ריוניון בגארדן?: בגיל 36 מציג מרכוס קמבי את אחת מעונותיו הטובות ב-NBA. הסנטר הוותיק של פורטלנד הוא אולי השחקן היציב היחיד בקבוצה של נייט מקמילן, ולא פלא שהפך בשבועות האחרונים למצרך מבוקש ולנושא חם בדיוני שוק ההעברות. אחת האופציות עבורו היא חזרה לניו יורק, שם הוא עצמו מודה ש"בטוח שהם ירצו לצרף סנטר כדי שאמארה יחזור לעמדה 4 שהיא הטבעית שלו". מייק ד'אנטוני לא ממש מתלהב נכון להיום לצרף את האיש הזקן, שריד ל-1999 – העונה האחרונה בה הגיעו הניקס לסדרת הגמר. ואולי כדאי שישקול שוב דעתו? אחרי הכל, היכן ימצא עוד סנטר, ולא משנה באיזה גיל, שמוריד 11.4 נק' (מקום חמישי בליגה) ורושם 1.8 חסימות (12 בליגה)? מגיע לקמבי-מן לסגור מעגל, או לעבור לקבוצה שתיתן לו צ'אנס לסיים את הקריירה עם טבעת.
אוברייטד: עיזבו אתכם רגע מאפשרות השינוי המשמעותי בנטס ומהבנייה מחדש בדנבר והביטו היטב מיהם השחקנים המרכזיים בטרייד שעשוי להפוך לגדול בהסטוריה: כרמלו אנתוני, אלוף מכללות שבשיאו הגיע לגמר מערב ולבטח אינו מסוגל להוביל לבדו קבוצה לאליפות, ודווין האריס, הבטחה גדולה שהתבררה כפלופ וכשחקן נחמד בלבד. נכון, בנייה נכונה סביב מלו, תנאי שיתממש רק אם הבעלים מיכאיל פרוקורוב יסכים לשפוך כספים רבים ויצליח לגרות עוד כוכב או שניים, עשויה להניב את התוצאות הרצויות. אבל מלו לבד לא יעשה את זה. הוא לא עשה את זה לבד מאז העונה ההיא בסירקיוז. האריס? מישהו בכלל זוכר האם הוא משחק או לא? אז כן, זו כנראה תהיה עסקת ענק, אבל בשורה התחתונה היא לא יותר מפלטפורמה למשהו עתידי.
הסנטר החדש של מיאמי: לברון ג'יימס תופקד לאחרונה במספר משחקי מיאמי בעמדה 5. לא טעיתם. אחרי שלל הסנטרים הוותיקים שנחתו בהיט כדי להקיף בנסיון את שלושת הכוכבים, הגיע אריק ספולסטרה למסקנה כי הגוף החסון הטוב ביותר בצבע הוא זה של הסופרסטאר שלו. משהו שמאשש את המסקנה כי ההיט לוקים במשחק הפנים, משוואה שמשתקפת היטב בעובדה שזו הקבוצה הקולעת את כמות הנק' הנמוכה בצבע העונה. עכשיו האיש שמתפאר בגוף ה"ווייד-רסיבר" שלו ואשר שיחק פוטבול בעברו צריך לגלות אספקט חדש במשחקו. ספוסלטרה מאמין כי נוכחות ג'יימס במרכז ההגנה תסייע לבלבל את האויב ולייצר מתפרצות רבות יותר ולכן סלים קלים נוספים. ייתכן מאוד שבמספר משחקים בעונה הסדירה הטריק הזה יעבוד, אבל בפלייאוף ובמיוחד מול הסלטיקס (עם או בלי ראשיד וואלאס שעשוי להצטרף) זה לא יילך.
לפעמים חלומות משתלמים: שנה שלמה המתינו הקליפרס לבלייק גריפין. הפציעה של הרוקי המבטיח מנעה ממנו לשחק בעונה שעברה, וכבר בבכורה שלו הוא הוכיח שהסבלנות כדאית, עם דאנק אדיר פחות מ-4 דקות במשחקו הראשון. מאז, הקליפרס הפסידו וניצחו ורק לאחרונה עלו על הגל, אולי בדרך לעונה שניה ב-18 שנים עם מאזן חיובי. אולי. בנתיים מתפתחת לה אלטרנטיבה ראויה ללייקרס, עם צעירים מבטיחים ובעיקר קינג בלייק. הפורוורד האגרסיבי אינו רק שובר שיאי יו-טיוב, אלא הופך את הקבוצה לביזנס מצליח בהרבה: העונה מגיעים למשחקי הבית של הקליפס 16,761 צופים בממוצע – הכמות הגבוהה מזה ארבע שנים, ובנוסף נרשמה עליה של 65% באחוזי הצפייה במשחקי הקבוצה בטלוויזיה. "הוא ענק", הודה קובי בראיינט, "הכל הכל, בדיוק כפי שמפרסמים אותו", סיפר מאליק אלן. וצ'ארלס בארקלי הגדיל כשאמר: "אם אלך לצפות במשחק בעונה הסדירה כנראה שאלך לחזות בקליפרס. הם שווים את מחיר הכרטיס. זו ההתלהבות וזו ההתרגשות שבלייק גריפין מביא איתו".
