תגיות: מכבי תל אביב, יורוליג, גיא גודס
האם הישראלים בברלין הולכים גם להצגות? כי מה שראינו אמש ב-O2 היתה לא פחות מאשר הופעה גדולה של מכבי תל אביב. לבוא בכזו סיטואציה, אחרי ההפסד במוסקבה וכשסמית', סופו וטיוס לא כשירים לגמרי – ולקבל כזאת רמת ביצוע ויכולת - זה מעורר שאלות לגבי העתיד. אלבה ברלין הגיעה מאוד לחוצה, בצלמו של המאמן שלה (סאשה אוברדוביץ'), לעומת מכבי שבאה שקטה, רגועה ומוכנה – בדיוק כמו ששידר גיא גודס, שנתן מט לסרבי של הגרמנים.
גודס עשה מול אלבה שינוי אחד עיקרי. בלאט היה זורק למגרש ברבע הראשון 10 שחקנים כדי לתת להם להרגיש את הפרקט, לראות מי בפורמה, מי מפוקס, ובהמשך בוחר את ההחלטות שלו. פה, גודס הלך, לעניות לדעתי, עם הדרך של פיני גרשון: קיצור הרוטציה וסידור ההיררכיה. מרקז היינס הוא המחליף בעמדות הגארד ליוגב ופארגו, גיא פניני מחליף בעמדות הפורוורד לסמית' ורנדל, וטיוס הוא המחליף של סופו בעמדת הציר. סילבן לנדסברג עדיין בלי זהות, כי הוא נופל בין העמדות. לא בכל המשחקים צריך שחקן גבוה בעמדה מספר 2 או סמול פורוורד רך עם אוריינטציה התקפית – בניגוד לסמית'-את-רנדל. אבל היום, שום מילה על סמית' ורנדל, למרות ההצגה שלהם, כי עוד ניגע בהם רבות השנה.יוגב אוחיון, בכל המשחקים שפתח העונה - גם אם באופן אישי לא היה במיטבו - סידר את ההיררכיה, את סדר החילופים וגרם למכבי ולפארגו להיראות טוב. אוחיון מנוסה, מחוייב, מקל על פארגו בניהול המשחק, מחזק את משחק ההגנה ולראייה 6 ריבאונדים ומשחק בלי אגו, ויעידו על כך 6 אסיסטים.