<p>המשחק הראשון בין ריאל מדריד להפועל תל אביב, שהסתיים לפני יומיים ב-86:82 לבלאנקוס, היה מורכב משני משחקונים שונים. הראשון, זה שהמשיך 34 דקות, הסתיים ב-64:82 לריאל מדריד. גם בלי אדי טבארס ובזמן שדן אוטורו חוגג בצבע, זה נראה כאילו הלחץ, הניסיון והחוכמה של ריאל גדולה על האדומים של דימטריס איטודיס. כאילו אנחנו בדרך לסוויפ.<br /></p><ul><li><strong>החל מ-20:30, ישיר ב-5SPORT: אולפן היורוליג לקראת המשחק השני בין ריאל מדריד להפועל ת"א</strong></li></ul><p>הסיפור המעניין באמת הגיע במשחק השני, בו הפועל תל אביב ניצחה 4:18 בלי שחקנה הטוב ביותר, אלייז`ה בראיינט. שחקנים מנוסים עשו טעויות חובבניות, ואלמלא חוסר מזל של אנטוניו בלייקני יתכן שהיינו מדברים אחרת. ביום לא גדול וכשהמאמן שלה מורחק, הפועל החזירה מלחמה מול 8,000 מדרידאים וכמעט ניצחה במשחק הראשון שלה, מול יריבה שהייתה במאזן 1:18 בבית.</p> מה נקבל הפעם? בכנות, אף אחד לא יודע. הן דימטריס איטודיס והן סרג`יו סקאריולו מאמנים מנוסים שיודעים לעשות התאמות, ויש לא מעט שחקנים בשני הצדדים שיכולים לשחק טוב יותר, מוואסה מיציץ` ועד טריי ליילס. הדקות הטובות של הפועל תל אביב הגיעו דווקא ברגע שההתאמות ותבניות ההתקפה, בצורתן הקלאסית, הלכו לפח. אם תרצו, כדורסל של כריס ג`ונס.אנחנו בתחילת מאי, אבל עדיין קשה לאכול את כריס ג`ונס, שבסבירות גבוהה ישחק בעונה הבאה בכוכב האדום בלגרד. היו משחקים בהם הוא היה נקודת האור של הפועל, מי שמשנה מומנטום מהספסל, ומשחקים בהם הוא לוקח יותר מדי זריקות רעות ומאבד. ראינו אותו לוקח את הסיכון הזה גם במהלך האחרון מול ריאל, כשהוא חיפש ניסיון נואש ל-4 נקודות.קשה לתפוס את הדואליות הזאת במבט ראשון. אנטוניו בלייקני למשל, השחקן הכי טוב על הפרקט במשחק הקודם, הוא גאנר מהסוג הקלאסי, אחד שיכול להתחמם ולהתקרר באותה קלות בה אתם מוציאים קרח מהמקרר. ג`ונס על פניו רכז, כזה שמפעיל את כל הקבוצה, ולכן היצירתיות וה"גאנריות" מתבטאת בדרך בה הוא מנהל משחק, בדרך בה הוא מוצא פתרונות.לאורך רוב המשחק, בטח בהעדרו של אדי טבארס, ראינו לחץ על מובילי הכדור. זה התחיל מהגנה טובה של קמפאצו על ג`ונס, כשהוא נשאר צמוד אליו אחרי חסימות, אך הוא לא היה היחיד. שימו לב למשל כאן איך ההגנה מתמקדת בו בדקות בהן הפועל שיחקה עם שני גבוהים, מבלי שיש תנועה ממשית להוציא חסימה מוקדמת של טאי אודיאסי, אחת שלא קידמה את ההתקפה.<iframe src="https://skiv.com/embed/a7dJgYt" width="576" height="324" frameborder="0" allowfullscreen></iframe> ריאל מדריד נקטה באותה הדרך עם ואסיליה מיציץ` למשל, שסיים משחק רע עם שישה איבודים ושני אסיסטים. ג`ונס לעומתו מסר שמונה אסיסטים על שני איבודים, לצד 14 נקודות באחוזים טובים יותר. היו לו זריקות טובות, לצד זריקות רעות שנכנסו על קמפאצו ויום מאכזב (1 מ-3) מחוץ לקשת.