למה כן עכשיו: כך נוצר השבר בין יאניס אנטטוקומפו למילווקי באקס

מילווקי ניסתה במשך שנים לעשות הכל כדי לרצות את הכוכב שלה, שמצדו, הבהיר בכל הזדמנות אפשרית שהוא לא מתכוון לעזוב את המקום שהיווה לו בית. אז איך הגענו למצב בו, שבוע לדדליין, הסופרסטאר היווני כנראה ערך את משחקו האחרון במדי הבאקס? סורוקה על דרמה יוונית

ערן סורוקה
ערן סורוקה   29.01.26 - 15:55
Getting your Trinity Audio player ready...
מי שאמר שתנאסיס אנטטוקומפו נמצא במילווקי באקס רק כי אחיו שם, לא ראה את השניות האחרונות של ההפסד לדנבר. האח הגדול, כבר בן 33.5, ניגש לכוכב הגדול של הבאקס בשניות הסיום, כשמילווקי, בשידור ארצי, במשחק במסגרת "שבוע היריבות" של הליגה שהיה אמור להפגיש בין יאניס אנטטוקומפו לניקולה יוקיץ', מפסידה בבית מול סגל של שחקני משנה שלא אמור לנצח יותר מ-22 משחקי עונה רגילה. תנאסיס קיבל עליו את התפקיד הכבד באותן שניות, וניסה לנחם ולעודד את יאניס. לחש על אוזנו, לחץ לו את היד. מה שלא נאמר שם, נראה שזה לא ניחם את יאניס. המבט של שחקן הבאקס הגדול בכל הזמנים היה נעוץ באיזושהי נקודה על הקרקע, ובמשך שניות ארוכות, לא זז משם.

הנוהל המקובל הוא שקבוצות מספקות לתקשורת את המידע הרפואי על שחקנים לאחר בדיקה מסודרת. לבאקס יש אפילו דוק, ריברס, שיכול לעשות זאת. אבל יאניס כל כך רגיל לעשות הכל במילווקי, שהוא זה שנתן את העדכון לתקשורת - וסיפר שהוא כנראה יקבל הוראה לנוח בין ארבעה לשישה שבועות בגלל המתיחה בשריר התאומים. הוא לא יהיה באולסטאר הקרוב, לא יוכל להיכנס לנבחרות העונה מכיוון שלא יגיע לכמות המשחקים הנדרשת (הוא כבר החמיץ העונה 14 משחקים עד עכשיו, 8 מהם בגלל פציעה דומה), ובהתחשב בכך שהבאקס עומדים העונה על מאזן של 15:15 איתו ו-3 ניצחונות מול 11 הפסדים בלעדיו - כנראה שגם לא יהיה בפלייאוף. אלא אם... 
אם זה היה משחקו האחרון של יאניס בבאקס, זה היה אקורד סיום הולם לתקופה האחרונה - גם אם הדבר הכי רחוק מכך בתמונה הגדולה. יאניס נתן לבאקס הכל במשך 12 שנים וחצי, כל שריר וכל עצם, בגופו שהגיע כחוש ויצא משם עם שרירים של פסל באקרופוליס. הבאקס, מצדם, ניסו לתת לו הכל. יחד הם בנו אליפות קסומה, שהסירה קללה של כמעט 50 שנה מעל העיר והביאה את הילד ממשפחת המהגרים אל גג האולימפוס, אבל מאז, דברים החלו להידרדר. כוכבים הזדקנו, צוותי אימון התחלפו. אין דבר כזה כישלון בספורט, אמר יאניס אחרי הדחה מאכזבת נוספת בפלייאוף 2023, הכל אלה צעדים בדרך להצלחה. הצעדים האחרונים של יאניס במדי הבאקס בחודש ינואר התבצעו תוך חריקת שיניים, כ-35 שניות לסיום המשחק, ואחרי שהוא מתח - שוב - את אותו שריר ארור. את ההצלחה הבאה, אם וכאשר, הוא עשוי לחוות במקום אחר.

הורסט בתפקיד סיזיפוס

"לחלון האליפות שלנו נכנסנו ב-2019, כשהגענו לגמר האזורי", שיחזר סאמר ג'סאר, אחראי האסטרטגיה של הבאקס, בפודקאסט "מסביב למשחק", את מה שעברה מילווקי מאז עונת ה-MVP הראשונה של יאניס. "חלון האליפות זה אולי שנה, אולי 22 שנה כמו סן אנטוניו. בדרך כלל זה 3-5, ואנחנו כבר בשנה שביעית. אתה בונה על השחקן הכי טוב בעולם, והפעם סיבכו אותנו בצורה בלתי רגילה עם חוקי השכר החדשים. פתאום אי אפשר לשלם לשחקנים כמו לפני עשר שנים - כמו שעשו מיאמי עם לברון, ווייד וכריס בוש, או כמו שעשתה גולדן סטייט עם סטף, דוראנט, דריימונד וקליי".

