תגיות: אריק מקולום, יורוליג, פנרבחצ'ה
כשאריק מקולום התחיל את ארבע שנות הקולג' שלו ב-2006, הוא כנראה לא היה יכול לדמיין ש-19 שנים קדימה בגיל 37 הוא יעלה לגמר יורוליג 2025. באותם ימים נקודת הפתיחה שלו הייתה נמוכה כל כך, שאם להגיד את האמת סביר להניח שגם הוא החזיק בספק מסוים אם בכלל יצליח לחבר קריירה אמיתית בתחום - אבל כמעט שני עשורים מאז, והשחקן הכי מבוגר בפיינל פור נמצא בימים הכי זוהרים שידע בחיים שלו. הערב, הוא ינסה לטפס לפסגה חדשה ולזכות ביחד עם פנרבחצ'ה בתואר היורוליג הראשון בחייו.
אבל לפני שנגיע לרגע האמת, זה הזמן לחזור אחורה בזמן - כי במיוחד במקרה הזה, את הפריחה של אריק מקולום אפשר להבין רק כשמגיעים עד לשורש ממנו היא צמחה. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון מקולום לא מצא מקום ב-NCAA, הוא שיחק ב"גושן קולג'" בליגת המכללות הקטנה יותר - ה-NAIA וגם שם, מצא את מקומו בדיוויז'ן 2 - הרמה הנמוכה ביותר, ממנה נדיר לראות שחקנים שהופכים למקצוענים, ובטח לשחקנים עם קריירות כפי שמקולום השיג. בכל אופן אחרי שקרע רשתות והפך לגדול קלעי גושן קולג' בכל הזמנים, חיפש מקולום קבוצה שתשים עליו עין לאחר ששיחק בקולג' הנידח, ועשה את הצעד הראשון אצל לא אחרת מאשר ברק נתניה של 2010/2011.
"פתאום הגיע אלינו ילד חמוד. הוא הגיע בכסף מאוד קטן והוא לא ידע למה לצפות", נזכר בשיחה עם ערוץ הספורט שמוליק ברנר, מאמן מכבי ר"ג, שהיה אז הרכז הפותח של אריק אלפסי ז"ל. ואכן, מקולום סבל מקשיי קליטה קשים לאחר הנחיתה בליגה הישראלית. בזמן שעל הפרקט בקופסל הצפוף והצר כיכבו אדריאן בנקס, רומאו טראוויס ואלטון בראון, הגארד הצנום והקטן שהגיע לראשונה לאירופה לא באמת מצא את עצמו.
"הדרישות של אלפסי ז"ל היו הרבה מעל ליכולות שלו באותה תקופה, הוא היה בשוק", משחזר ברנר, "נדרש ממנו להיות הרכז המחליף, לסדר את כולם, להבין מה היתרון בכל רגע, לקרוא הגנות מתחלפות. היה לו מאוד קשה, אהבנו אותו אבל מבחינת כדורסל לא היה אפשר לדמיין שיגיע לאן שיגיע, לא היה משהו שמרמז. אי אפשר להגיד שהוא לא קיבל צ'אנס, הוא קיבל בקדם העונה כשאני הייתי חודש בחוץ עם מחלת הנשיקה. הייתה לו הזדמנות לשחק אבל זה היה בדיוק כשהוא הגיע והיה לו באמת קשה. כשהוא היה על המגרש קבוצות אחרות ראו בו כסוג של טרף. הוא הגיע למקום חדש, פעם ראשונה מחוץ לבית ובהמשך אני אפילו לא מדבר על לשחק - הוא בקושי התאמן".
ובכל זאת, גם במהלך עונה קשה בה קלע 2.9 נקודות ב-6:10 דקות על המגרש היה משחק אחד שהיווה רמז מקדים בנוגע להמשיך הדרך של מקולום. במרץ 2011 נגד מכבי ראשון לציון, אלפסי ז"ל בחר בצעד יוצא דופן לפתוח עם שחקני החמישייה השנייה שלו, להותיר את הכוכבים על הספסל, ולתת להם לצפות במקולום לוקח אחריות ומסיים עם 14 נקודות בדרך ל-88:102 יקר במאבקי התחתית.
