לוני פארק: השינוי של ווקר במכבי ת"א

רצף המשחקים המוצלח הוא רק ההתחלה. מהתנועה בלי הכדור, דרך הקשר המיוחד עם עודד קטש ועד ההשפעה של איפה לונדברג וזאק הנקינס. סיבה לאופטימיות לפני וילרבאן

רועי ויינברג
רועי ויינברג   11.12.25 - 17:00

תגיות: לוני ווקר

Getting your Trinity Audio player ready...
אחת השאלות הפילוסופיות גדולות ביותר, מימיהם של אריסטו ואפלטון ועד ימינו אנו, היא האם אנשים משתנים. אנחנו לא הולכים לענות על השאלה הזאת כעת, אבל אנחנו הולכים לדבר על היכולת האדירה של לוני ווקר. שחקן שחטף לא מעט ביקורת מתחילת עונת 2025/26, אבל משחק כדורסל פשוט נהדר מאז שחזרנו מפגרת הנבחרות.

ווקר קלע 31 נקודות בניצחון על הפועל חולון, 21 בהפסד למילאנו, 23 מול ז'לגיריס (5 מ-11 מהשלוש) ו-27 נקודות מול ראשון לציון. השחקן שקלע ב-30 מ-95 מהשלוש לפני הפגרה קלע ב-21 מ-38 מחוצה לא, עלייה מ-31.5% ל-55.2% מחוצה לו.

מדובר במדגם קטן, אבל מכבי יכולה לחלום בגדול. בארבעת המשחקים האלה ווקר נראה כמו סופרסטאר. כמו השחקן שמכבי ציפתה שיהיה. כשיש לה משחקים מול וילרבאן, דובאי ומול ולנסיה, היא יכולה לחלום על רצף של ארבעה ניצחונות יורוליג. דבר בלתי נתפס בהשוואה למה שקרה שם אחרי המשחק הראשון ברצף, מול חולון, והפגישה הלילית שעסקה בעתידו של קטש.

ההחלטה לגבות את המאמן עשתה לווקר רק טוב. הוא הודה בזה בעצמו: "קטש נותן לנו ביטחון", אמר לרותם פלדברג אחרי ה-73:104 על קרית אתא. "הוא המנהיג, לא ארצה אף מאמן אחר. הוא אחד המאמנים היחידים שבאמת אהבו אותי ורוצים בטובתי".

עוד מתקופתו ב-NBA וגם מהקדנציה הקצרה בז'לגיריס קובנה, ידענו שלוני ווקר שחקן של רצפים. בשנה שעברה הוא פתח את הקדנציה בז'לגיריס ב-2 מ-11 מהשדה, קלע מעל 18 נקודות בשישה משחקים שונים ואז חצה את הרף הזה פעם אחת עד שחזר לפילדלפיה. ווקר סקורר שלא מפחד לזרוק, ואנחנו רואים את התנודתיות הזאת גם במשחקים. יש רבעים שבהם הוא נראה כמו טרייסי מקגריידי של יוסטון. יש רבעים שבהם הוא נראה כמו טרייסי מקגריידי של אטלנטה. 

מתחמם (אלן שיבר, סופיה)
מתחמם (אלן שיבר, סופיה)

מעבר לתנודות הרגילות במשחק של ווקר, הפעם נראה שיש שינוי משמעותי. ווקר, אחרי תקופה ארוכה, נכנס לשטף הקבוצתי. זה מתבטא בעלייה בכמות הפיק-נ'-רול, מרכיב קריטי בכדורסל של קטש, ובעיקר בזכות התנועה שלו אחרי חסימות.

ב-17 המשחקים הראשונים שלו במכבי ת"א, 9.8% מהסלים שלו הגיעו אחרי חסימה. בארבעת המשחקים האחרונים מדובר ב-19.4%. המדגם קטן, המספרים לא חשובים יותר מדי, אבל המדגם מעניין. ככה רצינו לראות את לוני ווקר משחק כדורסל

כמו שבטח שיערתם לעצמכם, נדגים. שימו לב לשני המהלכים האלה:  במהלך הראשון איפה לונדברג מושך אליו את ההגנה בלי הכדור, במהלך השני ג'ימי קלראק מקבל את הכדור מהדני. בשני המקרים ווקר מגיע לזריקה טובה, כשמול הליטאים זה נגמר בסל ועבירה.

