זינוק גבוה: רומן סורקין מתפתח לשחקן היסטורי

נבחרת ישראל בכדורסל תתחיל הערב (חמישי, 21:15, ישיר ב-5SPORT) את המסע שלה אל עבר יורובאסקט 2025, אליפות אליה היא מעפילה באופן רציף משנת 1993. אחד הכוכבים המובהקים של הנבחרת, בוודאי בשיטת החלונות ובהיעדרו של דני אבדיה, הוא רומן סורקין.

הסנטר של מכבי תל אביב (אולי יעדיף סנטר/פורוורד) הוא אחד מעמודי התווך של הנבחרת בכחול לבן, עם התקדמות מטאורית שעשה מכמעט ולא לשחק במכללת אורגון לגבוה הישראלי הטוב ביותר שמכדרר כדור כתום בימים אלה, כשנדמה שיוכל להיזכר ככזה גם ברמה ההיסטורית. בכושרו הנוכחי, סורקין צריך להוביל את הנבחרת בשנים הבאות, בתפקיד שונה מזה שיש לו במכבי תל אביב. האם הוא מסוגל לעשות את זה? הנתונים, המספרים, ההיסטוריה והפוטנציאל, לא משאירים ספק בנוגע לתשובה.

מישהו אמר מפלצת?
דומיננטיות. מעטים שחקני הכדורסל הישראלים שהיו חלק ממכבי תל אביב שהיו כל כך בלתי ניתנים לעצירה, לפחות בליגה המקומית, כמו רומן סורקין. האשדודי בן ה-27, שצמח לו לגובה 2.08 מ', שיפר באופן עקבי מדי שנה את המשחק שלו, הפך לבאנקר בליגה והתבסס כשחקן משלים לגיטימי ביורוליג. קצת סימוכין.

מספריו בליגה העונה (13 משחקים): 16.1 נקודות, 5.8 ריבאונדים (2.8 בהתקפה), 1.2 אסיסטים, 0.9 חסימות, 69% ל-2, 41% ל-3, 71% מהקו, 1.2 נק' לפוזשן, 24 דקות. מספריו ביורוליג העונה (26 משחקים): 7.5 נקודות, 3.7 ריבאונדים (1.6 בהתקפה), 0.6 אסיסטים, 0.8 חסימות, 56% ל-2, 39% ל-3, 75% מהקו, 1.01 נק' לפוזשן, 17 דקות.

הממוצעים בליגה מדברים בפני עצמם. נכון, בעקבות המלחמה היו משחקים ללא אף זר שגרמו לו לפרוח יותר, אך גם בשקלול אלו שהיו עם חמישה שחקנים עם דרכון זר על הפרקט, הדומיננטיות של סורקין בלתי ניתנת לערעור. בכדי לסבר את האוזן, המספרים שלו העונה בליגה טובים יותר מעונות שלו במכבי חיפה. העונה הוא עם פחות דקות ועם זרים הרבה יותר איכותיים על העמדה שלו, עם כל הכבוד למייקל קובינס.

הארסנל של סורקין בהתקפה הוא מה שהופך אותו לכל כך מגוון ומרשים. העלייה המטאורית בפיזיות ומסת השריר תרמה למשחק הפוסט-אפ (גב לסל) שהשתפר בצורה חדה, הסיומות באיזור הטבעת, עם שתי הידיים, קריאת מצבי הפיקנ'רול שנמצאת כעת ברמה אחרת לגמרי הודות למאמן שלו, עודד קטש, ההליכה העיקשת והעקבית לריבאונד ההתקפה והקליעה, הו הקליעה, היא תקבל פרק משל עצמה.

דוגמה טרייה מהוורסטיליות המשחק מול הפועל ירושלים. פייק סקרין (חסימה "בכאילו" ואז התגלגלות לצבע), פוסט אפ על עוז בלייזר, פאוור דריבל (כדרור חזק) אחד עם מיני סבסוב, והופל'ה, הכדור ברשת, לך תעצור אותו.

אוהדי מכבי תל אביב, אזהרת טריגר. משחק מול פרטיזן בלגרד בחוץ, יורוליג, פיק אנד רול בזווית מושלמת, גלגול מהיר ואיזה דאנק, מהדהד כמעט כמו הקאמבק.

