<strong>לפני המשחק</strong><br />כמה אירוני שבאחד במאי, יום חגם של הפועלים, הקבוצה שעל מדי השחקנים שלה מתנוססים הפטיש והמגל מקבלת 100 קילו של פטיש ומגל על הראש. נכון, כנראה שהפועל ת"א הזו היא הכי "קפיטליסטית" שדרכה אי פעם על פרקט, אבל האמת היא שבשני ערבי הכדורסל האחרונים של האדומים במדריד, קיבלנו מיקס שנותן טעימה לשתי האידיאולוגיות. מחד, דרך שמלאה בהתנשאות עילאית חסרת הצדקה אמיתית ומאידך רגעים של רגשי נחיתות "סוציאליסטים" קלאסיים.<br /><br />את הדרך המעורבת הזו מוביל איטודיס. הדרך בה הוא זחוח מספיק כדי להאמין שמה שהוא עושה תמיד יהיה נכון, אבל דואג להתמסכן מול המצלמות בסוף המשחק הראשון בביקורת מביכה על השיפוט תוך הצגת נתונים מעוותי מציאות. כשהוא "מכריז מקצועית" שהוא חי ומת עם מיציץ` וחושב שזה מעיד על ביטחון, ההפך הוא הנכון – הוא פשוט פוחד לאבד את "הכוכב שלו". וכמובן, סגנון המשחק שלו, שמתעקש להיות אחיד וצפוי – הוא סגנון שפשוט אין לו שום סיכוי לשרוד לטווח הארוך ברמה הזו ובאולם הזה. <p>אז מה בכל זאת עזר להפועל ת"א להיות 20 דקות במשחק ומה הרס לה את זה ב-20 הדקות שלאחר מכן? והאם אפשר לנסות ולעשות דברים כדי לא לגמור את הפרק האירופי בשלישי הקרוב? התשובות ממש כאן.</p><p><strong>מהלך המשחק</strong><br />הפועל ת"א הגיעה לסדרה הזו עם רעיון חדש ומעניין ברמה ההגנתית. הגנת המאצ`אפ זון. הגנה שמראה להתקפה אזורית אבל חיה על עקרונות של אישית. במשחק הראשון זה פחות עבד, אבל במחצית הראשונה של משחק 2 זה שם את ריאל לא פעם במצב בו התרגיל אותו היא משחקת לא כל כך מתאים לסוג ההגנה שממול. <br /><br />ולא רק שזה גרם לבעיות במשחק העומד של הבלאנקוס, זה ממש מנע ממנה לשחק בקצב שלה ולראיה – 0 נקודות במעבר במחצית הראשונה, נתון שהרגיש כמו בינגו עבור האדומים. כאן שימו לב לתיאום ולחיפוי, וגם כשמיציץ` לא עומד בקצב של יול, אוטורו מקבל אותו ובראיינט מגיע לעזרה שנייה על לן.<br /><br /><iframe src="https://skiv.com/embed/xe7FW1V?links=0&logo=0&style=minimal" width="100%" height="324" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p><p>סיימנו עם המחמאות, כי כאן בדיוק הפועל סיימה לשמור. האדומים ירדו להפסקת המחצית ביתרון 2 כשריאל קולעת 40 נקודות. הכל היה נראה בשליטה. ובשביל להחזיר את השליטה אליו, סקריולו הבין שהוא חייב להציב כבר בתחילת המחצית השנייה הרכב שיכול לרוץ את המגרש. אז פליס נכנס לצידו של קמפאסו, גארובה ב-5 וקדימה. <br /><br />ברגע שהארגנטיני נותן את הדיפלקשן למסירה של מיציץ`, הוא מרשה לעצמו לפתוח מבער על הכנף (כי הוא יודע שיש לו רכז נוסף שיוביל את הכדור) ותוך 4 שניות מתחילת הפוזשן הכדור כבר יוצא מהיד שלו אל עבר הטבעת, וכעבור 2 שניות נוספות הוא כבר נוחת ברשת.