מצד אחד, צריך להעריץ את ג'ון הורסט, מנג'ר הבאקס. במשך שנים הוא לא הפסיק לחשוב בצורה יצירתית איך הוא מאריך את החלון הזה, משאיר אותו פתוח לרווחה. בעונה שעברה הוא אפילו הצליח לצרף גביע לארון התארים. כאשר ג'רו הולידיי כבר לא יכל לסחוב כרכז פותח, הוא הביא תמורתו את דמיאן לילארד - רק כדי לראות את הולידיי מצטרף לבוסטון סלטיקס ונותן לה את החוליה החסרה לאליפות. כאשר קריס מידלטון המשיך להרוויח הרבה אבל שיחק כמו צל של עצמו, הוא העביר אותו לוושינגטון תמורת קייל קוזמה וחסך כסף מתחת לתקרת השכר. כאשר לילארד, אחרי שנתיים של עליות וירידות, קרע את האכילס, הורסט וג'סאר השתמשו בכלי נדיר בארגז ושחררו אותו תוך פריסת חוזהו לתשלומים; בכסף שהתפנה הם החתימו את הסנטר הפותח של קבוצה שהיתה רחוקה ניצחון אחד מאליפות.

מצד שני, לא משנה כמה הורסט מנסה, המאמץ שלו נראה סיזיפי. אם בהתחלה נראה היה שאינדיאנה עוד תתחרט על הטרייד, ושטרנר ייכנס בצורה מושלמת לנעליו של ברוק לופז כסנטר המרווח והחוסם לצד יאניס, אז העונה, בגיל 29, טרנר כבר חווה רגרסיה. אחרי שלוש שנים של כ-17 נקודות למשחק בממוצע, העונה הוא אמנם משחק יותר מ-28 דקות למשחק - בערך כמו ממוצע הקריירה שלו - אבל נכון לתחילת השבוע קלע 12.4 נקודות למשחק, עם 42.6% שדה, הנתון הנמוך בקריירה, ו-5.4 ריבאונדים, הנתון הכי נמוך שלו מאז עונת הרוקי. ואם חשבתם שקשה לבלוט לצד יאניס, אז בזמן ההיעדרות הממושכת של הסופרסטאר, מיילס היה אמור לקחת על עצמו תפקיד גדול יותר - אבל הממוצעים שלו היו עצובים עוד יותר: 12 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-35% אחוז מהשדה.

זה היה המהלך הגדול של הקיץ מבחינת הבאקס, והוא נכשל, אבל עדיין היתה תקווה שלפחות מהלכים אחרים יעבדו. בהתאם למגמה לפיה שחקני משנה טובים מוכנים להרוויח פחות כדי לשחק לצד היווני, גם הפעם הגיעו שחקנים כאלה - כמו קול אנתוני, אמיר קופי וגארי האריס. אנתוני, שחקן של 12 נקודות למשחק בקריירה, קולע 7 לערב העונה ב-32.8% מהשלוש, ושני האחרים נתקעו במעמקי הרוטציה עם פחות מ-3 נקודות לערב. אפילו ההצלחה הגדולה של הבאקס קרתה די במקרה: כאשר קווין פורטר ג'וניור, שהיה אמור להיות הרכז הפותח, נפצע בברכו, תפס ריאן רולינס את המושכות, ואחרי ממוצע של 4.9 נקודות למשחק בקריירה, נסק להיות אחד המועמדים המרכזיים לתואר השחקן המשתפר של העונה, עם יותר מ-16 נקודות לערב, יכולת ניהול משחק טובה והגנה מצוינת.

בסך הכל, בקצת יותר מחצי עונה, ריברס ניסה כבר עשרה שחקנים שונים בחמישייה הפותחת, ו-16 חמישיות שונות בסך הכל. פה קייל קוזמה תפס ערב, כאן בובי פורטיס נתן משחק איכותי, איי.ג'יי גרין התפתח לצלף נהדר, אבל שום דבר לא שורד לאורך זמן. פורטר, לאחרונה, שוב נפצע בשרירי הבטן. "זה לא נראה כאילו הוא יחזור לשחק בקרוב", הודיע דוק לגבי הגארד שרשם העונה 17 נקודות, 5 ריבאונדים ו-7.4 אסיסטים לערב. כשהם במרחק 2.5 משחקים מהפליי-אין, נראה שמהקבוצה שהסיסמה שלה היתה Fear the Deer, אף אחד כבר לא ממש מפחד.

