נבחרת רוסיה לא נחשבת לאחת ממעצמות הכדורסל האירופי, לפחות מאז הפירוק של ברית המועצות. אלא שב-2007 הצליחה נבחרת אחת, לא מוכשרת במיוחד, להשלים נס ספורטיבי ולזכות באליפות אירופה כשהיא מנצחת בדרך מעצמות כמו ליטא, צרפת של טוני פארקר ובגמר את ספרד המארחת של פאו גאסול. אנטון פונקרשוב, אחד מגיבורי אותה אליפות, אירח בפודקאסט שלו את קולע סל הניצחון ממשחק הגמר - ג`יי אר הולדן והשניים דיברו על דרך האימון המיוחדת של דייויד בלאט שהובילה אותם אל התואר. "אני כבר אמרתי לעצמי שלא אחזור לנבחרת, אבל הוא התקשר ואמר `אני צריך שתשחק`", סיפר הולדן על מה שקדם לאותה אליפות, "באותו זמן החברה שלי, שלא היתה אשתי, היתה בהריון עם הבת שלי. בסופו של דבר השתכנעתי לשחק, אבל אמרתי לו שכשהחברה שלי מתקשרת, אני עוזב. הוא אמר `אין בעיה`. הגעתי לנבחרת ולא היה את קירילנקו, הוותיקים לא הגיעו ובלאט אמר לי `הנה הכדור, אני צריך שתנצח לנו 5 משחקים. אם ננצח 5 משחקים, אנחנו עולים ליורובאסקט ב-2007. לא אכפת לי איך אתה עושה את זה. תקלע 30 או תקלע 5, לא אכפת לי מה אתה עושה, רק תוודא שאנחנו מנצחים`. אמרתי לעצמי `זה יהיה כיף`. קלעתי 30 נקודות בממוצע. הוא היה מדהים. הוא, אולי, המאמן הכי טוב שהיה לי מבחינת התקפה. הגנה? לא כל כך. לא היו לנו תכניות מסובכות בהגנה. פשוט `תשמור על השחקן שלך ונדע מה לעשות`. הולדן גם נתן אנקדוטה לגבי אותו סל ניצחון מפורסם: "במשחק כזה, לא הרשיתי לעצמי לחשוב על זה שהחטאתי 3 זריקות ברצף. המשחק עובר במהירות ובראש שלי חשבתי `רק תשחק את המשחק שלך והכל יהיה בסדר`. במהלך המשחק ספגתי עבירה או משהו קרה ועשיתי את `התרגיל של מייקל ג`ורדן`. כל הזמן ראיתי את הכדור נכנס לסל. אלה הדברים הקטנים. אז המאמן בלאט... אנחנו יוצאים מפסק זמן והוא שואל אותי `מה אכלת לארוחת בוקר?`. ובראש שלי, לא ידעתי על מה הוא מדבר... והוא ממשיך `אל תאכל את החרא הזה שוב` (צוחק)"."זה גמר אליפות אירופה, אנחנו יוצאים מפסק זמן... ואני חשבתי שהוא הולך לקרוא תרגיל או להגיד מה הוא על הלוח. לזה אני מתכוון כשאני מדבר על בלאט. הרגע הזה לא היה יותר מדי גדול עבורו. כמאמן, אתה לחוץ, אתה מנסה לעשות את כל הדברים הנכונים, ואנחנו בגמר.... ועבורי זה סוג האדם שהוא. הוא רק רצה לוודא שאני בסדר. הוא לא ידע שאני הולך לקלוע את הזריקה או שאחטוף. הוא לא ידע את זה. כל מה שהוא ידע זה להבין שאני מתקשה וצריך להגיד לי משהו שלא קשור לכדורסל. עבורי זה מה שהופך את בלאט לכל כך מיוחד".פונקרשוב הוסיף: "ברגע שבלאט חתם בנבחרת ואחרי שהוא עזב, הוא נטע בנו את הרוח. הוא לימד אותנו להיות חבורה מגובשת שקשה לנצח אותה. אני לא יודע איך הוא עשה את זה. כי בכל אימון, הוא בא למישהו, דיבר איתו, סיפר בדיחה ואז הוא בא אולי, אמר לי `אנטון, איך אתה?`. זה מה שאני מנסה לעשות עכשיו. אתה מרגיש שאתה חשוב. ואתה באמת חשוב. כל חלק בקבוצה חשוב. אי אפשר לנצח עם חמישה שחקנים בלבד. לפעמים צריך למצוא את המילים כדי לחבר קבוצה, וזה מה שהוא עשה".