מההגנות הטובות ב-NBA: ההצלחה של בריאן רנדל

אחרי מספר שנים על ספסלים ברחבי הליגה הטובה בעולם, אגדת הפועל ירושלים ומכבי ת"א חזר לסיבוב שני בפיניקס וסייע לאחת ההגנות הטובות ב-NBA. מהעבודה האישית באימונים ועד המוטיבציה

רועי ויינברג
רועי ויינברג   28.03.26 - 19:54

תגיות: בראיין רנדל

Getting your Trinity Audio player ready...
Nathaniel S. Butler/NBAE via Getty Images
Nathaniel S. Butler/NBAE via Getty Images
ה-NBA, בשנים האחרונות, הפכה לליגת פיתוח שחקנים. מועדונים שמצליחים לגדל שחקנים מוצלחים הופכים לכאלה שעוקפים את תקרת השכר ומגיעים להצלחה נגד הציפיות, כשאחד הסיפורים החמים של העונה היא פיניקס סאנס. הקבוצה שאיבדה את קווין דוראנט ואת בראדלי ביל בקיץ בדרך לפלייאוף, נגד כל הסיכויים, לא מעט בזכות המאמן ג'ורדן אוט שנחשב למאמן העונה.

אוט בנה צוות חדש עם כניסתו, כשאחד השמות הבולטים הוא בראיין רנדל. אקס הפועל ומכבי ת"א, הפועל ירושלים ומכבי חיפה נמצא בתחנה הרביעית שלו בליגה הטובה בעולם, אחרי ששימש כעוזר מאמן במינסוטה, בפיניקס בעידן מונטי וויליאמס, בדטרויט ובוושינגטון. אנחנו זוכרים את רנדל. הוא לא היה השחקן האתלטי ביותר, אבל בכל אחת מארבע תחנותיו בישראל הוא היה השחקן האהוב ביותר, מין טים דאנקן שלנו. שחקן שחי על יסודות, על משחק ממושמע ועל 110% מאמץ. יסודות שאנחנו מוצאים גם בפיניקס.

רנדל נתפס כמי שהביא מנטליות הגנתית קשוחה לקבוצה. לסאנס אין אף שחקן הגנה שנחשב לאחד המובילים ב-NBA, אך לחץ על הכדור וכדורסל אינטנסיבי הוביל לכך שההגנה שלהם מדורגת במקום ה-11 בטיבו בליגה, גם לאחר שהתמודדה עם פציעות לכל אורך העונה, ובדרך הבטוחה לפלייאוף נגד כל הסיכויים. "רנדל אחד משלושת האנשים הבכירים בצוות של אוט", נכתב בספורט אילוסטרייטד. 

אוט בנה צוות שכולל כמה פורוורדי עבר, ביניהם מייק מוסקלה ודמארה קארול, ונחשב למאמן של שחקנים. הוא התחיל כעורך וידאו עבור ת'ום ת'יבודו ואז עבד עם מספר גבוהים, ביניהם קארל אנתוני טאונס במינסוטה ודיאנדרה אייטון בפיניקס. מונטי וויליאמס אף לקח אותו יחד איתו לדטרויט עד שסיים את תפקידו. משם הוא הגיע לוושינגטון, שנה לאחר הטרייד על דני אבדיה, ועכשיו חזר לסאנס.

מי שמובילים את פיניקס העונה הם לא הכוכבים שהיו שם אשתקד, וגם לא דווין בוקר (שאמנם בעונה אישית טובה, אך לא יוצאת דופן). אלה שמות כמו פרדי גיליספי, גרייסון אלן, רויס אוניל. שחקנים שמקבלים הזדמנות שלא הייתה שם בשום מקום אחר ולוחצים את הכדור כאילו זה המשחק האחרון של העונה. זה מתחיל מג'ורדן אוט ומברוקס, אבל לא מעט קרדיט מגיע לרנדל.

סיפור ההצלחה הגדול ביותר הוא אולי מארק וויליאמס, שזכור בעיקר מכך שהלייקרס ביטלה את הטרייד תמורתו בשנה שעברה. הוא שיחק 56 משחקים השנה והפך לעוגן הגנתי, כשהמספרים אמנם נמוכים יותר מאשר בשארלוט אך ההשפעה שלו על המשחק גדלה. וויליאמס רואה את המשחק בצורה טובה יותר ועומד על שלו מול גארדים. אוסו איגהדרו, גבוה אחר, הפך לשחקן שפותח את ההתקפה עם חסימות יעילות.




הסאנס נחשבת לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה כאמור, לא מעט בזכות התקשורת בין שחקניה. הקבוצה זכתה למחמאות על רמת המחויבות של כולם לאורך העונה הסדירה, מדווין בוקר ומטה, כשהבחירה של אוט בבניית צוות צעיר (בלי מאמן עם עבר ב-NBA כנהוג אצל מאמנים בשנה הראשונה) נחשבת למשמעותית גם כן.

רנדל אימן בעבר את הקבוצה של פיניקס בליגת הקיץ, כשבשלב זה נראה שהוא יישאר בקבוצה בשנים הבאות כחלק ממועדון שצומח באופן הדרגתי. החלום על מעבר לתפקיד מאמן ראשי נראה רחוק, אך ראינו בעבר עוזרים שנחשבים למומחים הגנתיים עושים את הקפיצה הזאת קדימה. ברוב המקרים, אגב, הם נחשבים למומחי טקטיקה. רנדל משפיע גם בפן הזה, כשאנחנו רואים את הגמישות של הסאנס ממשחק למשחק, אך זה משני יותר.

הדבר המרשים באמת בקבוצה הזאת, בטח בעונה הסדירה, הוא לא רעיונות פורצי דרך אלא הגנה אישית לוחצת שמגיעה פעם אחר פעם, בזכות תקשורת בריאה ושחקנים שמוציאים מעצמם מעל ומעבר, גם לאחר שדווין בוקר ודילון ברוקס החמיצו משחקים.

הדוגמה לתקשורת הזאת נמצאת בין היתר עם מארק וויליאמס, שזכור בעיקר בתור הגבוה שכמעט הגיע ללייקרס. וויליאמס נחשב לשחקן פציע בתקופתו בשארלוט ואחד שמיעט לקבל דקות, אבל השנה הוא השתלב בצורה טובה במערך של פיניקס, בעיקר הגנתית. חלק גדול מזה מגיע בזכות העבודה עם רנדל, אחד האנשים שעומדים מאחורי סיפורי ההצלחה המפתיעים של עונת ה-NBA.