להסתדר בשלשות, טאק טאק
קליעה. אחד הדברים הכי חשובים במשחק הכדורסל המודרני, וזה לא משנה באיזו עמדה. היה נדמה שהיא הייתה אחד הגורמים שעיכבו את ההתפתחות של סורקין, בטח בנוגע למעבר המיוחל מעמדת הסנטר ליכולת לתת דקות נכבדות גם בעמדת הפאוור פורוורד.

הקריירה של סורקין חוותה לא מעט עליות ומורדות באספקט הזה, אך מהסתכלות זריזה, ניתן לראות שהיכולת קיימת. להלן המספרים (נכונים לליגת העל):
רומן סורקין בעונת 2019/2020- מכבי חיפה, 38/99 ל-3 נקודות : 38.4%
רומן סורקין בעונת 2020/2021- מכבי חיפה, 18/101 ל-3 נקודות: 18%
רומן סורקין בעונת 2021/2022- מכבי ת״א, 7/21 ל-3 נקודות: 33.3%
רומן סורקין בעונת 2022/2023- מכבי ת״א, 1/7 ל-3 נקודות (כל העונה, כולל פלייאוף): 14.3%
רומן סורקין בעונת 2023/2024 - מכבי ת"א, 7/17 ל-3 נקודות (סיבוב אחד): 41.2%

מה אנחנו למדים? קודם כל, שחקן שקולע לאורך עונה שלמה בגיל 23 מעל 38 אחוזים מחוץ לקשת עם כמעט 100 זריקות זה מדגם מספק בכדי להבין שהיכולת קיימת. מה לגבי חוסר יציבות בעונות שלאחר מכן? נראה כמו בעיקר ביטחון וקרדיט מהמאמן, כשגם ביורוליג העונה הוא על 11/28 לשלוש. לראיה, הימצאות היכולת, ויתרה מזאת, ה"אור הירוק" מקטש.

אז מעבר לכל הנתונים החיוביים שצוינו לעיל בנוגע למאפייניו המובהקים כסנטר, הביטחון בקליעה שעלה, עם גיבוי באחוזים, זה מאפשר לקטש לשחק איתו המון דקות לצד ג'וש ניבו וחסיאל ריברו. ההסתכלות של השומרים שלו עליו השתנה, והיציאה לעיתים לפיק אנד פופ (חסימה ויציאה לקליעה במקום גלגול לצבע) מאפשרת לו עוד דרך לייצור נקודות.

סורקין העביר, גם את עצמו, סוג של אדפטציה בצורה בה מסתכלים עליו. מספרים שלפני שנתיים היו נראים דמיוניים מתקבלים היום כמעט כדרך אגב, הגיוון שעלה מדרגה העונה (בעיקר בזכות האיום משלוש) ממקם אותו ללא עוררין כסנטר הישראלי הטוב ביותר וכאחד הסנטרים המשלימים הכי טובים ביורוליג.

הקבוצה הכי טובה ביבשת, ריאל מדריד. גרשון יאבוסלה שומר את סורקין. רומן חוסם את קמפאסו, ששומר על לורנזו בראון, ויוצא לשלשה. יאבוסלה לא מוכן, בטוח שיתגלגל פנימה, 1,2,3, קיבל שלשה על הראש.

משחק מול פרטיזן העונה בתל אביב (כן, זה קרה). סורקין משחק בעמדה 4 לצד חסיאל ריברו. פיק אנד רול בין הקובני לתמיר בלאט, סורקין מתמקם מצוין ונשמר על ידי פרנק קמינסקי, שבואו נאמר שאם הייתי חתול לא הייתי נותן לו לשמור לי על השמנת, ועוד שלשה מידיו של סורקין.

כשהוא לובש כחול-לבן
הקמפיין הקרוב יהיה השלישי בו רומן סורקין הוא עוגן משמעותי בסגל של נבחרת ישראל. זה התחיל ביורובאסקט 2022 בפראג, שלצערנו לא נמשך לברלין, ובטורניר המוקדמות הקדם אולימפי בקיץ האחרון, בו היה אחד משני השחקנים המובילים (יחד עם ים מדר).

