רכז? הפספוס של פורטלנד עם דני אבדיה

כוכב הבלייזרס עושה עבודה טובה כמוביל הכדור, אך רחוק מהתקרה האמיתית שלו כסקורר ובהגנה. מהתנועה בלי הכדור עד השאלות הקשות על העונה

רועי ויינברג
רועי ויינברג   05.01.26 - 16:50

תגיות: דני אבדיה

Getting your Trinity Audio player ready...
Soobum Im/NBAE via Getty Images

אם איזייאה תומאס מדבר, כדאי להקשיב. פרשן ההווה הצעיד את דטרויט לשתי אליפויות רצופות ומבין דבר או שניים בניהול משחק, או בפיזיות. אבדיה, לשיטתו, משלב ביניהן יותר מכל אחד אחר ב-NBA.

"הוא אחד מהגארדים הכי פיזיים שמשחקים ב-NBA כרגע", אמר. "הוא עושה הכל. הוא אוהב את המגע, הוא יחפש את המגע והוא חזק כדי לייצר מגע וגם להשיג עבירה. הוא מוסר אדיר, מוצא תמיד את האדם הפנוי. יש לו את החבילה השלמה. כשאתה רואה אותו, הוא לא רק שחקן אדיר, אלא אחד הגארדים הכי טובים שמשחקים ב-NBA עכשיו".

תומאס צודק. אבדיה משחק בעל כורחו כפוינט גארד, כפי שרואים גם על הפרקט וגם לפי הרישום בטפסי הסטטיסטיקה. בהתחשב במכת הפציעות של הבלייזרס הוא נאלץ להחזיק בכדור, כשמאז הפציעה של ג'רו הולידיי אבדיה מחזיק בו במשך שבע דקות למשחק, מקום שביעי ב-NBA. בחודש שעבר מאז פציעתו של הולידיי אבדיה מוסר 8.4 אסיסטים למשחק על ארבעה איבודים, לצד 25.5 נקודות ו-7.7 ריבאונדים. גם כאן, כולל טריי יאנג ששיחק בחמישה משחקים בלבד, אבדיה במקום השביעי ב-NBA.

דני מסר מעל עשרה אסיסטים ב-4 מ-5 משחקיו האחרונים, כשמול ניו אורלינס וסן אנטוניו במצטבר היו לו 21 אסיסטים ו-3 איבודים. גם אם פורטלנד לא קולעת באחוזים יוצאי דופן, היכולת של אבדיה למשוך אליו הגנות (בשילוב עלייה בזריקות מחצי המרחק) מסדרת זריקות פנויות לחבריו לקבוצה וסלים קלים. כשמוסיפים לזה את היכולת שלו לקלוע בסטפ-בק ולמשוך עוד יותר את ההגנה, הוא עושה עבודה מצוינת. אבדיה בהחלט יכול להוביל כדור. 

עד כאן הכל טוב ויפה. אין לפורטלנד רכז כל עוד ג'רו הולידיי, סקוט הנדרסון ודמיאן לילארד פצועים, כששני האחרונים הם העתיד הרחוק והקרוב של הבלייזרס. מתוך תשעת השחקנים ששיחקו בניצחון על דאלאס שלושה לפחות (יאנג האנסן, סידי סיסוקו וקריס מארי) מתקשים לשכנע שהם שחקני NBA לגיטימיים בשלב זה בחייהם. מה שאבדיה עושה לא פחות ממדהים, בטח בהתחשב בזה שהוא אחד היחידים עם יכולת מסירה בהתקפה של פורטלנד.

ובכל זאת, ייתכן שהבלייזרס לא משתמשים בו נכון. בהתחשב במצבת הפצועים לא בטוח שיש להם ברירה (למרות שגם לזה נגיע בהמשך), אבל לא מדובר במצב זמני. סקוט הנדרסון לא שיחק מתחילת העונה, הולידיי כבר חודש בחוץ והשניים רחוקים משיבה לפרקט, גם בהתחשב בעדכון הפציעות העמום של הבלייזרס. את לילארד נראה ב-2026/27.

ניצחון מרשים (Soobum Im/NBAE via Getty Images)
ניצחון מרשים (Soobum Im/NBAE via Getty Images)
הצד האחר של הכדור
הבלייזרס בונים למעשה את אבדיה כסופרסטאר. ראינו בעבר את יאניס אנטטוקומפו מעביר חצי עונה כפוינט גארד במילווקי לפני שהפך לאחד הפאוור פורוורדים הגדולים בתולדות המשחק, ואת קופר פלאג מנסה (ונכשל) לשחק בעמדה.

