"סוף הקריירה מתקרב, יהיה קשה אחרי זה"

ג'ון דיברתולומיאו סיפר: "עובד כמו בגיל 13, רוצה להמשיך להנות בכל יום. אני לא השחקן הכי מהיר ואין לי את ה-IQ הכי גבוה, אבל קל לאמן אותי. בר מזל לשחק עם שחקנים ברמה הזו במכבי"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   16.10.25 - 17:06

תגיות: ג'ון דיברתולומיאו, יורוליג, מכבי תל אביב

Getting your Trinity Audio player ready...
(Photo by Panagiotis Moschandreou/Euroleague Basketball via Getty Images)
ג'ון דיברתולומיאו הגיע למכבי תל אביב אי שם ב-2017, ומאז הפך לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם המועדון הצהוב. כעת, בראיון ל-the student athlete sessions, סיפר הגארד בן ה-34 של עודד קטש על התקופה במכבי חיפה, המעבר למכבי תל אביב והתייחס לסיום הקריירה.

"כולם צוחקים שצריך לשחק טוב נגד מכבי ת"א כדי לעבור אליהם", סיפר, "זו ההזדמנות שלך להוכיח שאתה מוכן לרמה הזו. עם מכבי חיפה הנחלנו להם את אחד ההפסדים הגדולים ביותר בליגה המקומית. כשקיבלתי את תואר ה-MVP, זה היה נהדר לרזומה וזה עזר לי לקבל את תשומת הלב של מכבי ת"א".

דיברתולומיאו המשיך ונזכר בתקופה במכבי חיפה: "קרדיט לרמי הדר, שהיה המאמן הראשון שלי והיתה לו אוריינטציה הגנתית. הוא גם הקפיד על משמעת כמו סמל בצבא. באותו זמן זה היה הדבר הכי טוב עבורי. ההרגלים שהוא הנחיל בי, התחלתי לקבל מוניטין של שחקן הגנה טוב. ההרגלים שלו עוזרים לקבל דקות במכבי ת"א. אני לא השחקן הכי מוכשר, לא הכי גבוה, לא הכי מהיר, אין לי את ה-IQ הכי גבוה. אני יכול לשחק כי קל לאמן אותי, אני מקשיב ואני מנסה להמעיט בטעויות ואני משחק עם הרבה אנרגיה. אלה דברים שלא התמקדתי בהם מוקדם יותר בקריירה. מכבי חיפה היתה הקבוצה הכי מוכשרת ששיחקתי בה באותו שלב בקריירה ולכן הייתי צריך לשחק גם בהגנה כדי לקבל דקות וזה עזר לי להגיע לרמה גבוהה יותר".

על השנה הראשונה במכבי ת"א אמר: "הייתי מאוד מתוח בקיץ לפני המעבר למכבי ת"א. זה 2-3 צעדים קדימה, ולא רק מבחינת כישרון, אלא גם מבחינת סגנון המשחק. זה היה בהחלט אתגר. שיחקתי טוב בשלב מוקדם בגביע כי היו כמה שחקנים שנפצעו. אבל זו היתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שהיו משחקים ששיחקתי הרבה ומשחקים שלא שיחקתי הרבה או בכלל לא. השנה הראשונה היתה שינוי גדול מבחינת התפקיד שלי והאתגר המנטלי".

על ציון הדרך של 500 הופעות במכבי ת"א סיפר: "אשתי עבדה, אז היא לא היתה במשחק. לא ידענו שיהיה טקס שלם על הפרקט, אחרת היא היתה שם. המשפחה שלי בארה"ב, אז ג'ייק כהן היה לצד המשפחה הנהדרת שלו ולי היה את היו"ר שמעון מזרחי לצידי".
“לא הכי מוכשר, אבל קל לאמן אותי“ (אלן שיבר)
“לא הכי מוכשר, אבל קל לאמן אותי“ (אלן שיבר)
לאחר מכן נשאל על הרגעים שיזכור: "זה קורה לי כל הזמן עכשיו. במהלך אימון זה קורה. אולי זה בגלל שאני מתבגר ואני מרגיש שסוף הקריירה שלי מתקרב. אני מוקיר תודה על מה שחוויתי. אני נמצא באימון ואני לא מאמין שאני עדיין עובד על זריקות העונשין כמו שהייתי עושה בגיל 13. זה קורה לי הרבה לאחרונה. יש כ"כ הרבה רגעים. כל יום אני משחק את המשחק הזה כעבודה ומול האוהדים האלה. יש כ"כ הרבה כישרון בקבוצה ואף אחד מהם לא בגיל מבוגר. לשחק עם שחקנים ברמה הזו, אני מרגיש בר מזל ואני שמח שאני עושה את זה. אני רוצה להמשיך לעשות את זה. יהיה לי קשה אחרי כדורסל, אז כרגע אני מנסה ליהנות בכל יום, אפילו בימים שאני עייף ואין לי כח להתאמן או לעבור על הרוטינה שלי בימים שאני לא מתאמן".

לאחר מכן נשאל לגבי רמת העברית שלו: "היא עדיין ברמה נמוכה מאוד. הייתי באולפן וזה עזר לי מאוד. השתפרתי, אבל אני עדיין ברמה נמוכה יחסית לזה שאני פה 10 שנים. אשתי ישראלית והיא מדברת אנגלית טובה מאוד, אז הרבה מהאחריות נופלת עליה. היא אשמה בכך שהיא מאפשרת לי לדבר אנגלית ולא מלמדת אותי עברית. אבל בישראל אפשר להסתדר בלי זה. כולם סביב הכדורסל פה, מדברים אנגלית. כששיחקתי בספרד, בשנה השניה כבר דיברתי ספרדית טובה בלי מתורגמן. אז זה לא לגמרי אשמתי".

"אני כבר לא בנבחרת", סיפר, "הייתי שמח להיות שם. אפשר לקחת רק מתאזרח אחד לנבחרת, ולא קיבלתי את המקום הזה בפעם האחרונה. היה לי ניסיון בנבחרת, הייתי שמח לשחק יותר עם הנבחרת ולהיות איתה ביורובאסקט או בגביע העולם, זו היתה יכולה להיות חוויה נהדרת, אבל התחרות... מה אתה יכול לעשות".