תגיות: יורוקאפ, מכבי תל אביב
"ערב הכדורסל של היורוקאפ" צריך לשלוח את קברניטי הכדורסל הישראלי, ולא רק את הקבוצות הספציפיות שמשתתפות בו, לחשבון נפש נוקב ולא כזה שנתלה בטעויות בבניית קבוצה, בפציעות ובחוסר מזל.
השאלה העיקרית שצריכה להישאל היא איזה סוג כדורסל אנחנו רוצים לראות? האם אנחנו רוצים לראות כדורסל של קבוצה, האם אנחנו רוצים לראות קבוצה שהשלם בה עולה על סך חלקיו, האם אנחנו רוצים לראות קבוצות שמשאירות בכל ערב נתון הכל על הפרקט (ALL OUT), האם אנחנו רוצים - במסגרת האירופית - לקדם את הכדורסלן הישראלי, שבאופן טבעי יקדם את הענף כולו, וייצור בסיס רחב יותר במאגר השחקנים?ולמה שאלה זו רלוונטית? כי מצד אחד, ראינו את ניז'ני מנצחת את מכבי תל אביב, ובשלב מוקדם יותר את הפועל ירושלים, כשמול הצהובים, לדוגמא, היא מופיעה עם שחקנים רוסים מקומיים, זר אחד מוכשר שלוקה בקבלת החלטות, ושחקן בוסמן סלובני. לעומת הרוסים, מכבי הופיעה עם 5 שחקנים אמריקאיים, 2 מתאזרחים ברמת יורוליג (רוצ'סטי, לנדסברג), כישרון קרואטי (בנדר) 4 שחקני נבחרת ישראל (מקל, אוחיון, פניני, יבזורי) וכישרון צעיר כוכב נבחרת העתודה (איתי שגב).עם כל הכבוד לניז'ני, אני לא מאמין שמכבי או ירושלים היו לוקחות את אחד משחקניה כזר. כי עם כל הכבוד והערכה שיש לחוסטוב ואנטונוב, שניהם שחקני חמישיה בנבחרת רוסיה, כזרים הם לא היו מגיעים למכבי או לי-ם.