"הסיפור הזה התחיל בכלל מהתערבות באימון", מספר ברנר, "אריק אלפסי ז"ל לא אהב משהו שכמה משחקני החמישייה הראשונה עשו באימון ואמר 'חבר'ה, משחקים משחק - חמש דקות על השעון, החמישייה שמנצחת פותחת במשחק מחר'. אריק היה מצוין בחמש הדקות האלה והחמישייה השנייה ניצחה אותנו, זה הסיפור. פתאום היה אפשר לראות שיש לו יכולת לספק נקודות בזמן מאוד קצר ממהלכים שהוא מייצר לעצמו או במקסימום בפיק אנד רול. ביקשו ממנו להיות רכז אבל ראינו שיש לו את זה בכל הקשור ללשים את הכדור בסל. הוא היה שחקן אחד על אחד מאוד מוכשר ואת זה היה קל לראות".
לא רק ברנר היה שם על מנת לראות את הניצוצות שהולידו את הקריירה המרשימה של מקולום, גם עמית שמחון עקב מקרוב כאשר בגיל 21 הצטרף לנתניה מהפועל ירושלים במהלך אותה עונה. "מקולום היה נראה כמו ילד", הוא מספר, "אבל באימונים הוא היה יכול לקלוע סל בכל התקפה. הוא עשה את זה איך שבא לא, פשוט ככה - איך שבא לו. לפעמים חשבתי שזה זריקות קשות אבל הוא היה קולע, אי אפשר להתווכח על התוצאה. הייתי בהלם, לא הבנתי איך זה קורה".
ואכן, לאחר החוויה הלא מוצלחת בנתניה מקולום הוציא לדרך קריירה במהלכה הפך להגדרה המילונית למילה "סקורר". הצעד הראשון היה לבנות את עצמו מלמטה, ומקולום היה מוכן לרדת לליגה הלאומית על מנת לשחק עם הפועל כפר סבא. אצלה, הוא הרגיש כבר הרבה יותר בנוח בדרך לעונה אישית אדירה והשגת תואר מלך הסלים של הלאומית עם 23.8 נקודות בממוצע למשחק. לאחר מכן המשיך לצבור ביטחון בקבוצות ביניים ביוון, ובהמשך גם שיחק בג'ג'יאנג הסינית שם ב-2015 רשם משחק היסטורי של 82 נקודות - שיא שמחזיק מעמד בעוד מילים אלו נכתבות.
מקולום הגיע לראשונה ליורוליג שנתיים לאחר מכן כאשר ב-2017/2018 קלע 14.6 נקודות בממוצע למשחק באנדולו ובהמשך הוא גם רשם עונה לא רעה בחימקי של 2020/2021. למרות שהשנתיים האלו היו יחסית מוצלחות מבחינה אישית, מקולום לא באמת הצליח להטביע חותם אמיתי ובגיל 33 לאחר הקדנציה אצל הרוסים היה נראה שזמנו בליגה הטובה באירופה תם. אבל לפעמים, החיים הם רצף של צירופי מקרים.
בינואר האחרון, בעקבות הפציעות הרבות בקו האחורי של פנרבחצ'ה, שאראס נאלץ לאלתר. לאחר ניסיון כושל עם סקיילר מייז שלא הצליח להשתלב המאמן הליטאי בחר לפנות לכיוון אחר ולחשוב מחוץ לקופסה. בסוף, הוא פנה למהלך שעשוי להתברר ככזה ששווה אליפות יורוליג, והביא את מקולום לאחר שנתיים וחצי בהן כיכב במדי קרשיאקה. מקולום אמנם מעולם לא חווה את המעמדים להם פנרבחצ'ה הייתה יכולה רק לקוות להגיע באותם שבועות, אבל כמו ברנר ושמחון גם שאראס ידע - מדובר בסקורר אמיתי שיודע לקלוע בכל מצב, בכל רמה ומול כל שחקן. בזמן שווייד בולדווין התאושש מהבעיות בשריר, המאמן הליטאי נפנף מול השחקן החדש שלו במפתחות לקבוצה, והוא מצידו חטף אותם, התניע ומיד עלה להילוך שישי.
