<p>כן, זו הייתה קבוצת הכדורסל של מכבי ת״א ששיחקה אתמול על הפרקט בז׳לגריו ארנה. כן, היא באמת נראתה לפרקים כמו קבוצת כדורסל עם רעיון מסדר. כן, היא באמת שמרה את היריבה שלה על 65 נקודות. כן, היא באמת הצליחה לעלות ליתרון מבטיח וגם לשמור עליו. נכון, היו לא מעט סימנים לא טובים שרמזו שהיא מסוגלת לאבד גם יתרון של 20 אם הקבוצה ממול הייתה עם יותר יכולת להעניש. כן, יש לה עוד דרך ארוכה לעבור כדי להוכיח שלא מדובר בפוקס חד פעמי שהושפע בעיקר מאחוזי הקליעה של היריבה שלה. אבל מכבי ת״א ניצחה בקובנה. לא בגלל אנרגיות של דרבי, לא בגלל שהיריבה חלשה כמו בסקוניה, לא בגלל סל ניצחון אדיר מול מדריד. היא ניצחה כי היא שיחקה נכון יותר, חכם יותר, והצליחה לכפות דומיננטיות טקטית. היא ניצחה כי לכוכב היריבה סילביין פרנסיסקו היה ערב אוף, ולכוכב שלה לוני ווקר היה ערב און. מלא און. כן, זו הייתה קבוצת הכדורסל של מכבי ת״א ששיחקה אתמול על הפרקט בז׳לגריו ארנה.</p><p><strong>להקת קליק</strong><br />עם כל הכבוד להתפרצות הסקוררית של לוני ווקר שבאמת נתן הצגה התקפית שהריצה את מכבי ליתרון דו ספרתי וגם שמרה את ההפרש כזה עם נקודות חשובות בתחילת הרבע הרביעי, השינוי המשמעותי בצורה בה מכבי נראתה אתמול הגיע מכיוונו של איפה לונדברג. אולי בפעם הראשונה העונה, נראה שיש בעל בית שמסוגל להכניס קצת היגיון בשיגעון, להפעיל אחרים, להפעיל את עצמו ואולי גם להפעיל את הדמיון. הוא מסוגל לתת גוף וללחוץ את מוביל הכדור של היריבה, להוציא להתקפות מעבר, לחלק אסיסטים ולא לאבד כדורים. וכל זה קורה כשהסטים ההתקפיים של קטש מתאימים לשחקנים שהפיק אנד רול זורם בדמם. מרבית הסטים ההתקפיים שלו נעים באזור הנמצא בין שתי פינות העונשין (אלבו) לקו ההמשך הדמיוני לכיוון קו השלוש. שני השחקנים שמחכים בפינות יכולים לקבל התקף אפילפטי ואף אחד לא ישים לב כי כל האקשן מרוכז באזור מצומצם מאוד שגם מקל על ההגנה להגיב אליו. </p><p>אבל לונדברג הצליח לצאת מהשטאנץ ההתקפי השקוף והצפוי שמתנהל באזור הזה, בדרך כלל בין בלאט סורקין והורד, הגיע לזריקות מחצי מרחק, נתן ללוני ווקר להשתגע בסוג של כאוס מאורגן, הוציא את הקבוצה להתקפות מעבר ויצר שיתוף פעולה מעולה עם תמיר בלאט, שירד ממנו הלחץ של הניהול הבלעדי של המשחק. לונדברג ורסטילי ולא תמיד זקוק לחסימה כדי ליצור. אבל הוא גם חכם מספיק לעשות את ההתאמה לסטים של קטש. גם דקות טובות של ליף בשתי המחציות, למרות שנשכח מעט יותר מדיי על ידי  קטש, השאירו את מכבי עם הראש מעל הפרש דו ספרתי החל מהרבע השני. ובין הרעש של עשרת אלפים ליטאים, היה ניתן לשמוע את צליל ה״קליק״ שלונדברג הביא למכבי. השקט והביטחון שלו השאירו את הרושם, שנראה כמה זמן יחזיק, שנמצא האיש שהיה חסר לחבר את הפאזל הרשלני וחסר הכיוון שנקרא מכבי ת״א העונה. לפתע אף אחד לא זכר שאת העסק הזה היה אמור להוביל רוקאס יוקובאייטיס. לפתע הרעיון שג׳ף דאוטין ג׳וניור יוביל את הכדור ויקבל החלטות נשמע כמו הזיה של אנשים שחזרו מהמידברן.