תגיות: עומר מאייר
בן שרף ודני וולף מחכים לעונת הבכורה שלהם ב-NBA, אבל כבר עכשיו הראש שלנו גם בנציג הישראלי הבא בליגה הטובה בעולם לצד השניים ולצד דני אבדיה. זאת התמכרות ממכרת, בטח בפגרה, ויש מועמדים לא רעים.
עמנואל שארפ נכנס לעונה האחרונה במכללות ועם קליעה שעשויה להיות שווה כרטיס ב-NBA. שון אבייב אתלטי בצורה חריגה לשחקן ישראלי והופיע בתחזיות, אבל שניהם גדלו בארצות הברית. העיניים הולכות לעומר מאייר שגדל כאן, במכבי ת"א, ויעזוב אותה לפרדו. אותו עומר מאייר שהוביל את נבחרת ישראל למאזן מושלם בשלב הבתים של אליפות העולם לנוער ויפגוש היום (רביעי) את קמרון בשמינית הגמר.
האם עומר מאייר יכול להיות שחקן NBA? מוקדם לדעת. התחזיות של דראפט 2026 הן ירייה באפלה, ויותר סביר שמאייר ישחק שנתיים בקולג' ויירשם לדראפט 2027. זה מושפע גם משאלת העומק של הדראפט הבא שמסתמן כדראפט עמוק, גם מההון שהוא יקבל במכללת פרדו (כ-500 אלף דולר לעונה) וגם מסגנון המשחק של מאייר.
מאייר, כפי שראינו גם בנבחרת הנוער, מגיע על תקן בעל הבית. הוא במיטבו כשהכדור אצלו בידיים וכשהוא מוביל את ההתקפה, גם לצד גארד נוסף (בן שרף באליפות אירופה לנוער ב-2024, או בדקות הבודדות שקיבל במדי מכבי ת"א), ולהגיע לשנה שנייה בפרדו בה התפקיד שלו צפוי להיות מרכזי יותר יעשה לו רק טוב, בטח מבחינת המספרים ומבחינת ההייפ בארה"ב. זה עשוי להזכיר את התהליך של דני וולף, שאחרי שנתיים בייל הקטנה עבר למישיגן, עשה בה חייל והגיע ל-NBA.
לפני כשנתיים, בזמן אליפות אירופה לנבחרות עתודה, העלנו כאן כתבה דומה על הסיכוי ל-NBA של וולף. הוא נראה נמוך, אבל הפוטנציאל שהתבטא בשלשות ובראיית המשחק של הגבוה כבר אז נראה כמו מה שבתסריט אופטימי ישלח אותו לליגה הטובה בעולם. בסופו של דבר זה מה שקרה, כשהוא נבחר בסיבוב הראשון בידי ברוקלין. זה לקח זמן, ויכול להיות שזה יקרה גם למאייר. למרות זאת, הסיכוי שלו עשוי להיות גבוה יותר.
למה ככה חזק?היתרון הגדול ביותר של מאייר בולט באליפות העולם עד גיל 19, בה קלע 24 נקודות (8 מ-13 מהשדה, 4 מ-5 מהעונשין) עם ארבעה ריבאונדים, ארבעה אסיסטים ושתי חטיפות מול שווייץ. מאייר, שיחגוג את יום הולדתו ה-19 בנובמבר, שוקל כ-97 ק"ג. זה יותר משחקני NBA אחרים בגובה שלו, 1.93 מ', כמו דרק ווייט (86 ק"ג), ג'ורדן פול (88 ק"ג) או אנדרו נמהארד (87 ק"ג).
היתרון הפיזי הזה הופך את מאייר לאחד השחקנים החזקים בעמדתו, כשהוא רכז טבעי בשונה משלושת האנשים שציינו קודם לכן. הפיזיות הזאת מאפשרת לו פשוט "להעיף" שחקנים מהדרך. ברוב המקרים הם לא מצליחים לעצור אותו, וזה נכון גם לשחקנים בוגרים. מאייר קלע 12 נקודות עם 4 מ-5 מהעונשין מול הפועל חיפה, או 11 נקודות עם 4 מ-4 מהקו מול ב"ש.
אמנם לא מדובר באריות הליגה, בטח במקרה של הפועל חיפה, אבל אותו מאייר קלע 4 מ-4 מהעונשין ברבע שעה מול אלופת אירופה פנרבחצ'ה, במשחק בו מכבי ת"א הביסה נגד כל הסיכויים. בכל מקרה, מדובר בשחקנים בוגרים מול מאייר צעיר יותר. היה אפשר לראות אותו מתחזק מחודש לחודש, וייתכן שנראה את זה גם בפרדו.
פרדו הוציאה ממנה כמה שחקני NBA בשנים האחרונות, כשג'יידן אייבי למשל הראה התפתחות פיזית משנה לשנה בתוך הקבוצה. אם מאייר מגיע למצב שבו הוא מספיק נייד גם במשקל של כ-100 ק"ג, זה יתרון עצום לרכז. גם בפן ההתקפי ובסחיטת העונשין, מה שהוביל את הת'אנדר ואת שיי גילג'ס אלכסנדר לאליפות ראשונה בגלגול המודרני של הפרנצ'ייז, וגם בהגנה. אם מאייר מגיע למצב שהוא יכול לעמוד על שלו מול פורוורדים ולא לעוף אחורה, יהיה לו ערך גדול יותר.
יתכן שהשנתיים בהן התאמן במכבי ת"א ולא כל כך שיחק, אבל התאמן עם ומול שחקני בוגרים, חישלו אותו במובן הזה. גם מנטלית, למרות שהיו שני משחקים קלים לנבחרת על הנייר, הוא לא נראה כמו שחקן שישב לאורך רוב השנה על הספסל. הוא נראה כמו מנהיג, בגיל 19.
