רגע לפני משחק האולסטאר בלוס אנג'לס, הקומישינר דייויד סטרן ביקש מהניקס, הנטס וליאון רוז (סוכנו של כרמלו אנתוני) להמתין. “גם אם יהיה סיכום ואנתוני יעזוב את דנבר בטרייד ענק, חכו ליום שני", אמר סטרן שחשש כי ביצוע העיסקה המדוברת כל כך תיקח את מירב תשומת הלב והכותרות ממשחק הכוכבים. הצדדים הקשיבו, ונענו. כעת, יותר מחצי שנה אחרי יריית הפתיחה, המירוץ הסתיים והפור נפל: כרמלו אנתוני בניקס.
אופרת הסבון הממושכת הזו הצליחה לגבור על זו של לברון ג'יימס בקיץ, ותשאירו בצד את העובדה שהיו מעורבים בה תככים ומזימות של סוכנים ומקורבים שגרמו לנו געגועים ל-וורלד ווייד ווס. היא נמשכה זמן רב יותר, והאפקט שתביא עימה עד תום מועד ההעברות מאיים להיות היסטורי: אחרי שנים ארוכות הניקס, כן הניקס, הצליחו להביא לעיר שני סופסטארים. את השלישי הם ינסו להנחית בחודשים הקרובים או בקיץ 2012, ושמו יהיה כריס פול או דרון וויליאמס. אבל עד אז חשוב לזכור כי מלו אינו לברון. הוא לא שחקן רב-גוני ויוצר שאפשר לבנות סביבו קבוצה, אלא יחד איתו. הוא סקורר נטו, ולמי ששכח, שחקן שהגנה היא מילת גנאי עבורו. מתאים מאוד לשיטה של מייק ד'אנטוני בגארדן, אבל מצד שני דומה לאמארה סטודמאייר. דומה מדי.
למעט הנטס, שכבר התרגלו להפסיד בכל גיזרה, כולם יצאו מנצחים מהדרמה הזו. ניו יורק השיגה את הכוכב הנוסף שלה, את השם החם שרק יגביר עוד יותר את ההייפ ועשוי להרימה לגבהים חדשים ולא מוכרים עבורה בפלייאוף. בקרוב היא תהפוך לקבוצת הגלאקטיקוס השלישית בליגה. היא נמצאת בתחנה הלפני אחרונה אליה הבטיח הבוס, דוני וולש, להביא את הרכבת, והעובדה שהנהלת דנבר התחלפה ואיפשרה לה לצרף לחלונות הגבוהים את איש מבטחו, מרק וורקנטין, תרמה לכך רבות.