הגעתו של טראמפ למשחק 3 בגמר תורמת ל-NBA ומזיקה לניקס?

מבט מניו יורק לקראת המפגש בגארדן, שייכנס לספרי ההיסטוריה. על הכאוס בתוך הכאוס שנשיא ארה"ב יוצר, המחירים שיצאו משליטה, האווירה "מהמטורפות שידענו" והסדק בספרס שטעון תיקון

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב   08.06.26 - 19:03
Getting your Trinity Audio player ready...
(Getty)

אתמול, בשכונת צ'לסי שבניו יורק, ה-NBA ערכה אירוע חגיגי לאנשי התקשורת לקראת משחק מספר 3 הלילה (בין שני לשלישי, 03:30, ישיר ב-5SPORT) בסדרה על הטבעת בין הניקס לסן אנטוניו. האוכל היה נהדר, חולקו כובעים של הגמר, ניתן היה להצטלם עם גביע האליפות ונושא השיחה המרכזי ב"מינגלינג" היה... דונלד טראמפ. 

בשלב הזה של העונה הייתי שמח שגם אנחנו כאן נתמקד בכדורסל ובהתאמות מקצועיות, או לפחות באוהדים בניו יורק שחיים בחלום ולא מאמינים שהקבוצה הכבר לא לוזרית שלהם מובילה 0:2 בגמר ורחוקה שני ניצחונות מאליפות ראשונה מאז 1973, אבל הסיפור המרכזי כרגע בעיר הוא טראמפ. 

בעוד כמה שעות, במשחק 3 הגורלי בו נקבל 0:3 של הניקס או סימני קאמבק של הספרס, טראמפ יהפוך לנשיא ארה"ב הראשון אי פעם שמגיע לגמר ה-NBA. על פניו - טירוף, אך בפועל מדובר בכאוס, בתוך כאוס, שמעורר לא מעט אנטי בעיר. 

לפני שנתייחס לצד של המקומיים הכעוסים, נאמר שמבחינת הליגה - שטראמפ יגיע כל יום. "הנשיא טראמפ הוא אוהד מושבע של הניקס וניו יורקר מובהק - ואני נרגש שעוד ניו יורקר רוצה לקחת חלק בהתלהבות ובשמחה סביב הניקס", אמר הקומישינר של ה-NBA אדם סילבר. "אני סבור שאוהדי הניקס מבינים שנוכחותו מוסיפה לגודלו ולחשיבותו של האירוע".  

הרייטינג של המשחק הזה, שבכל מקרה היה בשמיים, יעלה עוד יותר בזכות הגעתו של טראמפ שבימים האחרונים ממש דיבר בפומבי על הניקס, ג'יילן ברונסון, קארל אנתוני טאונס ו-ויקטור וומבניאמה. הוא הופך את הגמר הזה לאירוע אחר. פתאום הבן אדם הממוצע בקצה השני של העולם יבדוק מה קרה במשחק 3 כי הוא שמע שטראמפ נכח ביציע. ניצחון של ה-NBA. 

המפסידים בסיפור הם אוהדי הניקס, ואולי גם הניקס עצמם. הקהל שיגיע למשחק ה-NBA היקר בהיסטוריה התבקש לבוא שעתיים לפני הטיפ-אוף (18:30 בשעון החוף המזרחי), להיערך לבדיקות מוגברות ולהביא כמה שפחות חפצים אישיים, כאשר אסור יהיה להכניס תיקים. זה עוד בקטנה, כי האוהדים שלא שילמו הון על כרטיס, ובנו על מפגש הצפייה הרשמי מחוץ לגארדן, קיבלו אמש את הבשורה שהוא בוטל. בנוסף - החל מ-4.5 שעות לפני המשחק כל האיזור של הגארדן יהיה חסום להולכי רגל. 

במקום שההצגה הזו תהיה אך ורק של הניקס, טראמפ גונב אותה, לפחות בינתיים. האוהדים (שברובם לא אוהבים את טראמפ, בלשון המעטה) צריכים להסתפק בפחות בגלל הנשיא האמריקני והשחקנים נשאלים עליו ועלולים להיות מוסחים. תתכוננו לבוז צורם מהיציעים אם יראו את טראמפ על המסך הגדול, ותתכוננו להאשמות נאחס אם הספרס יצמקו ל-2:1. מייק דה ניקס גרייט אגיין?

 

 


 

אוהדי הניקס, שזועמים על מחירי הכרטיסים הבלתי נתפסים (הזול ביותר - כ-6,000 דולר, היקר ביותר - למעלה מ-100,000 דולר), התרגזו גם מהאמרה של טראמפ בנושא כשהוא נשאל על כך לאחרונה: "הם יכולים לראות את זה בטלוויזיה, זה סוג של חצי חינם. אלה החיים". 

"ג'יימס דולאן (בעלי הניקס) לקח לאוהדים של הקבוצה שלו את שמחת החיים כדי להזמין את טראמפ", נאמר. "אם הם יפסידו את משחק 3 - זה עליו. האוהדים הפשוטים, שתמכו בקבוצה לאורך כל השנים הקשות, לא יכולים לחגוג היסטוריה מחוץ לגארדן. העשירים צוחקים עליהם בפרצוף. דולאן לקח צעד אחורה והניקס פרחו. בשביל מה צריך את כל הרעש הזה?". 