שיעור באין-כימיה

בשבועות האחרונים ליאניס כבר נמאס. גם כשהוא משחק, כמות הזריקות שלו נמצאת בירידה מתמדת. בלי הולידיי ומידלטון, וכאשר גם לילארד ואפילו ברוק לופז כבר לא משחקים לצדו, יריבות עושות הכל, כולל שמירות כפולות אגרסיביות, כדי למנוע ממנו לקבל את הכדור, ולהוציא אותו מהידיים שלו כשהכדור כבר מגיע אליו. כתוצאה מכך, האיש שסיים בטופ-4 של ה-MVP בשבע השנים האחרונות דורג העונה רק במקום ה-27 בנגיעות בכדור במשחק עם כ-71 למשחק, מתחת לשמות כמו עימנואל קוויקלי, סטפאן קאסל וחברו לקבוצה, פורטר ג'וניור. הוא מחזיק בכדור רק כ-4.7 דקות למשחק, אזור המקום ה-40 בליגה. על פי נתוני אתר "סקנד ספקטרום" שהובאו בכתבה ב-The Athletic באחרונה, ריברס משתמש בו מאז הקאמבק מהפציעה הקודמת כחוסם לגארדים הצעירים פורטר ורולינס, בכשליש מההתקפות של הבאקס - נתון גבוה במיוחד.

לפורטר ורולינס יש למעלה מ-5 אסיסטים למשחק העונה, אבל הם לא מהווים איום עד כדי כך גדול על הטבעת מבחינת היריבות - שמעדיפות לתת להם כמה זריקות שהם רוצים, רק שהכדור לא יגיע ליאניס. תוסיפו את טרנר, קוזמה ופורטיס, לא שחקנים שידועים בזכות יכולת המסירה שלהם, וקיבלתם קבוצה עם אינטליגנציית משחק נמוכה למדי. "אנחנו לא משחקים חזק, לא עושים את הדברים הנכונים, לא משחקים כדי לנצח", הוא כעס לאחר אחד המשחקים החודש. "אין כימיה, יש חבר'ה אנוכיים שמחפשים קודם כל את הזריקה שלהם ולא את הזריקה הנכונה עבור הקבוצה. לפעמים אני מרגיש שאנחנו במינוס 10, 15 או 30, ושחקנים מנסים למחוק את כל הפיגור בזריקה אחת".

במקרה כזה היה צריך לפנות לאיש על הקווים כדי שישנה דברים, אבל דוק ריברס, איך לומר, כבר מזמן אינו אחד המאמנים הטובים בליגה, ולמען ההגינות, גם הכלים שעומדים לרשותו מוגבלים. "ניסינו להציב אותו בקצה ריבוע העונשין, אבל שחקני היריבה עשו לו 'פרונט' (ניצבו בינו לבין המוסר)", אמר ריברס לאחר הפסד מול אוקלהומה סיטי. "ניסינו לפנות אותו בפתאומיות אבל אף אחד לא זז כמו שצריך. אנחנו חייבים לעבוד גם על זה. עם יכולת הקליעה שמסביבו, כל מהלך צריך להסתיים במסירה מגבוה לגבוה או בשלשה מהפינה, אבל זה לא קורה".

את חוסר הכימיה אפשר לראות אפילו בניצחונות. ביום מרטין לותר קינג, במשחק חוץ באטלנטה, הבאקס כבר הובילו ביותר מ-20 הפרש במחצית הראשונה מול קבוצה שפתחה את המשחק עם 0 מ-21 מעבר לקשת. למרות קאמבק של ההוקס, הגיעו שלשות מכריעות של גרין ופורטיס ונתנו לבאקס קצת אוויר. במקום לחגוג את הניצחון הקשה על יריבה ישירה למאבקי הפליי-אין, השחקנים נראו צוהלים כאילו העבירו כרטיס והלכו הביתה. "אני לא אחד שיקלל ויילל וידרוש את הכדור", אמר יאניס אחרי ערב של 12 זריקות מהשדה ו-9 זריקות עונשין בלבד ב-30 דקות, "לא עשיתי זאת מעולם, ואני חושב ששיחקתי עם חבר'ה שמבינים את כוח המשיכה שאני מביא למגרש. אולי אני צריך לנסות לעשות דברים יותר באגרסיביות". וזה לא הדבר היחיד, אגב, שיאניס לא נוהג לעשות.