שניהם השוואה מעניינת לאבדיה, פורוורדים אתלטיים שיכולים להוביל התקפה. היכולת של אבדיה למשוך אליו אש ולסדר זריקות קלות מצד חבריו לקבוצה תהיה העוגן של כל קבוצה בה ישחק בעשור הקרוב, אבל זה לא אומר שהוא צריך להיות רכז במשרה מלאה.

לצד יאניס היו לא מעט רכזים בשנים הטובות של מילווקי, מאריק בלדסו דרך הולידיי ועד לילארד. לצד ניקולה יוקיץ' יש את ג'מאל מארי, לצד לברון ג'יימס בשיאו היו מריו צ'למרס, קיירי אירווינג, ג'ורג' היל וראז'ון רונדו. שחקנים שיודעים להחזיק את הכדור ובעיקר לסייע בהורדת הלחץ מהכוכב.

נחזור למספרים. מאז פציעת הולידיי, אבדיה במקום השלישי ב-NBA באיבודים למשחק עם ארבעה. הוא מוסר כאמור 8.4 אסיסטים למשחק, בזמן שאין שחקן אחר בפורטלנד שמוסר יותר משלושה. זה אומר שהפער בין אבדיה לשיידון שארפ בכמות האסיסטים למשחק גדול יותר, משמעותית, מהפער בין שארפ לבינך, הקורא.

הבלייזרס במאזן 13:10 בתקופה הזאת, כולל שני הניצחונות האחרונים על בוסטון ודאלאס, עם הרבה הפסדים צמודים. אם הכדור לא היה כל כך הרבה אצל אבדיה, הוא כנראה היה מגיע עם קצת יותר אוויר למאני טיים. המשחק מול הספרס היה מצוין, אך אבדיה סיים אותו עם 9 מ-23 מהשדה ו-6 מ-17 ל-2.

מעבר לזה, אפשר להשתמש בו אחרת לגמרי כששחקן אחר מוביל כדור. אבדיה, 2.03 מ', שחקן גבוה ומהיר באופן יוצא דופן לעמדתו. מהלכים שהוא מסיים ולא מתחיל עשויים להיות יעילים יותר, כשהשינוי הזה למעשה הוביל לאליפות הראשונה ועד כה היחידה של יאניס אנטטקומפו. 4.4% בלבד ממהלכיו של דני היו מהלכי הנדאוף, בהם הוא מקבל את הכדור אחרי חסימה ויוזם בעצמו. על מהלכים בתור השחקן שמתגלגל פנימה או אחורה אין מה לדבר, כשלפי נתוני הליגה הייתה כמות חד ספרתית שלהם העונה.

ברגע שאבדיה חוסם לגארד שיכול לאיים בעצמו כמו הולידיי (או לילארד) ומתגלגל, כל הדרך בה שומרים אותו משתנה. הוא יכול למשוך אש גם בלי הכדור, מה שלא כל כך קורה עד עכשיו, ולהקל על חבריו לקבוצה.


הכל עליו (Soobum Im/NBAE via Getty Images)
הכל עליו (Soobum Im/NBAE via Getty Images)
הצד האחר של המשחק
הבעיה של הבלייזרס, עוד מלפני הפציעה של הולידיי, הייתה יותר בהגנה. הסגל של הקבוצה נבנה מראש עם בעיית קליעה, כשהאמונה הייתה שהקצב הגבוה ולחץ על הכדור יביאו ניצחונות. מאז הפציעה הקבוצה במקום ה-20 ביעילות ההגנתית וה-26 בהתקפית. את ההתקפה אפשר לשפר אם הקבוצה תבחר להגיש בקשה לחריגת פצוע, שניתנת אם יש לקבוצה שחקנים שהחמיצו שלושה משחקים וצפויים להחמיץ שבועיים נוספים. לילארד, הנדרסון, בלייק ווסלי, הולידיי ומת'יס ת'ייבול עונים להגדרה הזאת, ואפשר להכניס כאן רכז חופשי (כמו דניס סמית' ג'וניור) שיתן כמה דקות מנוחה לאבדיה ויוביל את הכדור.

מעבר, זה ישאיר יותר אנרגיה לצד ההגנתי. אבדיה היה מהשומרים האישיים הטובים ב-NBA בתחילת דרכו בליגה, אבל כרגע הוא לא מספיק טוב בצד הזה. 

