כוח עליון: קארל אנתוני טאונס משקף את המהפכה של ניו יורק ניקס

הסיכוי ל-MVP בגמר של הסנטר שמשנה את כל התדמית שלו, הגורל של ניו יורק שמבשר דבר אחד והאם ויקטור וומבניאמה וסן אנטוניו יכולים לחזור בגארדן מ-2:0? מבט על משחק 2. צפו בתקציר

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב   06.06.26 - 11:30
Getting your Trinity Audio player ready...
(Getty)

"הם כלום! הם רכים!", צעק ג'ימי באטלר באימון מינסוטה לקראת עונת 2018/19, הראשונה שלו במועדון. הכוכב שהגיע משיקגו לא איחר לעשות בלאגן וכיוון אש אל עבר החבר'ה הצעירים שנבחרו במקום הראשון בדראפט 2014 ו-2015 בהתאמה – אנדרו וויגינס וקארל אנתוני טאונס. 

באטלר הגיע באיחור לאימון, הכניס את עצמו לחמישייה של שחקני קצה הספסל - והוביל לניצחון במשחקון מול השחקנים המובילים, ביניהם וויגינס וטאונס. באחד הפוזשנים הפורוורד שמר על KAT באחד על אחד וצרח "הוא לא יכול לעשות שום דבר נגדי!". הגבוה בן ה-22 העיף את הכדור החוצה והיה בהלם מהסיטואציה.

בין שאר הדברים שיצאו לבאטלר מהפה באותו אימון מפורסם, היה המשפט – "אתם לא יכולים לנצח בלעדיי". מאז הטימברוולבס אמנם נותרו בלי אליפות (כן העפילו פעמיים לגמר המערב והפכו לקבוצת צמרת), אבל כך גם באטלר, בעוד שוויגינס התפתח לשחקן השני הכי טוב אחרי סטף קרי באליפות של גולדן סטייט 2021/22 וטאונס משנה את כל התדמית שלו לנגד עינינו. 

הסנטר בן ה-30 הוא מועמד רציני לזכייה ב-MVP של גמר 2026 ב-NBA אחרי שהלילה (בין שישי לשבת) הוא סיפק הופעה שתיזכר מול ויקטור וומבניאמה בסן אנטוניו. 21 נקודות (17 במחצית) על 8 מ-12 מהשדה, 3 מ-5 משלוש ו-2 מ-2 מהעונשין, 13 ריבאונדים, 4 אסיסטים והגנה אדירה על וומבי (בעיקר בחצי הראשון) בדרך לניצחון 104:105 משוגע ששווה לניו יורק ניקס 0:2 על הספרס. 

 


 

"אתה רך כמו תינוק, אתה לוזר", אמר באטלר לטאונס במשחק במיאמי במאי 2021, אך הלוזר הזה, שחמש שנים אחר כך מטביע מול שחקן ההגנה הכי חריג בהיסטוריה ולוקח עליו ריבאונדים בהתקפה, הפך לווינר קשוח. בדיוק כמו הניקס.

ג'יילן ברונסון הוא מן הסתם הפנים של המהפכה שמתרחשת בניו יורק בשנים האחרונות ובוודאי בפלייאוף הנוכחי, בו הניקס סופרים 13 ניצחונות רצופים (הרצף השני באורכו אחרי גולדן סטייט 2017) אבל השינוי שאנחנו רואים אצל טאונס מסמל אותה. 

במשך שנים, הניקס, כמו KAT, היו נוצצים מבחוץ אבל עמומים מבפנים. מוכשרים אבל לוזרים ורכים. מבטיחים, אבל בסוף מאכזבים. הם היו מושא ללעג, וגם כשהראו שיפור בשנים האחרונות, אפילו בסדרות הקודמות השנה – לא לקחו אותם לגמרי ברצינות. שני הניצחונות בטקסס כבר הפכו לחלוטין את כל הנרטיבים האפשריים, ובעוד שני ניצחונות טאונס ישיג את הנקמה הפרטית שלו מול ג'ימי.

רגע אחרי שוומבניאמה החטיא את הזריקה המכריעה בשנייה האחרונה והניקס הפכו לקבוצה השלישית בהיסטוריה שעולה ל-0:2 בחוץ בגמר, טאונס הביט למעלה ושלח נשיקה. "לפני הזריקה האחרונה התפללתי חזק לאימא שלי", שיתף טאונס. "אמרתי לה שאני צריך עצירה בהגנה. כשאתה מאבד הורה, אתה רק מחפש סימנים מהשמיים, ואני לוקח כל סימן שאני יכול. היא הייתה כאן בשבילי ואני כל כך מעריך אותה על זה".

אחרי המשחק הזה, בו הניקס איבדו יתרון 14 בדקות הסיום בגלל ריצת 5:21 והתמודדו עם שיפוט לא פשוט (בלשון המעטה), אפשר לומר שהם כנראה באמת 'Team of destiny'. קבוצה של גורל. היו להם מספיק סיבות להפסיד, אבל כמו במשחק 1 – הם איבדו יתרון לקראת הסיום לאחר סל של וומבי, וגירדו ניצחון עוד יותר קשה הודות להתעלות של ברונסון בקלאץ'. 