קטש עצמו אמר, לאורך העונה, ש"הוא מיוחד מאוד, גם ביכולות וגם בדרך שבה הוא מתייחס לעצמו ולמשחק. הוא ילד מהמם שעובד קשה, לפעמים קשה עם עצמו. לא צריך לתת לו מוטיבציה". הפיזיות ומוסר העבודה מעידים שהוא בכיוון הנכון, וגם המשחק המאכזב מול הרפובליקה הדומיניקנית בו הצטיין ברבע השלישי אחרי שפתח ב-1 מ-6 מהשדה. כל זה, אגב, הוא רק צד אחד. מאייר ממש טוב בכדורסל.
חוש כדורסלבמבט ראשון מאייר לא נתפס כאתלט יוצא דופן. הוא לא אקספלוסיבי, לא ארוך במיוחד ולא מהיר, אבל יכולת ההאטה שלו אדירה. שבריר השנייה בה המוח שלו מגיב לפני כל המוחות האחרים, והגוף שלו לפני כל המוחות האחרים, הם חלק ממה שהפך אותו לשחקן שיכול לייצר נקודות ברמה גבוהה מול בני גילו (ולא רק).
מאייר קלע ב-26% העונה בליגה לשלוש, עם קצת יותר משני ניסיונות למשחק, אבל הזריקות אליהן הוא מגיע מראות למה הוא מסוגל. נדגים, איך לא, עם שלשה מהמשחק מול שוויץ. מאייר חודר עם הכדור ומאיים להכנס פנימה, מספר 0 נגרר יחד איתו ושומר עליו טוב. הוא עושה צעד אחד אחורה, מייצר לעצמו מרווח ומסיים בסוויש, כשהוא שינה את המהירות שלוש פעמים ב-12 שניות.
היכולת הזאת יכולה להיות משמעותית בכדורסל המכללות בו הקשת קרובה יותר, והופכת את מאייר לשחקן מסוכן יותר. ברגע שמפחדים מהקליעה שלו, יהיה לו יותר קל להכנס לצבע. ההאטה הזאת תאפשר לו להשיג נקודות משלשות "חופשיות" כמו זאת, או דרך העונשין. הכישרון הספציפי הזה הוא כרטיס הביקור של לא מעט שחקני NBA, ויהיה חשוב במיוחד מול קמרון הפיזית.
מעבר לכך, יש למאייר אינסטינקטים יוצאי דופן. יש לו את היכולת לקבל, פעם אחר פעם, את ההחלטה הנכונה, גם תחת לחץ. יהיו לו ימים של 4 מ-14 מהשדה כמו המשחק מול הרפובליקה הדומיניקנית, ויכול להיות שהעדר האתלטיות או הקליעה בשלב הזה יובילו לכך שהוא לא יהיה כוכב של קבוצת NBA, ולא בטוח שגם בליגה הטובה בעולם. למרות זאת, התחושה שלו בכיוון הנכון.
תראו, למשל, את מה שהוא עשה כאן מול הדומיניקנים. הטעייה, מסירה טובה, תנועה הרחק מהפריים, הטעייה ושלשה נוספת. בהתחשב בזה שהוא קלע ב-89.5% מהעונשין העונה, יכול להיות שגם הקליעה יכולה להשתפר. הג'אמפ שוט נראה טוב.
One dribble, bang. pic.twitter.com/VS0PW8X7Dq— Boiler Burner (@BoilerBurner1) July 1, 2025
One dribble, bang. pic.twitter.com/VS0PW8X7Dq
במשחק מול פנרבחצ'ה, כנראה משחק הבוגרים הטוב של מאייר בקריירה, ראינו עדות נוספת לאותה חשיבה מהירה. היו לו לא פחות משישה אסיסטים, רובם במעין flashy pass, "מסירה קופצת" שהפתיעה את ההגנה הטורקית. המשקל והפוטנציאל ההגנתי מעידים על כך שהוא לא בהכרח ישחק כרכז, בדומה למה שקרה בנבחרת הנוער אשתקד עם בן שרף, והיכולת הזאת להגיב תוך שנייה יכולה לשנות התקפות לחלוטין.
ממוצע האסיסטים של מאייר באליפות העולם לא מזהיר, אבל הוא הראה את היכולת הזאת במדי מכבי ת"א. לכן, אגב, יש חשיבות לשנה שנייה בפרדו - הכימיה הקבוצתית וההתאמה של מאייר לשיטה של מאט פיינטר תכניס הרבה מאוד צבע להתקפה, בטח בהתחשב בזה שבריידן סמית' יוביל את הקבוצה בעונה האחרונה שלו במכללות ובמה שעשוי להיות "שנת מעבר" למאייר. בתחילת הדרך הוא יצטרך לשחק בלי הכדור.
מאייר, עוד לא בן 19, רחוק מלהיות מוצר מוגמר. בחירת הזריקות, ניהול הסיכונים וההגנה יכולות וצריכות להיות טובות יותר, למרות שקשה לבוא אליו בטענות אחרי שנה בה כמעט ולא שיחק כדורסל. למרות זאת, כבר עכשיו הוא הראה שתי יכולות שמושכות סקאוטים ב-NBA - חוזק פיזי מרשים מאוד לרכז, ויכולת האטה שמייצרת לו נקודות מהשלוש או מהעונשין. שתיהן יהיו "כרטיס הביקור" שלו במכללות, כשהוא מגיע לקבוצה מבוססת. גם אם ההסתגלות איטית, חלום הליגה הטובה בעולם לא מופרך בכלל. לכו תדעו, אולי בעתיד יהיו שלושה ישראלים בברוקלין.