בלי אומץ, אבל עם רוח מועדון: מכבי ת"א יצאה מטראומת י-ם

לצוות המקצועי מגיעות כל המחמאות על השינוי המנטלי, אבל פיני גרשון בטוח שמול ריאל מדריד היה צריך לקחת קצת יותר סיכון. וגם: הטעות של לאסו, מבט לעבר שלב ההצלבה ובשביל מה הביאו את אנדריאה ז'יז'יץ'?

פיני גרשון
פיני גרשון   28.03.14 - 11:24

תגיות: מכבי ת"א בכדורסל, יורוליג

Getting your Trinity Audio player ready...
כנראה שיש מושג כזה "רוח המועדון". אם אותם שחקנים משחקים בצורה כל כך שונה בהבדל של שלושה ימים, יש משהו שהוא מעבר ליכולת המקצועית שלהם. צריך לתת ציון לשבח לדייויד בלאט, ניקולה וויצ'יץ' ולצוות המקצועי שבתוך יומיים הצליחו להשכיח את ההפסד האומלל להפועל ירושלים, לשפר קיצונית את מצב הרוח באימונים ובמעט הזמן שהיה להם - עם שיחות כאלה ואחרות - שינו גם את ההשפעה המנטלית על השחקנים, דבר שבא לידי ביטוי מול ריאל מדריד.
פה מגיע הדבר אולי החשוב ביותר, שאני מדבר עליו כבר שנים – התמודדות עם כישלון, היא לא יותר קלה מאשר התמודדות עם הצלחה. קחו את ההצלחה היחסית של מכבי נגד קבוצה עם תקציב כפול משלה, לעומת ירושלים, שנכשלה נגד קבוצה עם בערך חצי תקציב משלה וכך תבחינו בהבדלים בין ההתמודדות עם הצלחה או כישלון. במקום הזה צריך יותר מאשר רק יכולת מקצועית.
 
דייויד בלאט קיווה, רצה ואולי אף התחנן לגבוה שקולע עונשין. אבל הגבוה הזה, ז'יז'יץ', שאולי הוא קלעי העונשין מהטובים שיש ביורוליג, לא היה על המגרש בדקה האחרונה ובעצם לא היה על המגרש במשך משחק שלם. להביא למכבי שחקן רק לאימונים זה לוקסוס לא קטן. זה מה שנקרא: במקום שדרוג, שנמוך.
ז'יז'יץ', לא ברור למה הביאו אותו (אלן שיבר) ז'יז'יץ', לא ברור למה הביאו אותו (אלן שיבר)
התמודדו יפה עם כישלון (אלן שיבר) התמודדו יפה עם כישלון (אלן שיבר)
על טיוס עצמו אי אפשר להגיד מילה אחת רעה, להיפך. זה היה אחד המשחקים הגדולים שלו. אבל אם סופו שיחק רק 14 דקות, וז'יז'יץ' לא שיחק בכלל – עולות מספר נקודות חשובות. 1. למה הביאו אותו? 2. האם אפשר וצריך לבנות סגנון משחק על שחקן של 14-15 דקות ולהיות תלוי בפציעות ובמצבי הרוח שלו? 3. זה אומר שפניני ובלו ממלאים דקות של גבוה שני ובמקום לשחק בצבע מעיפים 9 שלשות ב-11 אחוזי הצלחה.
 
הבעיה מחמירה כשבצד השני תופס ניקולה מירוטיץ' את התפקיד הזה, שחקן שיכול לקלוע מהשלוש באחוזים גבוהים, אבל כל אי התאמה בהגנה – והיו כמה כאלה עם אוחיון או פניני – הוא סיים בצבע או על הקו.
 
מכבי איבדה רק 5 כדורים נגד הגנה (לפחות בחצי השני) נוקשה, אגרסיבית ואתלטית והספרדים לקחו רק 7 ריבאונדים בהתקפה, הישג נפלא כשלעצמו. מעבר לכך, מכבי אפילו גרמה להתקפת ריאל - שאיבדה רק פעמיים מול צסק"א - לאבד 10 כדורים בהיכל.
סופו, יצא מטראומת י-ם (אלן שיבר) סופו, יצא מטראומת י-ם (אלן שיבר)
לכל הצוות מגיעות מחמאות (אלן שיבר) לכל הצוות מגיעות מחמאות (אלן שיבר)
למרות שהיו לה קרוב ל-38 כדורים מריבאונד הגנה ומאיבודים של הספרדים, מכבי לא עשתה מספיק סלים מהירים בגלל הפחד לרוץ נגד יריבה שחלק מהסלים שלה נקלעים בתוך 3-4 שניות. ביום כזה, צריך גם קצת אומץ. כששלושת הגארדים של מכבי, שחלק מתפקידם זה לקלוע שלושת ב-40 אחוז, יורדים ל-0 אחוז במשחק חשוב, כנראה שהם לא מספיקים לרמה הזו.
 
למזלה של מכבי, היא ראתה את סרחיו רודריגס רק 20 דקות על הפרקט למרות משחק גדול שלו (מדד איכות 30) ולפאבלו לאסו התשובות. אם על הספסל יושבים שחקנים של 3 מיליון יורו זה לא כל כך נעים, אבל חילופים חברתיים עושים בצופים ואפילו בקיבוץ הפסיקו עם זה. כשהמאמן של ריאל היה עם החבל על הצוואר רודריגס שיחק ונתן תפוקה, אבל הרבה אנשים באולם לא הבינו למה פרננדס שמדדה על רגל אחת, נמצא על הפרקט 38 דקות ודרייפר משחק 10 דקות כחילוף קבוע מהבית ברבע שלישי עם תפוקה שלילית.
 
מכבי שיחקה בשביל לצאת מהטראומה אחרי המשחק מול ירושלים ולא האמינה שאפשר לנצח. נכון שלפני המשחק כל אחד היה חותם על התוצאה הזו, אבל להיות חזיר ולבקש ניצחון- כשזה אפשרי – זה כנראה יותר מדי.
 
כבר אחרי הגרלת הטופ-16 אמרנו ששלושת המשחקים האחרונים יקבעו את המיקום של מכבי בסוף הבית. את הראשון הצהובים לא הצליחו לגנוב, ועכשיו נותרו עוד שניים קריטיים. אם מכבי תפסיד לבאיירן ב-3 ומעלה ולצסק"א בבית, משחק יהיה קובע עבור הרוסים ומנגד באיירן תנצח את קובאן בחוץ, בלאט ושחקניו יכולים לרדת למקום הרביעי ולקבל הצלבה קשה יותר מאשר מילאנו. אם המשחק נגד ריאל הוא היכולת האמיתית של מכבי, ניצחון באחד משני המשחקים הבאים הוא לא דבר בלתי אפשרי וגם ניצחון חוץ בהצלבה, כנראה נגד מילאנו, הוא לא חלום רחוק.