למעשה, על פי InStat מהרגע שמקולום החל את עונתו השלישית ביורוליג - הוא אחד הגארדים הדומיננטים במפעל, לא פחות. מבין כל השחקנים ששיחקו לפחות 250 דקות העונה ביורוליג הוא נמצא במקום השני במדד פלוס/מינוס עם 0.098 פר פוזשן, וגם מחזיק במקום השני במדד התקפי (כמות הנקודות שהקבוצה קולעת פר 100 פוזשנים) עם 95.66. הוא גם עומד על 59.5% בזריקות לאחר פיק אנד רול, כאשר גם במקרה הזו הוא נמצא במקום השני ביורוליג אחרי לא אחר מאשר רכז מכבי תל אביב, רוקאס יוקובאיטיס שמחזיק בפסגה עם 63.2%. "באחד על אחד שעשינו לפני ואחרי אימונים אני זוכר שהוא שיחק כמו שהוא משחק היום", מספר ברנר, "היה מאוד קשה לעצור אותו כבר אז, הוא עולה כמו נר מעליך. היום כולם אומרים 'וואו', אבל הוא תמיד היה יכול לעשות את זה".
היצירתיות והנסיון של מקולום, שינו לגמרי את ההתקפה של פנרבחצ'ה ובמיידיות שנדיר לראות. ב-17 משחקיו בקבוצה עד כה מקולום הוביל אותה למאזן 3:14, לעומת מאזן 8:13 בינוני למדי בלעדיו. ההתקפה של פנר עם מקולום לקחה קפיצה מטורפת ועלתה מ-79.2 נקודות בממוצע ל-89.3 בממוצע, תוך שהיא מחלקת 19.3 אסיסטים (לעומת 16.1), קולעת ב-56.3% ל-2 (לעומת 50.1%) ונהנת מ-40.7% לשלוש (לעומת 36.2%). מקולום הפך לחלוטין את העונה של פנרבחצ'ה ובזמן שאין עוררין לגבי היכולות ההתקפיות המדהימות שלו, נראה שבמקרה הזה מדובר במשהו גדול הרבה יותר מאשר מה שהעין האנושית מסוגלת לקלוט.
"למרות כל מה שקרה בנתניה, אריק היה חבר טוב לקבוצה תמיד", מסביר ברנר, "הוא לא היה נגד אף אחד והוא לא ניסה להרעיל את האווירה. היה לו קשה אצלנו אבל הוא התמודד עם הקושי, הוא לפעמים לא ראה מגרש גם באימון, היה לו הכי קשה שאפשר אבל הוא לא ברח הביתה כמו שרוב השחקנים היו עושים כבר אחרי חודש. אריק מקולום הוא ספורטאי למופת, הוא דוגמה מדהימה לילדים שנבחרים אחרונים בקבוצה שלהם, תראו לאן אפשר להגיע".
"זה באמת אבסורד לחשוב על זה שהוא לפעמים אפילו לא התאמן בנתניה", מספר שמחון, "לכל שחקן בקריירה יש שנים עם יותר הזדמנויות או פחות. זה בונה אותך, גורם לך להעריך את זה שאתה על המגרש. היום, לא נראה לי שהוא מתחרט על השנה בנתניה. בשורה התחתונה הוא לא התבכיין על שום דבר, רק ראית שהוא רעב לשחק. אני לא יודע אם דמיינתי שהוא יהיה כזה שחקן אבל אמרתי שבליגה מסוימת הוא יוכל לעשות דברים מטורפים עם איך שראיתי אותו באימונים. ידעתי שיהיה טוב איפה שישחק, לא ידעתי באיזה רמה הוא יוכל לעשות את זה. להגיד שחשבתי שיגיע לגמר יורוליג? זה יהיה שקר. אני בכל מקרה רוצה לראות אותו מנצח גם שם".
עכשיו, דווקא בגיל בו רוב השחקנים כבר חושבים על תליית הנעליים, מקולום יכול לצרוב את הרגע שלא ישכח מזכרונו אף פעם. המסע של מקולום קרוב להשלמתו - משחקן שלא נספר אפילו באימון בליגת העל, לכוכב שמביא לפנרבחצ'ה את תואר היורוליג השני בתולדותיה. מי בכלל היה יכול לדמיין?