<br /></p> הגנת פלסטר65 נקודות זה באמת מספר נאה לספיגה, ואמנם נצפו סימני נפט הגנתיים בצהוב. רומן סורקין הראה שהוא אולי צל נטול נוכחות בטיפול בפיק אנד רול, אבל אתמול הוא הראה טיימינג טוב עם 4 חסימות. תמיר בלאט לא היה מוכן שיתפסו עליו פוזה בצבע ונתן גוף לנייג׳ל וויליאמס-גוס, ויל ריימן בילה, כרגיל, יותר זמן על הרצפה ובאוויר מאשר על הרגליים, וג׳יילן הורד, שאמנם פחות חד מבחינת יכולת הסיום שלו לאחרונה, אבל עדיין יכול להחליף על כל עמדה. אבל האם מכבי ת״א באמת השתפרה הגנתית? האם היא שיפרה אלמנטים שנראו זוועה עד עכשיו, כמו הטיפול בפיק אנד רול, הגנת הצבע, ריבאונד ההגנה? ובכן, צר לי לאכזב. הסקור הנמוך אתמול היה תלוי יותר בז׳לגיריס. 5 מ-29 לשלוש (2 מהשלשות נקלעו עמוק בגארבג׳ טיים),שהם 17%, לא הגיעו בגלל קלוז אאוטים מוצלחים או כפיית זריקות קשות של הגנת מכבי. הליטאים קיבלו מבטים פנויים והחטיאו. אחד מהימים האלה. פרנסיסקו עם 0 מ-7, וכל אחת מהזריקות הייתה לגיטימית. הליטאים החטיאו זריקות פנויות קלות, שלא לומר לייאפס, שלא לומר נגיחות, שלא לומר איך אפשר להחטיא את זה? זה קרה במתפרצות, בתוך הצבע, בריבאונד התקפה. וז׳לגיריס ניצחה בריבאונד והורידה 20 כאלה בהתקפה. הבעיות ההגנתיות של מכבי לא נפתרו, היא עדיין קבוצת הגנה זוועתית, שאתמול קיבלה מתנה קטנה ששמה פלסטר קטן על פצע שקשה לכסות.נורמנדי פינת יד אליהו החיילים האמריקאיים שהסתערו על חופי נורמנדי ב D-Day, יום הפלישה של בעלות הברית שהתחילה את הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה, העידו שאמרו לעצמם לאחר שראו את התופת שהגרמנים המטירו על החוף: "אנחנו כבר מתים, אז מה אכפת לנו להסתער?". נדמה שעודד קטש הלך על אותו קו מחשבה, כשראה איך הג׳וב שלו כבר כמעט ז״ל והדיו במדפסת כבר מתחמם כדי להדפיס את מכתב הפיטורים. הוא החליט שאם הוא כבר מפוטר, מה אכפת לו להסתער? וככה הוא ניהל את המשחק אתמול. זה דייק אותו, השאיר אותו רגוע יותר, לפרקים נדמה שהשחקנים נלחמים קצת יותר בגללו ועבורו, וזה נתן לו ניצחון מרשים, רגע לפני שהוא חוזר להיכל יד אליהו מלא וצהוב. בחמישי הבא צפויה תמיכה גדולה מהקהל שרובו לא מפיל עליו את התיק של הכשלון העונתי ביורוליג. השנה היו לו שלושה רגעי נחת: הניצחון בדרבי ביורוליג. הניצחון על ריאל מדריד והניצחון אתמול. השיבה ליד אליהו וניצחון חובה על וילרבאן אמור להיות הרגע הרביעי. אולי על זה הוא חשב ביציאה מהאולם בקובנה, רגע לפני שמילא את ריאותיו באוויר קר של תחילת דצמבר, אולי הדליק סיגריה של הרגעה, הברווז הצולע הלך קצת יותר ישר.