ספורטאים בכלל לרוב לא מתבטאים בנוגע למחירים מופקעים של כרטיסים, אבל ג'וש הארט, "הלב והנשמה" של ניו יורק, עמד מאחורי האוהדים אמש במסיבת העיתונאים: "הלוואי שמחירי הכרטיסים לא היו כל כך משוגעים. לצערי הרבה אוהדים שחיכו המון זמן לרגע הזה לא יכולים להיכנס לגארדן. 7,000 דולר לכרטיס הכי זול זה מגוחך". אם גם הספורטאים עצמם שמרוויחים עשרות ומאות מיליוני דולרים מודים שהמחירים האלה לא הגיוניים - יש פה בעיה.

ובסוף, למרות טירוף הכרטיסים, טראמפ ושאר האורחים שצפויים להגיע (ביניהם ראש העיר זוהראן ממדאני), הניקס מבהירים שמבחינתם מדובר בעוד משחק כדורסל. "טראמפ פשוט יישב ויצפה במשחק", אמר או ג'י אננובי. "נעלה לפרקט כרגיל, נשחק את המשחק שלנו וננסה לנצח". 

 

 

 

אם הניקס אכן ישחקו את הכדורסל שלהם, שהוביל אותם ל-13 ניצחונות רצופים בפלייאוף (הרצף השני באורכו בהיסטוריה אחרי גולדן סטייט 2017), מהר מאוד לאף אחד לא יהיה אכפת יותר מדי מטראמפ. 

במקרה שכזה הניקס יחזרו להיות הסיפור והאופוריה שאוחזת בניו יורק תגיע לגבהים חדשים. "האווירה שמחכה לנו במשחק 3 היא בין המשוגעות שידעה ה-NBA", נכתב ב'Yahoo'. אחרי 27 שנה הבמה המרכזית של עולם הכדורסל מגיעה למכה של הכדורסל - ועיר שלמה התאחדה בשביל משימה אחת. 

"ראיתי יהודי-דתי רוקד ברייקדאנס עם ילדים שחורים, זהו מפגן האחדות הגדול ביותר של ניו יורק מאז 9/11", אמר אתמול הראפר ואוהד הניקס המושבע, פאט ג'ו.

כלום לא מעניין כרגע את התפוח הגדול חוץ מהניקס. ברגע שנחתתי מסן אנטוניו הקברניט אמר "שיהיה לכם יותר טוב, לטס גו ניקס", ביציאה מהמטוס שמעתי שני אנשים מדברים על כך שריק ברונסון שיחק פחות מ-10 שניות בגמר 1999 מול הספרס, מסעדות מגישות מנות בצבע כתום-כחול, גורדי השחקים מוארים בצבעים הללו של הקבוצה ובזמן המשחקים כל הברים מלאים עד אפס מקום. תחושה של מדינה שמשחקת בגמר מונדיאל. 

"אני יודע שהאוהדים שלנו ממש מתלהבים, ובצדק", אמר ברונסון, "אבל לנו כקבוצה יש עוד עבודה". מי שנשמע עוד יותר נרגש מהקפטן של הניקס הוא גארד היריבה, דילן הארפר: "האווירה במשחק 3 תהיה מחשמלת. היא תרעיד את התקרה. היא תהיה כל מה שראיתי וחלמתי כפול 10". 

 

 

 

 

 

סן אנטוניו צריכה להפוך לקבוצה הראשונה אי פעם שחוזרת מפיגור 2:0 בגמר אחרי שני הפסדים ביתיים כדי לזכות באליפות השישית שלה, והחייזר הצרפתי שלה מאמין שהוא יכול לחזור לעצמו ולהוביל את הקאמבק. "זה כל מה שייחלתי לו", טען וומבניאמה, "אני בנוי לזה". 

גם סטפון קאסל לא נשמע מודאג במיוחד: "צפינו בשני המשחקים ולגמרי יכולנו לנצח אותם, כמו שאנחנו לגמרי יכולים לנצח את משחקים 3-4. נתנו לניקס את משחקים 1-2". 

הספרס יכולים לחזור לסדרה הזו, ויש להם כמובן את הכישרון לשלוט בליגה בשנים הבאות, אבל כרגע חסרים להם שלושה דברים עיקריים: ניסיון (שיבוא לבד), חיזוק ליד וומבי (בעמדה 4) והיררכיה קבוצתית. 

בניקס כל שחקן יודע בדיוק מה התפקיד שלו, וזה משהו שאנחנו עדיין לא יכולים לומר על סן אנטוניו. לא ברור ב-100% מה המעמד של דילן הארפר (מדד 4.6+ בגמר, הספרס 20.3- בדקות שלו על הספסל), דיארון פוקס לעיתים מחפש זהות ויש שיגידו שהוורסטיליות של וומבי עלולה לבלבל. כפי שאולי בלבלה את קאסל באיבוד הכדור בסוף משחק 2. 

הפסד שלישי רצוף של הספרס קרוב לוודאי יסגור את הסיפור, אבל בניו יורק לא יירגעו עד שישמעו את הבאזר של הניצחון הרביעי. אוהדי הניקס יודעים שהסדרה הזו תסתיים עם אליפות לפנתיאון או קריסה מפוארת, כאשר את ההיסטוריה הראשונה הם לא ישכחו לעולם ואת השנייה הם לא ירצו לזכור. הדרך אל אחת מהן עוצרת בגארדן.