת טנקינג מאולצת שבה רוב הסגל נפצע, כולל הסופרסטאר דייויד רובינסון, הניבה להם את דאנקן. מצד שני, את פארקר הם השיגו בסוף הסיבוב הראשון, את מאנו בסוף הסיבוב השני ואת קוואי במקום ה-15. ב-2023 שוב חייך אליהם המזל והם השיגו את ויקטור; בעונה הראשונה, כשהבינו שזו כנראה תהיה ההזדמנות האחרונה שלהם להשיג לוומבי חבר לרוץ איתו בבחירת דראפט גבוהה, הם ערכו ניסויים תמוהים לפעמים (הרחובות לא ישכחו את פוינט ג`רמי סוהאן), ויצאו מזה עם סטפאן קאסל, שנבחר לרוקי העונה. עד אולסטאר 2025 הספרס עוד היו חזק במאבקי הפליי-אין והפלייאוף, ואפילו הביאו את דיארון פוקס בטרייד שסימל את עליית המדרגה, רק שקריש הדם של וומבי טירפד את התוכניות. הספרס שוב טינקקו במאני טיים, ובדראפט של שני סופרסטארים, קיבלו את בחירה מספר 2.הספרס של 2025/26 מנסים להתאים את עצמם לליגה שבה הסגנון השולט הרבה פחות מובהק, חוץ מהעלייה בכמות השלשות (שגם היא נבלמה בעונה שעברה). במציאות שבה 7 קבוצות שונות לקחו אליפות ב-7 שנים, שבה חוקי השכר יוצרים חלונות אליפות קצרים מתמיד, הסגל שבונים ביופורד, הנשיא פופוביץ` והמאמן החדש והצעיר מיץ` ג`ונסון - שהחליף את פופ בתחילת העונה שעברה אחרי השבץ שעבר פופ בן ה-75 - קצת שונה מאחרים וקצת דומה להם. מצד אחד, אין להם הרבה צלפי שלשות, ומובילי הכדור שלהם הם דיארון פוקס שקלע ב-27% מעבר לקשת בעונה שעברה, סטפאן קאסל שקלע ב-28% בעונת הרוקי, ואצל דילן הארפר, שדייק ב-33% בקולג`ים, זו לא נחשבת נקודת חוזקה. מצד שני, יש דבר משותף אחד לוומבי, קאסל והארפר: כולם גבוהים יחסית לעמדה שלהם, מהירים ואתלטיים. בהתקפה עומדת יכול להיות שהספרס יתקשו לייצר נקודות - בעונה שעברה הם דורגו במקום ה-19 בליגה במדד התקפי ו-20 באחוזים לשלוש - אבל בהתקפות מעבר יש להם את פוקס, הגארד הכי מהיר בליגה עם הכדור ביד, ואת קאסל (1.98) והארפר (1.96) שאוהבים לרוץ. גם וומבי אוהב לרוץ, ובצעד אחד של ריצה הוא מכסה כ-2.5 מטרים - יותר משליש מהמרחק בין קשת השלוש לטבעת. זה לא נורמלי. נראה אתכם עוצרים את *זה*. כשהגנות יתכווצו על וומבי וינסו להקיף אותו - הוא יוכל להוציא לקלעים כמו האריסון בארנס (43% בעונה שעברה לשלוש), דווין ואסל (37%) וג`וליאן שאמפני (37%), או קלי אוליניק. כשהוא יוביל כדור בפיקנרולים, הגנות יעשו עליו "בליץ`", ויאפשרו לו למצוא שחקנים שיחתכו לסל או יברחו לשלשה פנויה. שלישיית הגארדים גם תוכל להשתמש ביכולות הובלת הכדור של וומבי ובהתמקדות ההגנות בו לצורך חיתוכים לסל. בעונה שעברה וומבי מסר 28 אסיסטים בלבד לקאסל ולפוקס (עם האחרון שיתף פעולה רק כשבועיים); עם יכולות הכדרור המשופרות של וומבי שיגרמו להגנות להסס לרגע, ומשחק גב לסל משופר מאזור קו העונשין, צפו לראות את המספר הזה עולה העונה. בשני המשחקים הראשונים לפני הביקור בברוקלין היו לו רק שלושה אסיסטים, אבל אחד מהם הדגים מה קורה כשנותנים לוומבי להיות מוביל הכדור בפיקנרול, שמוצא את קורנט מתחת לסל: וכמסיים? כנראה שההסתגלות היחידה שתידרש מהגארדים תהיה בשאלה לאן לזרוק לו את הכדור. אחרי שהרוקי הארפר, שהרשים מאוד בשני משחקי ההכנה שלו, הטיס לוומבי כדור לאלי-אופ שנגמר בזה שהצרפתי כמעט התרסק לתוך עמוד הסל, המצלמה תפסה את הארפר מצביע למעלה בשניות שאחרי ואומר לחברו לקבוצה "בפעם הבאה אני מכוון את