בין אם זה אופי, מזל (ההחטאות והאיבוד האומלל של וומבי) או פשוט יותר ניסיון מהפיינליסטית השנייה הכי צעירה אי פעם, יש תחושה שמשגיחים שם למעלה על הניקס. וההשגחה הזו, כך נראה, שווה אליפות. כעת הם יחזרו לצמד משחקים היסטורי ב"מכה" במטרה לסגור את העסקה הזו שלהם עם אלוהי הכדורסל ולזכות בתהילת עולם. 

מילה על ברונסון: 7 מ-25 מהשדה והחטאת עונשין שכמעט עלתה במשחק, אבל 20 נקודות, 5 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-5 חטיפות (הראשון מאז לברון ב-2014 מול סן אנטוניו עם 5/6/5/20 ו-2 שלשות בגמר). למרות שבסדרה כולה ברונסון עומד על 33.9% מהשדה, הוא הפייבוריט ל-MVP של הגמר עם יחס 1.90, בזכות סלי הקלאץ' שלו בשני המשחקים ומה שעשוי להגיע במדיסון סקוור גארדן. טאונס שני על פי סוכנויות ההימורים עם יחס 3.0, וכל עוד הוא ימשיך לשמור מצוין על וומבי ולשחק בכוח ובחוכמה בהתקפה (תענוג לראות אותו בתור פליימייקר בפלייאוף הזה) – יש לו סיכוי מעולה לזכייה, בהנחה שהניקס יניפו את התואר כמובן. להסיר את הכובע בפני הנשיא ליאון רוז על הטרייד. 

 

 

רחובות ניו יורק בטירוף, אבל האוהדים לא באמת מעכלים מה קורה, והם לא יעכלו או יהיו רגועים עד שהניקס יגיעו לארבעה ניצחונות. מדובר בקהל שידע יותר מדי כישלונות ויודע כמה הספרס חזקים, אז מוקדם לחרוץ את גורל הסדרה הזו. 

החדשות אולי הכי מעודדות מבחינת סן אנטוניו, בתוך הבאסה, הן שדיארון פוקס היה הרבה יותר טוב - 20 נקודות (לעומת 7 במשחק 1) על 8 מ-12 מהשדה ו-5 אסיסטים. הפעם האחרונה שהוא סיים עם 20+ הייתה נגד מינסוטה בסיבוב השני. איתו אפשר לדבר על קאמבק. 

הניקס הכי אוהבים להיות אנדרדוגים, ולמשחק 3, היקר בהיסטוריה מבחינת מחירי כרטיסים (למעלה מ-10,000 לזול ביותר), הם מגיעים כפייבוריטים מובהקים כשהעיניים של כולם עליהם, כולל של דונלד טראמפ מהיציע. מצד אחד התלהבות שיא, אך מצד שני לחץ שהחבורה הזו לא הכירה. פתאום כל העולם מעריך אותם. פתאום הציפייה היחידה היא אליפות, כשהאלטרנטיבה היא כישלון. זה יהיה מבחן לא פשוט בכלל לניקס, והספרס, שלא הפסידו שלושה משחקים רצופים כל העונה, יוכלו לנצל את זה. 

אם לא נראה מהפך בסדרה הזו, הקריסה של וומבי בשניות הסיום של משחק 2 תרדוף אותו עוד הרבה מאוד זמן. אבל היא גם תבנה אותו. לפני 19 שנה אוהדי סן אנטוניו ראו את הדבר הבא בענף מפסיד פעמיים באולם שלהם בפתיחת גמר הבכורה שלו, כשהוא מציג יכולת לא משכנעת במיוחד, לקראת סוויפ לא נעים. אלה היו כאבי הגדילה של לברון ג'יימס, ואולי הפעם זה פשוט הזמן של הספרס להיות בצד השני. 

3 נקודות לסיום: 
1. מיקל ברידג'ס. היה שקט עם 9 נקודות במשחק 1, ולהט במשחק 2 עם 20 נקודות (התחיל עם 8 מ-9 מהשדה, סיים עם 8 מ-13), 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. נתן רבע שני ענק והחזיק את הניקס בסוף הרבע השלישי, עם יכולת שהזכירה את משחק השיא שלו בניו יורק - 41 נקודות ב-68% מהשדה, בחג המולד 2024, נגד... סן אנטוניו. שווה כל בחירה ובחירה שנשלחה לברוקלין עבורו.

2. דילן הארפר, ששיחק 28 דקות במשחק 1 וסופסל ברבע האחרון למרות שהיה אדיר, קיבל 32 דקות וסיים עם 15 נקודות, 6 ריבאונדים ומדד פלוס מינוס 12+, הגבוה במשחק. צריך לשחק עוד יותר, ולזרוק יותר. הוא השחקן שהניקס הכי מתקשים איתו בהגנת האחד על אחד. 

3. אם הניקס מנצחים את שני המשחקים הבאים בבית, וזוכים באליפות ברביעי בלילה (מטורף לכתוב את זה ולחשוב על זה), ג'יילן ברונסון צריך לקבל פסל מחוץ לגארדן בחמישי על הבוקר.