כשאנחנו מתבגרים, אם תרצו מזדקנים, הכל עובד אחרת. התנועות איטיות יותר, זמן התגובה מתארך ופעולה פיזית שעד לא מכבר הייתה מתבצעת בשבריר שניה, אורכת שניה בדיוק. לוקח לנו זמן ללמוד את עצמנו ואת גופנו במתכונתו החדשה. אצל ספורטאים ברמה הגבוהה ביותר ההשפעה קטנה יותר, אבל משמעותית לנוכח מקצועם. דברי ג'רי ווסט כי הלייקרס פשוט זקנים מדי לשחק את ההגנה הנפלאה שהייתה בורג מרכזי בשתי האליפויות האחרונות נכונים, אך לא מדויקים. הזיקנה במקרה הזה (ומה יגידו חכמי הסלטיקס?) היא רק נדבך משני למשהו שעברו קבוצות ושושלות אחרות קודם. לזיקנה קודם השובע. לשובע קודמת ההתפכחות, והמסקנה כי את הפיק צריך להשיג במאני טיים של העונה. בסדרת הגמר. 22.30, שידור ישיר בספורט 5: הלייקרס מול הסלטיקס את העונה החלו קובי בראיינט וחבריו כפייבוריטים בלעדיים לזכיה במערב, ופתיחת העונה הרצחנית הייתה בעוכריהם. פציעת אנדרו ביינום היוותה סימפטום בעייתי ראשון, ומיד אחריה חלה ירידה חדה בכושרו של פאו גאסול הסובל מדורבן ברגלו ובזה של למאר אודום, הדבק המחבר בין הקו האחורי לקדמי, שאחרי יכולת שיא בקיץ במדי נבחרת ארה"ב כבר נשאר עם הלשון בחוץ. מאחר שדרק פישר כבר לא בגיל בו שומרים וקובי בראיינט סובל מברך בעייתית, הנסיגה הפכה לנפילה. אבל מוקדם, אפילו מוקדם מאוד, להוריד את המסך ולקבוע כי הקבוצה מהוליווד אינה פייבוריטית לייצג את האיזור בפיינלס. ואסור בכל תוקף לפסול את האפשרות שתהיה אלופה בפעם השלישית ברצף, בין אם יריבתה תהיה בוסטון השנואה או מיאמי על שלל כוכביה. במיוחד לא כשקובי מרגיש כיצד הוא נוגע באליפות השישית שתציבו לצד מייקל ג'ורדן. לא כשפיל ג'קסון חווה עכשיו (שוב) את סיבוב הפרידה מהמשחק.הלייקרס של 2011 משולים לספרס של העשור הקודם. הם מודעים היטב למגבלות (כולל אובדן מאט בארנס, שחקן הגנה סופר חשוב ברוטציה), הרצח בעיניים כבר אינו קיים, אבל מאמצע אפריל זו תהיה קבוצה אחרת. להפסד שנחלו בחזרה הגנרלית לקראת הסלטיקס, זה מול עומרי כספי וסקרמנטו, אין משמעות. היה נדמה כי למרות הרצון לנצח, המשחק הבא חשוב יותר. מעין 'בואו ניתן לקינגס העצובים לחייך ונתמקד במה שחשוב, סקרמנטו היא הרי שכנה'. משחקי העונה הסדירה כמעט שאיבדו מחשיבותם עבור הקבוצה שרואה את סן אנטוניו פותחת בצורה היסטרית והיסטורית (7:40), וסביר להניח שמבטיחה יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף (יתרון 7 משחקים). לכן ההתמקדות, הנכונה יש לציין, היא בהבטחת המקום השני והכנה לקראת אמצע חודש אפריל – אז קורים הדברים החשובים באמת. אבל משחק מול לובשי המדים הירוקים, הקבוצה בעלת כמות השחקנים השנואה ביותר על ג'ק ניקולסון וחבר מרעיו, הוא הצהרה לכל דבר - אנחנו כאן, וניפגש שוב בקרב על הטבעת בעוד ארבעה חודשים וחצי.