ביג אין טנסי: זאק רנדולף נבחר לשחקן השבוע במערב עם ממוצעים של 28 נק' ו-14.3 ריב'. זי-בו מסייע גם לממפיס להתגבר על פתיחת עונה מעליבה ולהתקרב למאזן של 50 אחוזים. הוא גם השם הגדול ביותר מבין הגבוהים שאמורים להיות פנוי בשוק השחקנים החופשיים בקיץ 2011 בהנחה ששביתה לא תהיה. זאק רנדולף של העשור הנוכחי הוא לא אותו שחקן שמנמן וחסר רצון של העשור הקודם. זה בדיוק הזמן של הדובים להחליט האם המושכות יופקדו בידיו לשנים הבאות. ומגיע לו. רק שבמועדון יש גם כאלו שחושבים שהפרסה שביצע בדימויו אינה מצדיקה את הפיכתו לפרנצ'ייז-פלייר. הכרעה מגבוה נחוצה ובמהרה. אחרת עוד גבוה שהוא אולסטאר לכל דבר יילך מהגריזליס. האחרון שעשה זאת אלוף כבר שנתיים ברציפות.
בושת פנים: תואר "הבושה של השבוע" מגיע לקליבלנד. בגלל רצף 11 ההפסדים הרצופים, המאזן המשפיל וגם כי הבעלים, דן גילברט, לא ממש ניסה להתחזק מאז עזיבת לברון ג'יימס אלא עסק במלחמות מיותרות. 57 הנקודות שקלעה הקבוצה מול הלייקרס היו קינוח לימים קשים במיוחד העוברים על המועדון. "הגענו לתחתית הבאר", מודה אנטואן ג'יימיסון, בעוד שמו וויליאמס אמר לאחר ההפסד: "אני לא יכול להראות את הפנים שלי בעיר". עד כמה נהנות היריבות מהקאבס ניתן ללמוד מהמשפט של ג'ארד דאדלי לאחר נצחון הסאנס על הנמושה: "הם הכניסו למשחק את עוגיפלצת. ההוא, האיש הגדול מאוד שלהם. אני אפילו לא יודע את שמו. תאמינו לי, הוא ענק". לכל המתעניינים, הוא התכוון לסמארדו סמואלס. מי??????????
עוד אבן בחומה: פילדלפיה בנתה העונה על איוון טרנר, הבחירה מספר 2 בדראפט. קובי בראיינט טען שמדובר בשחקן מוכן ומושלם אף יותר מג'ון וול וכי היה בוחר בו ראשון. אבל מאז הסיום הכושל של טורניר המכללות במדי אוהיו סטייט, טרנר לא מוצא עצמו. גם במקצוענים. 7 נק' ב-39% מהשדה ורק 25% משלוש נק' רושם הרוקי, שרואה חומה מתנגשת בו שוב ושוב וכבר הספיק לאבד את מקומו בחמישייה. למרות זאת, ולמרות העובדה שאנדרה איגודלה פצוע ובכלל רוצה ללכת, דאג קולינס הצליח להוציא מים מהסלע ולהצעיד את המועדון הכושל עד למקום ה-8 במזרח (עד אתמול). פלייאוף? בפילדלפיה? היינו כחולמים.
תרופת קסם: מסתבר שאוטיס סמית גאון. לפחות בנתיים הג'נרל מנג'ר של אורלנדו פגע בינגו עם הטריידים שהנחיתו במועדון את הידו טורקוגלו, גילברט ארינאס וג'ייסון ריצ'ארדסון. הפלייאוף יהיה סיפור שונה לגמרי, אך המג'יק ניצחו ב-9 משחקים ברציפות, והדבר החשוב ביותר מבחינת סמית קרה: הכדור זז ונע היטב בין כל השחקנים – דבר שלטענתו לא קרה עם וינס קרטר ורשארד לואיס בסביבה. מאז הטרייד אורלנדו מוסרת 23.6 אס' בממוצע למשחק, כמעט 5 יותר מערב העסקה, קולעת טוב יותר לשלוש ב-17% (41%) ורושמת 104.5 נק' למשחק לעומת 96.6 נק' קודם לכן. גאון, כבר אמרנו?
פיינל קאונטדאון: 78 ימים עברו מפתיחת העונה, ופול ווסטפול עדיין מאמן סקרמנטו.