גם כאן עברו לא מעט מים בנהר מאז יורובאסקט 2022. בטורניר ההוא, בעמדה חמש היו סורקין וג'ייק כהן, כשגם תומר גינת ונמרוד לוי חלטרו מעט כסנטרים מכורח הנסיבות. כהן פרש מהנבחרת אחרי קריירה ארוכה, ועם כל הכבוד לדני וולף, אין סנטר ישראלי שמתקרב לדומיננטיות של סורקין.

בשני הטורנירים המוזכרים לעיל, הוא היה בולט, סיפק מספרים נפלאים וגם מול סנטרים כמו ניקולה יוקיץ', יוסוף נורקיץ', יאן וסלי ודומיהם, הוא הוכיח שיש לו מה למכור.

מספריו ביורובאסקט: 9.0 נקודות, 5.0 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, 50% ל-2, לא זרק שלשה, 89% מהקו, 0.97 נק' לפוזשן, 18 דקות.

מספריו במוקדמות הקדם אולימפי: 22.3 נקודות, 9.3 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים, 1.0 חסימות, 60% ל-2, 28% ל-3, 71% מהקו, 1.1 נק' לפוזשן, 31 דקות. מאמן הנבחרת, אמר זאת בעצמו, הנבחרת הזאת נמצאת בידיים של ים מדר. רומן סורקין אמור להיות מוזכר איתו באותו נשימה. נכון, גארדים מנצחים משחקים, מקבלים החלטות וכו', אבל העלייה המרשימה ביעילות של סנטר מכבי תל אביב, הפכה אותו מעוד שחקן בנבחרת, לאחד העוגנים שלה.

בקיץ האחרון, סורקין מקבל את הכדור על קשת השלוש, שומר אותו אחד בוסני שהוא גם גדולה וגם חזקה בדמות יוסוף נורקיץ', הוא תולש ודופק עליו דאנק שהרעיד את הטבעת.

חזרה ליורובאסקט 2022, סורקין מתמקם בצבע על איזה אחד יוקיץ', מסובב אותו ושם עליו סל קל

ואי אפשר בלי אחד ההיילייטס הכי גדולים שלו בנבחרת, הסרטון מדבר בעד עצמו.

נסכם. רומן סורקין קנה לעצמו בזכות את מקומו כאחד השחקנים החשובים ביותר של הנבחרת, אם לא החשוב שבהם. גרף שיפור שלא נגמר, שליטה בלעדית בעמדה מספר 5 מכורח הנסיבות, ומספרים שרק היה אפשר לחלום עליהם.

הוא לא שחקן מושלם. יש קשיים ברורים ביסודות הכדרור, הוא לא יכול להוביל מתפרצות כמו שחקני טופ בעמדות 4 באירופה, עבודת הרגליים שמערבת כדרור לוקה בחסר ובאה לידי ביטוי בלא מעט שריקות לצעדים וגם הגנת האחד על אחד מול גארדים עברה שיפור, אך רחוקה משלמות.

עם כל אלה, שקלול סך כל היכולות של סורקין ממקמות אותו, כבר בגיל 27, כאחד הגבוהים הטובים, המוכשרים והמגוונים ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי, כשהשם הראשון שעולה בהשוואה הוא ליאור אליהו, שעשה קריירה מדהימה בנבחרת, עם הישגים אדירים ברמת הקבוצות, בישראל באירופה.

בראייה קדימה לטורנירים גדולים, סורקין אמור להיות גבוה מוביל בנבחרת לפחות עד שנת 2030. כן מתאזרח, לא מתאזרח (זה כבר דיון אחר), תקרת הזכוכית של עליית שלב באליפות אירופה ומי יודע, אולי אפילו רבע גמר, חייבת כבר להישבר. המון אחריות מוטלת על גבו של סורקין, והמסע לטורניר הגדול הבא ייצא לדרך הערב, עם ציפייה גדולה לקראת הקיץ הבא, בו אולי אולי, הסנטר שהגיע מאשדוד, עבר דרך אורגון, מכבי חיפה עד למכבי תל אביב, ישבור עוד תקרת זכוכית, הפעם בכחול-לבן.