פינוי, בנוי: ויקטור וומבניאמה ניצל את ההמולה סביב דונלד טראמפ

על השינוי של כוכב סן אנטוניו שהופך אותו שוב לדומיננטי, ההשפעה השלילית של נשיא ארה"ב על הניקס, הבגרות של סטפון קאסל והשיפוט הבעייתי בסדרה. מבט מניו יורק על משחק מספר 3 בגמר

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב   09.06.26 - 11:35
Getting your Trinity Audio player ready...
(Getty)

בעתיד, כשתיזכרו איך ויקטור וומבניאמה השיג את הניצחון הראשון מני רבים שלו בגמר ה-NBA, נסו לזכור מה הוא אמר לפני אותו משחק ("אני בנוי לזה", למי ששכח).

הלילה (בין שני לשלישי) במשחק מספר 3 של גמר 2026 הסופרסטאר הצרפתי של סן אנטוניו הוכיח שהוא בנוי לזה. כבר בגיל 22. וומבי תפס את תפקיד הנבל בהצגה הכי טובה בעולם, על הבמה של המדיסון סקוור גארדן שחיכה 27 שנים לרגע הזה, לעיני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וכיבה את הר הגעש הניו יורקי. 

32 נקודות (11 מ-18 מהשדה, 2 מ-4 משלוש, 8 מ-9 מהעונשין), 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים (רק איבוד אחד), 3 חסימות ו-2 חטיפות. כך נראתה השורה הסטטיסטית הנפלאה של החייזר - שצימק את הסדרה המכריעה מול הניקס ל-2:1 עם ניצחון 111:115 ונשאר בחיים. 

שלושה ימים אחרי שהפסיד במו ידיו (בערך) את משחק 2, וומבי סיפק במשחק 3 מספרים שנרשמו בעבר בגמר רק ע"י טים דאנקן, לברון ג'יימס וקווין דוראנט, ובפעם הראשונה בסדרה הוא נראה שוב כמו השחקן הטוב בעולם. דקה ו-46 שניות מהפתיחה זה כל מה שהענק הצעיר היה צריך כדי לרמוז לקהל בגארדן איזה לילה מחכה לו ואיזו התאמה הוא ביצע ממשחקים 1-2. 

במשחק 1 וומבניאמה לקח 21 זריקות שדה (9 משלוש) במרחק ממוצע של כ-4.6 מטרים מהטבעת, הגבוה ביותר שלו בפלייאוף, ובמשחק 2 בו הוא גם זרק 21 פעמים מהשדה (6 משלוש) המרחק הממוצע עמד על 3.6 מטרים מהטבעת. כבר בשתי הדקות הראשונות של משחק 3 היו לו שתי הטבעות, הוא לא הפסיק להיות אקטיבי בצבע (כאמור - רק 4 זריקות משלוש) וסיים עם מרחק ממוצע של 2.5 מטרים בלבד מהטבעת. 

זו הדרך להשתמש בשחקן בגובה 2.24 מ', שהופעל מצוין ושיחק באגרסיביות ועם שקט. אף שחקן של הניקס לא רשם יותר אסיסטים מוומבי - וזה מתכון לאסון מבחינת מייק בראון.

בצד השני של המגרש וומבניאמה עצר את שחקני ניו יורק על 2 מ-11 מהשדה במשחק 3 (0 מ-4 ברבע הרביעי), כשבסדרה כולה הם עומדים על 9 מ-41 בזריקות מולו. המפלצת התעוררה? 

 

 

 

 

 

מוזר לכתוב את זה, ולעולם לא באמת נדע אם זה נכון, אבל יכול להיות שלניקס היה יותר סיכוי לנצח את משחק 3 אם הוא היה משוחק בסן אנטוניו. ההמולה סביב דונלד טראמפ פגעה בניקס, באוהדים ובעיר - והספרס בראשות וומבי ידעו לנצל את זה כדי להחיות את הסדרה ולהימנע מבור שכנראה היה סוגר את הסיפור ברביעי בלילה. 

למה לשנות משהו שעובד כל כך טוב, לא? אז בעיצומו של רצף הניצחונות השני הכי ארוך בהיסטוריית הפלייאוף (13) בעלי הניקס ג'יימס דולאן הזמין את טראמפ ובכך שינה את ההרגלים, את השיח ואת הווייב בתוך הגארדן. 

הניקס הם נקודת המפלט של תושבי ניו יורק וה"מכה" הוא המקום הקדוש שלהם שמאפשר להם להתאחד, אבל במהלך ההמנון האמריקאי רגע לפני המשחק - טראמפ הופיע על המסך הגדול ומיד נשמעו קריאות בוז צורמות, לצד מעט תשואות. פתאום פוליטיקה, פתאום פילוג, פתאום אנרגיות שליליות. 