זה יותר גבוה". סטפאן קאסל, רוקי העונה הקודם, כבר הדגים איך עושים זאת נכון: חיה אחרת"רוצים לשחק חזק? בואו נשחק חזק" (קורבן דאלאס)במהלך השנים האחרונות עלו שמות רבים ומסקרנים כאנשים שיכולים לרשת את פופוביץ`, כנראה הנעליים הכי גדולות שאפשר להשאיר אחריך ב-NBA. בסופו של דבר בספרס בחרו בג`ונסון, שצמח בתוך המערכת, והוביל את קבוצת ליגת הפיתוח שלהם לאליפות ב-2018 לפני שהצטרף לצוות של פופ. ג`ונסון, יליד סיאטל ובוגר אוניברסיטת סטנפורד שהספיק לשחק שנתיים כמקצוען, בטולסה ולאחר מכן בליגה הלטבית, נחשב למאמן שמומחה בפיתוח כשרונות צעירים, בנה מערכות יחסים טובות עם שחקני הקבוצה ואפילו היה מאמן הקליעה והכישורים של וומבי. היתרון העיקרי שלו על פופוביץ` הוא שבניגוד למאמן הוותיק, ג`ונסון צריך לבנות לעצמו את השם מאפס, ברמה הארצית; בפודקאסט המקומי, SSPN, ציינו שגם השחקנים מרגישים צורך עז להוכיח שהם שייכים, ולהרוויח את מקומם במה שנראה כמו רוטציה עם לא מעט כישרון.איך תיראה הרוטציה זו אחת השאלות המעניינות העונה. דיארון פוקס פצוע בהמסטרינג, ג`רמי סוהאן בפרק כף היד וקלי אוליניק בעקב, אבל שלושתם צפויים לחזור בשבועות הקרובים. לפחות שניים מבין פוקס, הארפר וקאסל יצטרכו ללמוד לשחק ביחד בצורה יעילה, כאשר אף אחד מהם לא נחשב על פניו לשחקן שתנועה ללא כדור היא הצד החזק שלו. דווין ואסל וקלדון ג`ונסון כבר הספיקו לצבור קילומטראז`, אבל יכולים גם לתרום מהספסל בדקות שבהן וומבי יקבל מנוחה; שאמפני התפתח לרול פלייר מצוין ומשלים היטב את וומבי כפורוורד אתלטי שקולע מחוץ לקשת בווליום גבוה. כולם יצטרכו להפעיל את וומבי, ואת כולם וומבי יצטרך להפעיל. "אנחנו רוצים שהקבוצה הזו תהיה שיקוף של ויקטור", אמר ג`ונסון, "הוא השחקן הכי טוב שלנו, הוא האיש שלנו. אנחנו רוצים להמשיך לבנות איתו, סביבו, ובתקווה לדחוף אותו כדי שישתפר כמו שהוא רוצה".לזכותו של וומבניאמה, הוא לא בורח מהציפיות, בערך כמו שהוא לא בורח ממגע - במשחקי האימון הוא פשוט העיף שחקנים כמו פינים של באולינג בדרכו לסל. הוא אפילו מציב יעדים גבוהים. כאשר נשאל מה תיחשב הצלחה מבחינת הספרס העונה, הוא ירה בלי למצמץ: "להגיע למקום השישי ולעשות פלייאוף". הביטחון העצמי שלו גבוה כמעט כמו השחקן עצמו, כמו שהדגים כאשר דיבר בעונת הרוקי שלו על רודי גובר, חברו לנבחרת צרפת, שהיה מועמד אז לתואר שחקן ההגנה של העונה. "אני יודע שיש לרודי סיכוי ממש טוב לזכות העונה, ויגיע לו לגמרי", פירגן ואז הודיע: "תנו לו לזכות בתואר הזה עכשיו, כי אחריו זה כבר לא יהיה תורו". "לפעמים מחסום השפה - או איך שאנחנו מפרשים אותו - עדיין גורם לו להישמע שחצן", הגן עליו קייסי ויירה בפודקאסט Locked on Spurs לפני מספר ימים, "אבל מה יש לא לאהוב בבנאדם שבאופן עקבי, כל פעם מוכן להעלות את רף הציפיות מעצמו - ועדיין עושה דברים מטורפים, שאף אחד לא מאמין שהוא מסוגל לעשות? השנה נראה שהוא במצב-רוח קרבי, וכבר במשחקי ההכנה הוא משחק באינטנסיביות של אמצע פלייאוף. אני חושב שאנחנו הולכים לראות השנה חיה אחרת לגמרי".זו חיה? זו ג`ירפה? זה חייזר? בכל מקרה, הליגה כבר לא יכולה לחכות לראות מה היא תקבל מוויקטור וומבניאמה. השנה וחצי הראשונות היו רק החימום, ההתחמשות, ההתאקלמות. עכשיו הגיע הזמן לשלוף את כל כלי הנשק - ולהכניס לכולם את האלמנט.