</p><p><iframe src="https://skiv.com/embed/VBU46sJ?links=0&logo=0&style=minimal" width="100%" height="324" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p> כשסקריולו נשאל על חסרונו של טבארס, הוא הגדיר אותו כשחקן שאי אפשר להחליף. עושה רושם שהגישה הזו חילחלה גם להפועל, שהחליטה פשוט לתת למחליפיו של הסנטר הענק את החופש שלהם בהתקפה. אצל אלכס לן זה עוד עבד, אבל אוסמן גארובה פשוט הרגיש בחגיגה. <br /><br />13 נקודות, 6 סלים ל-2 (שיא עונתי) וניצול כל הפקרות אדומה בהגנה, ממש כמו במהלך כאן למטה. סייד פיק נ` רול בינו לבין מאלדון כשאוטורו מגיב עם דרופ דיי שייקי, ובראיינט מצידו בוחר להישאר צמוד לגבי דק מחוץ לקשת ולא להגיב בעזרה שנייה. שחקן שקלע שלשה אחת ב-7 הניסיונות האחרונים שלו, בכל זאת. ככה סופגים 33 נקודות ברבע השלישי.<br /><br /><iframe src="https://skiv.com/embed/BzHBRBk?links=0&logo=0&style=minimal" width="100%" height="324" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe><br /><br />ופה זה כבר היה השיא. סשן שלא צריך להכביר בו במילים. פקונדו קמפאסו, עם כמעט 44% ל-3. קלע 6 שלשות במשחק מספר 1 והוסיף 4 במשחק מספר 2. מקבל טיפול `אנדר` ע"י קולין מלקולם. יש בערך 15 טיפולים הגנתיים שאפשר היה לבצע לפני שהולכים מתחת לחסימה מול הקוסם של ריאל. פשוט הזיה.<br /><br /><iframe src="https://skiv.com/embed/Er7d7ZC?links=0&logo=0&style=minimal" width="100%" height="324" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe><br /><br />וכאן יש פשוט קבוצה שנהנית מכדורסל והגנה שמעניקה לה את כל הכיף הזה. בלייקני חושב מסיבה כלשהי שצריך לעשות חילוף עם מישהו אחר למרות שלא הייתה בכלל חסימה, ובכך מכוון את התנועה עבור פליס. משם זה פוזשן התקפי שראינו מספר פעמים מריאל מדריד ואף לא פעם אחת ב-80 דקות בסדרה מהצד האדום. וזה היה תחילתו של הסוף.<br /><br /><iframe src="https://skiv.com/embed/ZWvZZ39?links=0&logo=0&style=minimal" width="100%" height="324" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe> <strong>אחרי המשחק</strong><br />1. בסדרה צריך לעשות התאמות. אם איטודיס ימשיך עם רוטציה זהה במשחק 3 – ריאל תהיה על המטוס למדריד בשלישי בלילה. אני כבר לא מעלה את השם של ים מדר כי אני יודע כמה שזה רקוב, אבל לא ייתכן שג`ונתן מוטלי לא יקבל הרבה הרבה יותר ממה שהוא קיבל עד עכשיו. על אחת כמה וכמה כשטבארס בחוץ. <br /><br />2. הרבה חיצים מופנים למיציץ` בעקבות הרצון להכניס את עצמו למשחק דרך זריקות משוגעות ולא דרך הפעלת החברים שלו, אבל שם אחד שחייב להתייחס אליו לא פחות הוא אלייז`ה בראיינט. 11 נקודות ב-33.3% מהשדה ב-29 דקות. אם הוא לא יחזור להציג את הרמה אליה התרגלנו, להפועל אין מה לחפש בסדרה הזו.<br /><br />3. בכל פעם שבלייקני על המגרש ויול שומר עליו, מדובר במיס מאצ` הכי גדול שיש בכל 4 הסדרות. פשע לא לתת לו את הכדור כשזה קורה.<br /><br />4. עופר ינאי והספר. הוא באמת חושב שמישהו קונה את זה? הניסיון המביך לשדר "קוליות" פשוט מסתכם בזלזול באינטיליגנציה של כולנו.<br /><br />5. ובנימה אישית: אם אפשר בלי סוויפים בפלייאוף הזה, בעיקר לא בסדרה האדירה של ולנסיה ופאו, אני אשמח.