זה לא באופי 

כוכבים אחרים במעמדו כבר היו מנצלים את ההזדמנות ומבקשים טרייד מזמן. הבעיה היתה שזה לא האופי של יאניס. הוא טיפוס משפחתי שרואה במילווקי את ביתו השני - והקבוצה, שמודעת לזה היטב, סידרה לו את תנאסיס לצדו ואלכס על חוזה דו-כיווני - ונאמן מאוד לקבוצה שהפכה אותו למה שהוא. "לעולם לא יגיע רגע בו אצא החוצה ואגיד שאני רוצה לעזוב. זה לא הטבע שלי", אמר רק לפני כשבועיים לאתר The Athletic, "התוכנית שלי היא להישאר כאן לשאר הקריירה שלי. ואם הם לא ירצו אותי? אני לא זה שמחליט. אני רק עובד כאן".

רק שדווקא הטבע של הכוכב, והחיבור הכל כך טבעי בינו לבין קבוצת שוק קטן שמודה על כל יום בו התרבות המנצחת של יאניס מושכת אליה תשומת לב תקשורתית ושחקנים טובים, יצרו בעיה לשני הצדדים. במובן מסוים, אפשר לומר שאם יאניס כן היה מעביר את המסר שהוא רוצה לחפש מקום אחר - בערוצים פומביים כאלה או פחות - להנהלה של הבאקס היה קל יותר. 

לפחות בימים שלפני הפציעה האחרונה, המסר האחיד שדאגו לשדר כתבים ופרשנים מובילים הוא שהבאקס מגיעים לדדליין הנוכחי עם ארנק פתוח ומוכנים לעשות הכל כדי להתחזק. רק שהם סבלו מחוסר בנכסים אטרקטיביים - לא מבחינת איכות, וגם לא מבחינת שכר. כוכבים אחרים עולים כסף, ולמילווקי אין יותר מדי מה לתת בתמורה כדי להשוות משכורות. טרנר, שהתחיל העונה חוזה של 108 מיליון דולר ל-4 עונות, קייל קוזמה שמרוויח 43 מיליון בשנתיים הקרובות בחוזה יורד, ופורטיס עם 28 מיליון מובטחים עד קיץ 2027, הם השחקנים היחידים שמרוויחים יותר מ-5.1 מיליון דולר. בחירות דראפט? גם שם המצב לא טוב, הודות לעסקאות קודמות שנעשו כדי לחזק את הקבוצה: לבאקס אין שליטה על הבחירה שלהם עד 2031, ואם יתנו את הבחירה הזו, יסתכנו בשנים של אומללות במרתפי הטבלה.

כנראה שדווקא הפציעה הזו, יחד עם זו של פורטר, היוו הקלה מסוימת. כשהקבוצה בדרך ללוטרי, הבאקס היו עלולים לאבד את הבחירה שלהם; רק שאטלנטה תקבל את הבחירה הטובה יותר מבין זו של ניו אורלינס וזו של הבאקס - והפליקנס כרגע מדורגים נמוך עוד יותר. אפילו אם יאניס ייעדר "רק" ארבעה שבועות והבאקס יצליחו לנצח ברבע מהם - הם יגיעו לשלהי פברואר עם מאזן בסביבות ה-35:21, ומשם אפילו להגיע לפליי-אין כבר ייראה כמו משימה בלתי אפשרית. וכך, מגיעים למצב שכנראה היה בלתי נמנע: יאניס "פתוח", כך דיווח שאמס, למעבר לבית חדש.

 

 

זה לא הסיום שמגיע ליאניס וזה בטח לא הסיום שמגיע לבאקס. שני הצדדים ניסו למשוך את מערכת היחסים הזו עד שהחבל, ושריר התאומים של יאניס, נמתחו יותר מדי. מילווקי לפחות מסיימת עם הכבוד של "עשינו הכל בשביל הכוכב שלנו עד שבאמת לא נשארה אופציה אחרת"; כעת הם משאירים לקבוצות ברחבי הליגה - אל תתפלאו אם קבוצות עם כוכבים באמצע הקריירה או לקראת סיומה, כמו גולדן סטייט או מיאמי, יחליטו לעשות מהלך - שבוע לריב עליו ולהציע כמה שיותר צעירים ובחירות דראפט, וכל זה שנותרו 8 ימים לדדליין. הוא שחקן כל כך טוב, שיהיה אפשר להבין כל קבוצה שתחליט לקחת את הסיכון, ולמשכן עבורו עתיד שממילא כנראה לא היה מבטיח במיוחד.

"יכול להיות שלעולם לא נזכה באליפות נוספת, וזה בסדר. עשינו זאת. עשינו את מה שהיינו אמורים לעשות", אמר יאניס אחרי האליפות של 2021. "אני מעדיף לעשות זאת כך - לקחת אליפות אחת בדרך הזו - מאשר ללכת לסופר-טים ולקחת שתיים או שלוש". זה בסדר, יאניס. עכשיו, גם אם תלך לסופר-טים, אף אחד באמת לא יכעס עליך.