זהו סיפור על שתי סינדרלות, קוטביות, שונות ואף משונות אך עדיין שייכות לאגדות. בצד אחד של הזירה בראד סטיבנס, מאמן בן 34 שחותמו טבוע בכך שהביא מכללה בסדר גודל בינוני לשני גמרים רצופים לראשונה בהיסטוריה. בצד השני הווטרן ג'ים קלהון, שועל וותיק וכעוס, נחמד אך תובעני, שבגיל 68 מנסה להפוך למאמן הזקן בהסטוריה שזוכה באליפות ה-NCAA. בצד אחד קבוצה נטולת כוכבים שאיש משחקניה, גם במקרה של תואר, לא ייבחר בסיבוב הראשון בדראפט. בצד השני אלו "הילדים של קמבה". חבורת שחקנים של כוכב אחד שכוכבו דורך כנגד כל הסיכויים והפרשנים, ולצידו שחקנים בלתי מנוסים שמגיבים היטב לגודל המעמד. איש לא הימר ערב פתיחת הטורניר על באטלר או קונטיקט כמכללות שיגיעו לגמר. אבל אחרי טורניר מטורף, אולי הכי מטורף אי פעם, שתיהן איתנו לריקוד הסיום של הנשף. עבור שתיהן זהו תיקון.
881 אנשים בלבד מתוך 5.9 מיליון שמילאו את ה"ברקטס" המפורסם של ESPN הימרו על באטלר, המדורגת 8 בטורניר, במשחק האחרון של העונה. גם ההופעה המדהימה שלה אשתקד - אז הגיעה לגמר מול דיוק (בעזרת גורדון הייוורד, כיום רוקי ב-NBA) ולא הייתה רחוקה מ'לזעזע את העולם' כפי שאמר מוחמד עלי – לא העניקה לה נקודות זכות. אחרי הכל, מדובר במכללה בת 4,500 סטודנטים מקולג' לא ממש מוכר, נטולת סקס אפיל ואבק כוכבים, עם מאמן צעיר אבל כזה שייכנס להיכל התהילה עוד שנים. היא הקבוצה האיטית ביותר שיש: מדורגת במקום ה-270 בארה"ב בכמות הפוזשנים למשחק כאשר 90.4% מהתקפותיה משוחקות על חצי מגרש. את העונה היא פתחה בהפסדים כואבים ללואיוויל, אוואנסוויל ובהמשך הובסה על ידי דיוק ונכנעה ליאנגסטאון. שחקניה הבכירים, מאק והאוורד, לא התקבלו לקולג'ים בהם רצו לשחק ונאלצו להסתפק בבאטלר מחוסר ברירה כי ברמות הגבוהות יותר אמרו להם שהם אינם ראויים. אבל משמעת שיא, חיבור חברתי נדיר ורצון ללמוד מסטיבנס את הידע ההיי-טקי שהוא מפיץ, על סף הטפה, הפכו אותה ליחידה מפחידה. היא תמיד תעשה את הדבר הנכון והיעיל ביותר: בירידה להגנה, בסבלנות בהתקפה. היא תאלץ אותך ללכת בדרכיה. בדרך בה רק היא מנצחת.
עבור קלהון זו יכולה להיות סגירת מעגל מדהימה. מדובר בקבוצה החלשה ביותר שלו מאלו שהביא לפיינל פור, כולל זו שנוצחה על ידי גורג' מייסון לפני שנתיים והקבוצה של רודי גאי ב-2006 שכל 5 השחקנים הבכירים שלה הגיעו ל-NBA. בסקרי פתיחת העונה דורגה הקבוצה, שכלל לא הגיעה לטורניר אשתקד והסתפקה ב-NIT, במקום ה-10 בביג איסט. קלהון התאושש מבעיות בריאות, ניצח את מחלת הסרטן ובמכללה מתגאים בבולדוזר שלאחר טיפול כימותרפי שעבר נטש את מיטתו לטובת מסע גיוסים. אותם גיוסים שהביאו חבורה גאה ולוחמת מרחק יריקה מאליפות שלישית, אך כאלו שעלו לו בחקירת ה-NCAA על פעולותיו שלו ושל צוותו והשעיה בפתיחת העונה הבאה. יש לו את השחקן הבנוי ביותר למקצוענים בדמותו של ווקר ואת הפרוספקט הטוב בנמצא העונה לשם ג'רמי לאמב. את ווקר הפך קלהון לשחקן אול-אראונד יוצא דופן. כזה שלצד משחקים גדולים, מככב גם כשיכולתו לשים נק' אינה שם, ויעידו על כך 12 האס' בסיבוב השני, 18 הנקודות או פשוט הידע לעשות את הפעולות השקטות למען הקבוצה בחצי הגמר מול קנטקי. לאמב, שאביו קלע סל בשניה האחרונה בטורניר המכללות ב-1984 והדיח את נורת'ווסטרן של קלהון "לא יכול היה לשמור על כיסא וגם לא לקלוע מולו", לפי דברי המאמן בפתיחת העונה של חניכו. מאז לאמב קפץ קומות ולא רק מדרגות. הוא קולע 11.1 נק', הפך לנשק החשוב ביותר סביב ווקר וקיבע את מעמדו ככוכב עולה.
"תיקון המידות עוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם כדי לעשותו טוב יותר ושלם יותר". זוהי הגדרת המושג 'תיקון' ביהדות, אבל דברים עמוקים שכאלה נכונים לכל הדתות, וכדורסל מכללות זו דת בפני עצמה בארה"ב. היא מי שאתה, הזהות הפנימית שלך. 26 שחקנים ייצר קלהון ל-NBA, סטיבנס רק אחד. 854 משחקים ניצח בקריירה לעומת 117 של סטיבנס. את ווקר חינך למנהיגות דומה לזו שהפגינו ריפ המילטון, ריי אלן וקירון באטלר – שקטה ומנצחת. אך הדבר המדהים הוא שנדמה כי קונטיקט שלו, הפייבוריטית מבחינת הדירוג וההייפ, מגיעה למשחק החשוב ביותר שלה בשנים האחרונות כדוד מול גוליית. הבולדוגים של באטלר, קבוצה שמרבית שחקניה לא ישחקו עוד כדורסל מאורגן, כאן בשביל רגע. הרגע. כי לא יהיה להם עוד כזה. הם כאן כדי לנשוך. להוכיח. להחיות את המונח "חלום אמריקאי". לתקן.