 

 

 

 

יהיו לווקר רבעים בהם כל זריקה שלו תכנס. הוא עדיין שחקן שיודע לייצר סל מול כל שומר, והיו רבעים בהם הוא היה השחקן הטוב ביותר על הפרקט בהפרש. הוא מוכשר מאוד ויכול להיכנס ל"זון" כזה, אבל המהלכים האלה מעניינים יותר - הוא לא מתחיל אותם, אלא מסיים אותם. זה גם מונע כדררת מיותרת וראש בקיר, מסימני ההיכר של התקפת מכבי ת"א עד פגרת הנבחרות, וגם מקשה על כל ההגנה היריבה.





המשחק של ווקר עדיין לא מושלם. בארבעת המשחקים הטובים שלו 10 מ-62 זריקות היו מתחת לסל. זאת ירידה בהשוואה למשחקים שלפניהם (16% לעומת 24%), ובשני המקרים זה לא מספיק בשביל שחקן כמו ווקר. זה קרה גם בז'לגיריס, כששליש מהזריקות של ווקר היו בטבעת ו-49.7% מהשלוש.

ווקר, 1.93 מ', אתלט טוב מדי בשביל להגיע כל כך מעט לטבעת. מכבי ת"א הבינה את זה גם כן, ואפשר לקבל הוכחה לזה בדמות שני השחקנים החדשים שחתמו בקבוצה - איפה לונדברג וזאק הנקינס. שניהם חוסמים טובים מאוד, כשכבר התחלנו לראות מעט חסימות של גארד לגארד בין לונדברג לווקר. 

הנקינס, 2.11 מ', עשוי להיות פתרון טוב יותר. במשקל 111 ק"ג הוא פיזי יותר מרומן סורקין וגדול יותר ממרסיו סנטוס, מה שיכול להפוך אותו לשחקן שיפתח את האפשרויות האלה למכבי ת"א. ווקר עדיין מתפשר על יותר מדי ג'אמפ-שוטס, אבל התחלנו לראות אותו זורק קצת יותר ליי-אפים אחרי חסימה.

בשביל ההדגמה הבאה אבקש ממכם להשתמש בכוח הדמיון. אנחנו רואים כאן את סנטוס חוסם לווקר שמגיע לטבעת ומסיים באנד-וואן, כשהנקינס גדול ממנו משמעותית. הפעם זה נגמר בסל טוב, אבל ברגע שווקר יקבל עוד שני סנטימטר יכול להיות שהוא יעדיף להיכנס פנימה או לזרוק החוצה. התנועה אחרי חסימות היא הצעד הראשון. הכניסה לצבע היא הצעד השני, ואחד הדברים הכי מעניינים במכבי של העונה הקרובה.

 

 

מעבר לזה, איך לא, יש את העניין המנטלי. ווקר שחקן שמרוויח מתמיכת קהל וראינו את זה במשחקים מול חולון וראשון לציון בארץ. אנחנו כבר יודעים שהחזרה לישראל מעלה את אחוזי השלוש, ובמקרה של ווקר זה אף עשוי להיות משמעותי. אנחנו רואים את הקשר בינו לבין קטש, ויחד עם התמיכה הצהובה והפוטנציאל ל"שואוטיים" בהיכל אפשר לחלום.

ג'יילן הורד התייחס לזה בעצמו רגע לפני המשחק: "עברו יותר משנתיים, זה מדהים לחזור לפה, אנחנו מאוד מתרגשים. יש לנו את האוהדים מהטובים באירופה, מעולם לא חוויתי את זה במסגרת אירופית אז זה מלהיב. ננסה פשוט להינות מהרגע, לא לצאת מהריכוז. המטרה היא לנצח". ווקר רצה לנצח בכל משחק מאז שהגיע לתל אביב, אבל בארבעת המשחקים האחרונים הוא עושה את זה כחלק מהקבוצה ולא במקומה. מכבי ת"א מתחילה להתקרב לתקרה שלה. איזה כיף.