נקודות האור של ג`ונס, שהיה מעורב ב-11 מ-18 הנקודות של הפועל בריצה הזאת, הגיעה דווקא כשהוא עשה את הלא צפוי. שבמקום זריקה מאזורים בהם הוא אוהב לזרוק הוא עשה את הצעד הנוסף, לרוב באסיסט לאנטוניו בלייקני שהתפנה בזמן שההגנה מתמקדת בפיק-נ`-רול שלו.היכולת של ג`ונס להפעיל גבוהים משמעותית, אך במשחק הקודם לא ראינו יותר מדי אסיסטים `קלאסיים` שלו לדן אוטורו (או למוטלי ואודיאסה שהתקשו). הוא בחר לכווץ אליו את ההגנה, לעשות בדיוק מה שריאל לא ציפתה, וזה הפך לנקודות.גם כאן, איך לא, נדגים. דן אוטורו חוסם לכריס ג`ונס, השניים שועטים פנימה. זריקה של ג`ונס מחצי מרחק על לן, `לוב` לאוטורו או תנועה של ואסיליה מיציץ` פנימה מרגישים כמו הפעולה ההגיוני, כשאנטוניו בלייקני הלוהט איום בכל רגע על הכדור. מה עשה ג`ונס? מסר לאיש ווינרייט בוויקסייד, רק רשת. דיגידיגידי. <iframe src="https://skiv.com/embed/wACt921" width="576" height="324" frameborder="0" allowfullscreen></iframe> הכאוס הזה הוא בדיוק מה שהיה חסר להפועל מול יריבה שבאה מוכנה מאוד למשחק הזה, ומול שמירה אישית לוחצת ואפקטיבית. גם אם אדי טבארס ייעדר, כשהאדומים יצטרכו להתמודד עם הפיזיות של אלכס לן או הקפיציות של עוסמן גארובה, היציאה הזאת מאזור הנוחות משנה משחקים. <br /><br />אנחנו יודעים שג`ונס יכול להתעלות מחוץ לקשת (42.5% העונה משלוש, כולל 8 מ-10 בשני משחקי הסיום של העונה הסדירה ביורוליג). אנחנו מודעים למשחק הפיק-נ`-רול שלו שיכול לפרוח עם דן אוטורו, מי שאמנם סיים עם 20 נקודות ו-17 ריבאונדים אך לקח פחות זריקות מבלייקני ומיציץ`.  בהתחשב בכך שהוא קיבל 29 דקות, סביר שהמפתחות יהיו אצלו גם במשחק השני בהעדרו של בראיינט ובהתחשב בחולשתו של מיציץ`. <br /><br />כל דבר בקריירה של ג`ונס לא היה שגרתי. התחנה הראשונה שלו כמקצוען הייתה בליגה המונגולית, אחרי שמכר קרח לאנשים כדי להתפרנס. אנחנו לא יודעים אם זה מה שהפך אותו לשחקן כל כך מקטב, מהסוג שאוהדים יכולים לקלל במשך חצי שעה ואז להעריץ בחמש הדקות האחרונות, אבל זאת בדיוק היכולת שהפועל תל אביב צריכה. היכולת לייצר מיס-מאצ`ים בתוך המשחק.<br /><br />ריאל מדריד קבוצת כדורסל טובה יותר מהפועל. זה לא אומר שהיא תנצח את הסדרה בהכרח, אבל יש לה יתרון גדול במשחק מסודר. במשחק מהסוג ששחקנים כמו פקואנדו קמפאצו וליילס פורחים בו, מהסוג של ה-64:82. מצד שני, יכול להיות שהפועל ת"א מוכשרת יותר. קצת חוצפה ישראלית, קצת "רוע" כדורסלני (שהתעורר באיחור במשחק הראשון), קצת מזל והרבה יצירתיות יכולים להמם את אירופה. אם צריך לצמצם את המשפט הזה ל-2 מילים? כריס ג`ונס.