אבדיה לא אמור לשמור על השחקן הכי טוב של היריבה. האינסטינקטים ההגנתיים שלו מספיק טובים כדי להיות בתפקיד חופשי יותר, "היד הפנויה" או "פרי סייפטי" כמו שאומרים בעולמות הפוטבול.

אבדיה, על הנייר, צריך להגיב בזמן לשמירות כפולות, לסייע בלחץ מובילי כדור ולהשיג ריבאונדי הגנה כדי לרוץ איתם במעבר. לייצר כאוס. החלק האחרון במשוואה קורה, בשונה משני הראשונים. גם זאת תוצאה ישירה של המאמץ שאנחנו רואים ממנו בהתקפה.

שחקן NBA, בטח אחד שמתבסס על מגע וסחיטת עונשין כמו אבדיה, לא יכול להיות הסקורר המוביל, הפליימייקר היחיד והשחקן החופשי בהגנה. פורטלנד מצפה ממנו להיות גם דריימונד גרין וגם סטף קרי, גם ארון גורדון וגם ניקולה יוקיץ'.

ברגע שאבדיה לא יהיה רכז במשרה מלאה, הוא יוכל לעשות את זה. יכול להיות שהמספרים האישיים מעט ירדו, אבל הקבוצה תנצח משחקי כדורסל. החזרה של הולידיי אמורה לסייע כאן, ובטח זאת של לילארד בשנה הבאה שתייצר מצב בו אבדיה לא הכוכב הבלתי מעורער אלא חלק מצמד, או בעתיד חלק משלישייה בה לכל אחד יש את היתרונות שלו והוא יכול כל פעם להתמקד במשהו אחר לבחירתו.



אבדיה בפוזיציה טיפוסית (Soobum Im/Getty Images)
אבדיה בפוזיציה טיפוסית (Soobum Im/Getty Images)
הצד האחר של העונה
החזרה של לילארד, בכל אופן, רחוקה. ייתכן שגם זאת של הולידיי ושל הנדרסון, כשאין פרטים של ממש מצד הבלייזרס או בקשה לחריגת פצוע. שחקנים על חוזה לעשרה או עשרים ימים היו יכולים לעזור או לכל הפחות לתת עוד אופציות מהשלוש, כששמות כמו מאליק ביזלי, אלק ברקס וג'יי קראודר היו מוסיפים לכל הפחות ניסיון וקליעה שחסרים לקבוצה הזאת.

כרגע שלושתם בבית, כשפורטלנד עוד לא הגישה בקשה לחריגה כזאת. הקבוצה למעשה נמצאת בתהליך החלפת בעלות ממשפחת אלן לטום דאנדון, וייתכן שזה יצר מעין "תקופת ביניים" כזאת, בה הקבוצה לא רוצה להשקיע סכום נוסף כאן ועכשיו.

תוסיפו לזה את הדראפט האיכותי של 2026, את חזרתו של לילארד בשנה הבאה ואת מצבו של סקוט הנדרסון, הבחירה הגבוהה ביותר של המועדון מאז למרקוס אולדריג'. כשמוסיפים לזה את הערפל סביב שאלת המאמן, כשצ'אנסי בילאפס עדיין מושעה ותחת חקירת FBI, וקיבלתם סיטואציה מושלמת לעונת מעבר.

מה קורה אם ספליטר מחתים שחקן או מבצע מהלך שלא על דעתו של בילאפס? איזה אינטרס יש למשפחת אלן להשקיע בקבוצה שאצלם באופן זמני? האם צריך להשקיע עכשיו בשחקנים שמתנגשים עם השחקן הכי מבטיח והרכז הכי טוב של המועדון?

אפשר להבין את מי שיטענו שלא, בטח במצב בו האופציות בטווח הארוך הן סיכוי לבחירה גבוהה ושחקן היסטורי או הפסד בסוויפ מול אוקלהומה סיטי בסיבוב הראשון. מצד שני, יש אמצע.

זה לא שהבלייזרס צריכים למשכן את העתיד בשביל שחקן כמו אנתוני דייויס מחר בבוקר, לוותר על בחירות וכן הלאה. הם כן צריכים לבנות הרגלים של קבוצה תחרותית, אחת שמתקדמת משנה לשנה על הפרקט, בלי דיבורים ערטילאיים על תהליך. הם צריכים, בעיקר, רכז.