הדבר המדהים בסלטיקס העונה הוא החשק הבלתי מוסבר של הווטרנים לשחק הגנה אינטנסיבית ומרביצה. מי היה מאמין שבגיל 38 שאקיל אוניל יהיה בכושר האפקטיבי ביותר מאז עונת האליפות עם מיאמי לפני 5 שנים? בוסטון כיום בנויה על הרתעה לא פחות מאשר על היכולות של פול פירס לקלוע מכל טווח ושל ריי אלן לייצב את הגוף בתזמון מדויק להפליא לשלשה. יש לה את הניסיון, את הידע, את היכולת להביא עצמה לשיא כשצריך. רק שאצלה הרעב רב קצת יותר אחרי שאיבדה יתרון דו ספרתי במשחק 7 מול LA וראתה את קובי פותח את השמפניות. ואם כבר רעב, סיכויי הזכיה בתואר של הקבוצה תלויים כמעט אך ורק בראז'ון רונדו.הגארד הזריז, שהפך בשנים האחרונות מהחוליה החלשה בחמישיה של דוק ריברס לאחד השחקנים הטובים בליגה, יהיה זה שיקבע לאיזה כיוון יילך המשחק הזה. לאור העובדה שלא נבחר לחמישיה באולסטאר, יש להניח כי ירצה להוכיח נקודה. כפי שעשה בשנתיים האחרונות לכל המפקפקים בכישוריו לזרוק וגם לקלוע. ההשפעה שלו על חבריו עצומה: פירס, אלן ושאק מדייקים העונה באחוזי שיא בקריירה בגלל יכולות המסירה של רונדו, גארנט נמצא עם אחוז כמעט שווה. לפני כחודש קיבל רונדו מדוק ריברס את המחמאה הגדולה ביותר. "הוא אני", החמיא קואץ' R לחניך השקדן, שבעונת האליפות מסר 5.1 אסיסטים למשחק והעונה רושם 12.9 ומוביל את הליגה בקטגוריה. אחת הנקודות הקריטיות במדד רונדו הוא שליטתו ברכזי העילית במשחקי ראש בראש, ויעידו כריס פול ודרון וויליאמס. הנקודות הקלות שהקבוצה מקבלת דרכו מחפות לא מעט על הפציעות של שחקני מפתח (שאק, ג'רמיין אוניל, פרקינס, גלן דייויס). כי לא משנה מי משחק, הכדור יגיע אליו בעמדה הנוחה ביותר. זה מה שהופך את רונדו ל"משימה לאומית", כפי שהגדירו רון ארטסט מוקדם יותר העונה. הלייקרס יודעים שהוא המפתח לחיסול המשטר הירוק. הם גם יודעים שאין זמן טוב יותר מהערב כדי להראות לו מה יחכה לו דאון דה רואד.*הלייקרס והסלטיקס כפי שהכרנו בשנים האחרונות מתקרבים לתחנה הסופית. שעון החול אוזל ומרבית הכוכבים יהיו בפנסיה או שחקנים משמעותיים פחות בעוד שנה-שנתיים. אבל עבור האלופה וסגניתה, זה המפגש האמיתי שבגללו משחקים כדורסל. המשחק הפרטני בו האמוציות, השנאה, המסורת והבאזז עולים לרמות שיא, ולא משנה באיזה חודש בלוח השנה. שתיהן יודעות שזה המשחק בו חובה לנצח. שזהו סממן להמשך הדרך. שתיהן יודעות כי הבגרות והזיקנה, האיטיות וזמן התגובה עומדים לכרסם בהן עוד ועוד. עבור שתיהן טורניר ההזדמנות האחרונה מתחיל בסטייפלס סנטר. ותזכרו את המשפט הבא: זה יהיה המאצ'-אפ האחרון העונה, בפיינלס ביוני. מכאן תצא האלופה.