חלק מהבוז היה כמובן פוליטי, והחלק השני היה בגלל הכאוס שטראמפ גרם לו. כל הרחובות הסמוכים לגארדן נחסמו, המשטרה פינתה את כל האנשים באיזור שלא החזיקו בכרטיס למשחק, האוהדים שכן רכשו כרטיס התבקשו להגיע מוקדם ועמדו שעות בתורי ענק לפני שעברו בדיקות ביטחון של שדה תעופה (לי למשל פתחו את הלפטופ בבדיקה, זו הרמה), מפגש הצפייה הרשמי מחוץ לאולם בוטל וכולם דיברו על הנשיא והבלאגן, במקום על הכדורסל והטירוף החיובי בעיר. 

טראמפ הצליח להרגיז עוד יותר את אוהדי הניקס כשהוא תועד מנמנם ביציע. אחרי שנים של תמיכה בקבוצה כושלת, סוף סוף הגיע הרגע שלהם ליהנות - והם הרגישו שבעטו אותם החוצה כדי לפנות מקום לכסף ולאנשים החזקים. כאוהד ניקס, טראמפ היה צריך לקרוא את החדר ולא להגיע. 

 

 

 

 

 

וומבניאמה הוביל את קלעי סן אנטוניו, אבל זה היה משחק הדגל של סטפון קאסל. אחרי שהיה שותף לאיבוד הכדור האומלל של וומבי במשחק הקודם, קאסל הפעם לא הפנה את הגב - ולקח פיקוד עם 23 נקודות (8 מ-14 מהשדה), 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, כולל השלשה של המשחק ושתי קליעות העונשין שהבטיחו את הניצחון. 

הגארד בן ה-21 הוא השחקן השלישי הכי צעיר בתולדות הגמר עם 5/5/20 אחרי מג'יק ג'ונסון וטוני פארקר, ובסיום וומבי נתן לו את התואר הבא: "הוא השחקן הכי בוגר שלנו. סטף הוכיח פעם אחר פעם למה הוא מסוגל והוא מצדיק את האמון שלנו בו". קאסל, אגב, השיב לו: "ויקטור הכי בוגר, אני לא הולך לישון ב-21:00". 

וומבי (בן 22) וקאסל הפכו לצמד הצעיר בתולדות ה-NBA עם 20+ נקודות כ"א במשחק גמר - וכשמוסיפים את הרוקי בן ה-20 דילן הארפר (13 נקודות, 9 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 0 איבודים) שלא היסס להעיף 18 זריקות שדה ביום קליעה לא טוב - מקבלים שלישייה שיכולה לשלוט המון זמן בליגה.

ההופעה הזו של שלושתם רק גרמה לאוהדי הניקס להבין עוד יותר שהשנה זו השנה לקחת אליפות ולשים סוף לבצורת הארוכה. כי הגרסה הנוכחית של וומבי-קאסל-הארפר, היא אולי החלשה ביותר שלהם בעשור הקרוב. תנו לניו יורקרים את הטבעת הזו, ולא תשמעו אותם מתלוננים שנים קדימה. 

 

 

 

 

 

 

3 נקודות לסיום: 

1. אני מסכים עם קארל אנתוני טאונס (שהתרחק היום מהפיינלז MVP, אם וכאשר, וחייב להיות יותר מעורב בהתקפה) שאמר "לא הפסדנו את המשחק בגלל השיפוט", אבל אני גם לגמרי יכול להבין את הביקורת החריפה של בראון כלפי השופטים.

הספרס נהנים בגמר הזה מלא מעט שריקות גבוליות, וכבר פעמיים בסדרה ראינו את וומבי מטיח שחקן בצורה מלוכלכת (חוזה אלברדו במשחק 2, ברונסון היום) ומתחמק מאיזושהי עבירה. כחמש דקות וחצי לסיום התקפה של הניקס נעצרה כדי לאפשר לספרס, שהיו עם שישה שחקנים על הפרקט, לבצע חילוף. לרגעים נראה שהשופטים מאבדים שליטה. 

2. וומבניאמה החטיא שתי זריקות מחצי מרחק בסוף משחק 2. הפעם, במצב של 108:111 בשניות הסיום, מיץ' ג'ונסון נתן את הכדור לדיארון פוקס, שחקן הקלאץ' של עונת 2022/23 למי ששכח, והרכז שלו החזיר לו על האמון עם סל על או ג'י אננובי מהמיד ריינג'. הייתי משתמש יותר בוומבי כפיתיון והולך על פוקס ברגעים האלה. 

3. אם הניקס היו מגרדים ניצחון דרמטי נוסף - 0:3 לא באמת היה משקף. יש לנו גמר סופר צמוד שלאט לאט עשוי להתפתח לקלאסיקה, בדיוק כפי שקיווינו.