תודעה של כוכב: השינוי ההתקפי של דני אבדיה

ההפסד לדנבר, בו אבדיה מסר 14 אסיסטים ואיבד שלוש פעמים בלבד, מעיד על נשק חדש בארסנל של כוכב פורטלנד ועל הדרך בה קבוצות טובות ישמרו אותו בפליי-אין ובפלייאוף. מה הלאה? מה חסר? ניתוח

רועי ויינברג
רועי ויינברג   23.03.26 - 16:48

תגיות: דני אבדיה

Getting your Trinity Audio player ready...
דני אבדיה נשאר עם המחמאות. פורטלנד אמנם יכולה ואולי אף אמורה להגיע למקום השמיני ומשם לפלייאוף, אבל דנבר היא קבוצה ברמה אחרת. הבלייזרס הפסידו הלילה (בין ראשון לשני) 128:112 לבחורים של ניקולה יוקיץ', מועמדים לאליפות בהרכב מלא.

התוצאה לא משקפת בהכרח את הטירוף שראינו במחצית הראשונה שהסתיימה ב-69:75 לנאגטס. שתי הקבוצות קלעו 7 מ-10 מהזריקות הראשונות שלהן מחוץ לקשת בקרב יוצא דופן, בטח לשעה בה התקיים המשחק, שבסופו של דבר הסתיים בניצחון של דנבר המוכשרת יותר.

אבדיה סיים את המשחק הזה עם 23 נקודות (7 מ-17 מהשדה) ו-14 אסיסטים על שלושה איבודים, אחד המשחקים הטובים ביותר שלו בקריירה בפן הזה. ניקולה יוקיץ' מנגד קלע 22 (10 מ-18) עם 14 אס' וחמישה איבודים, והיה אפשר למצוא לא מעט דמיון בין המשחק של השניים, בטח בדרך בה אבדיה הגיע לאסיסטים האלה.

הסיפור הכי גדול של פורטלנד בשבועות האחרונים אינו דני, וכנראה גם לא סקוט הנדרסון או ג'רמי גרנט. מדובר בעמדת הסנטר, כשדונובן קלינגן ורוברט וויליאמס משחקים כדורסל נהדר. מתוך 14 אסיסטים של אבדיה, ארבעה היו לקלינגן. הוא מסר אסיסט נוסף לוויליאמס, ה"טיים לורד", לו הוא מרבה למסור לאורך העונה.

האסטרטגיה של דנבר בתחילת המשחק הייתה ברורה. הנאגטס לא פחדו לשלוח שמירות כפולות על דני ולתת לאחרים לנצח אותם. במשך מחצית נראה שהם בכיוון הנכון, כשבכל פעם בה אבדיה ניסה להיכנס פנימה הוא קיבל את השמירה הכפולה והוציא את הכדור החוצה. ארבעת האסיסטים הראשונים שלו היו לשלשות, עדות לפוטנציאל של פורטלנד בימים בהם הכדור נכנס.

בכל זאת, לא מדובר רק בחריגה סטטיסטית אלא בחלק מרכזי בהתקפה של פורטלנד החדשה. דיברנו על כך גם לאחר שאבדיה חזר מהפציעה. שחקנים כמו ג'רו הולידיי וסקוט הנדרסון יכולים להוביל את ההתקפה של הבלייזרס אם יש צורך בכך, אבל המרכז הוא קודם כל אבדיה. דנבר חששה בדיוק מזה, והבלייזרס בהדרגה לומדים לנצל את זה בצורה טובה יותר. תראו כאן, למשל, איך חמישה שחקנים מסתכלים בבת אחת על דני בדרך לאסיסט קל.

 

 

פורטלנד במאזן 3:5 מאז החזרה של אבדיה מהפציעה, כשהוא קולע באחוזים לא טובים. דני קולע 22.5 נקודות למשחק ב-42% מהשדה ו-22% מהשלוש (כשהוא הולך תשע פעמים לקו), לעומת 34% מהשלוש ב-48 המשחקים שקדמו לכך. כבר ראינו אותו מתמודד עם מעין 'חלודה' מהשלוש בפתיחות עונה או אחרי תקופה ממושכת ללא כדורסל. האחוזים יעלו בהמשך, ולכן גם משחקים של 7 מ-17 מהשדה הם לא סוף העולם. 

השאלה היא מה פורטלנד עושה את זה, וקיבלנו תשובה הערב. היכולת למסור החוצה מדאבל-טים היא אולי המעלה החשובה ביותר לסופרסטאר, וברגע שאבדיה מסוגל לעשות את זה בצורה טובה קשה יותר לשמור את הבלייזרס. אנחנו מרגישים את ההתקפה מגיבה אליו בצורה דינמית יותר מאשר בתחילת העונה, ולא רק הודות לחזרתם של הולידיי והנדרסון מהפציעה.

בין אם זה אחרי חסימות, בתחילת השעון או במצבים בהם הוא חודר לצבע, אבדיה מרגיש את ההתקפה מתכווצת סביבו ומגיב בהתאמה. תודעת סופרסטאר, אם תרצו. יש משהו שמזכיר מאוד את הכדורסל האירופי ביכולת הזאת לזהות את ההגנה מסתגרת סביבך ולהוציא במהירות כדור החוצה, והפעם זה הפך ל-14 אסיסטים.

היכולת הזאת תהיה המבחן של התקפת פורטלנד בפלייאוף, או לכל הפחות בשני המשחקים הקרובים מול הקליפרס. המפגשים בין הקבוצות ב-1 וב-11 באפריל עשויים להכריע סופית את הקרב על המקום השמיני במערב, לאחר שהקליפרס ניצחה בשני המשחקים הקודמים. בשניהם, אגב, אבדיה איבד במצטבר 12 פעמים.

הפעם הוא במצב אחר, בטח כשהחדירה היא רק סט אחד ברשימת הכלים שלו וכשהמצב הפיזי ישתפר לקראת ה-1 באפריל. ובכל זאת, דבר אחד חסר - מיד ריינג', היכולת להתרומם לזריקה מאותה שמירה כפולה. ניקולה יוקיץ', מי שקלע ב-10 מ-18 מהשדה מול פורטלנד ומקבל טיפול הגנתי דומה, מדגים את זה פעם אחר פעם. 

ברגע שאבדיה יוכל לשחרר זריקה מהמקום מעל אותם שומרים, גם אם זאת זריקה "רעה" מבחינת אנשי האנליטיקס, ההגנה עליו תהפוך למשימה בלתי אפשרית. לא בטוח שהוא יצטרך את זה מול ברוקלין הלילה, אבל הוא בהחלט בכיוון הנכון.