יגיע לרמה חדשה: שינוי הגישה של דני אבדיה

(אלן שיבר)

כשיש לך שחקן NBA בקבוצה, הכל אפשרי. דני אבדיה הוכיח את זה לכולנו בראשון האחרון עם רבע רביעי מהסרטים מול צרפת, בו הוא קלע עשר נקודות והוביל ל-69:82 גדול פחות מיממה אחרי שסיים עם 0 מ-4 מהשלוש ברבע האחרון מול פולין. רבים האמינו שהוא צריך לקבל מנוחה במשחק מול הנבחרת החזקה בבית על הנייר, אבל למציאות היו תוכניות אחרות, תוכניות שהפכו את המשחק הערב (חמישי) מול סלובניה לקרב על ראשות בית באליפות אירופה.

המאמן הלאומי אריאל בית הלחמי תכנן להגביל את הדקות של אבדיה, רומן סורקין וים מדר, כששחקני הנבחרת היו עייפים מההפסד לפולין ואף ביקשו ממנו לבטל את אימון הקליעות העוקב. בית הלחמי הצליח לתת לאבדיה 26 דקות בלבד, אבל יותר חשוב מזה - הוא הצליח להיות רענן במאני טיים.

מדובר בהישג פיזי לא מבוטל, בטח לאחר שאבדיה שיחק 38:20 דקות מול פולין וזכה למאה שניות מנוחה. כשהכדור אצלו ביד וכשהיריבה מתמקדת רק בו   זה משמעותי, והישראלי של פורטלנד הצליח לסחוב במה שהיה הבק-טו-בק הראשון והאחרון של ישראל בטורניר. דני אבדיה שיחק 64 דקות של כדורסל בעצימות גבוהה מול שתי נבחרות שיכולות להגיע לרבע הגמר, והיה מרחק קפיצת כדור אחד מניצחון על שתיהן. איך הוא עושה את זה?

הגוף מתרגל
לא רק שאבדיה שחקן NBA, הוא שחקן פורטלנד. הטרייל בלייזרס באופן מסורתי הקבוצה שטסה יותר כמעט מכל אחת אחרת בליגה הטובה בעולם, בשל מיקומה הגיאוגרפי. בעונה החולפת הם טסו כ-50 אלף מיילים והתמודדו עם 13 בק-טו-בקס, שני משחקים יום אחרי יום. בבק-טו-בק האחרון שלו, אגב, הוא סיפק את אחד המשחקים הטובים בקריירה (30 נקודות עם 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים מול קליבלנד) ואז קלע תשע נקודות ב-14 זריקות מול פילדלפיה, אך היה מדובר בשני משחקים שכללו טיסה ביניהם ובכמות דקות נמוכה יותר.

העובדה כי כל המשחקים מתקיימים בקטוביץ' עשויה להקל בפן הזה, בטח במקרה של אבדיה, שחקן פיזי שבשונה מכמעט כל כדורסלן ישראלי גדול מסתמך בעיקר על האתלטיות ועל הכניסה שלו לסל. העלייה החדה במסה אשתקד הפכה אותו לשחקן שמצליח להגיע לקו בצורה גבוהה ב-NBA וביורוליג, מה שבלט גם כאן, ומשמעותי גם בפן המקצועי ובדרך בה הוא מכין את הגוף שלו. "הוא לא סוטה ימינה ולא שמאלה", סיפרה רקפת אריאלי, התזונאית שלו, לנועה פופלינגר שלנו, בזמן שמאמנו רגב פנאן אמר לה ש"הרצון והרעב שלו ייחודיים והופכים את העבודה איתו למהנה ופורייה ביותר".

אבדיה התאמן באופן שוטף לאורך הפגרה, כשמעבר לאימונים הגופניים ולאימוני הכדורסל הוא היה חוזר לתחזוקה שוטפת של הגוף, מה שמתבטא בין היתר בנוכחות של הפיזיותרפיסט והמעסה הצמודים ובקשר הצמוד לצוות של הטרייל בלייזרס שהיה מעורב גם הוא בשבוע האימונים בפגרה עצמה, בתקופה של 3.5 חודשים בה אבדיה עבד במתחם של קלאץ'.

האימונים של אבדיה לרוב מתחילים עם דגש גופני, כשהניגוד בין הפילאטיס והאגרוף הופך אותו לאתלט שלם. באימוני הפילאטיס של אבדיה וקאנץ עובדים בעיקר על שרירי הליבה ושרירים מייצבים, מה שמסייע בהתמודדות עם עומסים ובהתאוששות ממכות במהלך משחקים צמודים. "היום הוא במצב פיזי טוב בהרבה מהשחקנים איתם הוא מתמודד בארה"ב", אמר פנאן לפופלינגר, שליחת ערוץ הספורט ליורובאסקט. "הוא מתחבר לאנשים, נותן מעצמו ומסתכל מגובה העיניים". דברים ברוח דומה, יש לציין, אומרים עליו שחקני הנבחרת. לא מובן מאליו וחלק מהאופי שנבנה בחבורה העליזה של בית הלחמי.

עניין של גישה
השינוי המרענן מבחינת אבדיה והנבחרת בכלל במשחק בין פולין וצרפת היה בדרך בה הוא בוחר להשתמש ביתרון הגדול ביותר שלו. ביורובאסקט, בשונה מה-NBA, אין הגבלה על שלוש שניות בצבע, מה שהופך את הכניסה אליו מטבע הדברים לקשה יותר. השאלה המתבקשת, אם כן, היא לא רק האם לתקוף בכל הזדמנות (בדומה למה שאבדיה עשה בפורטלנד), אלא מתי לתקוף.

מול פולין היו לאבדיה שבע זריקות מתחת לסל בשלושת הרבעים הראשונים ואפס ברבע האחרון, בזמן שמול צרפת היו לו שתיים ברבע הראשון, אחת בשלישי ושלוש באחרון. מעבר לחלוקה הגסה הזאת, מדובר בשמירת אנרגיה לכל דבר, כשהיא קלה יותר עם קליעה מהשלוש. לאורך כל הקריירה של אבדיה אנחנו רואים אותו 'מתחמם' אחרי הפסקות ארוכות, וגם כאן הקליעות שלו מחוץ לקשת העסיקו את עולם הכדורסל הישראלי. מול צרפת קלע ב-3 מ-4 מחוץ לקשת.

הנקודה המעניינת מבחינתנו הגיעה דווקא במשחק מול בלגיה, בו דני קלע ב-2 מ-7 מהשלוש. הוא לקח 15 זריקות ב-35 דקות על הפרקט, כשבחלק משמעותי מהזמן בו הנבחרת הובילה בבטחה הוא לקח תפקיד איטי יותר, הניע כדור ו'שייט' לו, שומר את הכניסות לרבע האחרון בו סחט שתי עבירות בדקה האחרונה. הוא אמנם שיחק לא מעט זמן, ויכול להיות שיצטרך לשחק 35 דקות גם מול הדונצ'יצ'ים הערב, אבל הוא ידע לשמור את הכוח על הפרקט. בעונה האחרונה הוא לא תמיד הצליח לעשות את זה באותה הצורה.

ובכל זאת, הכל קל יותר כשהזריקה נכנסת. ברגע שאבדיה קולע משלוש, הוא לא חייב להיכנס פנימה כדי לייצר נקודות ויכול להתרומם לזריקה. מעבר לזה, הנבחרת יכולה לחפות עליו בהגנה, בטח כשאנחנו משחקים מול סלובניה לה אין פורוורדים ברמה גבוהה גם בהשוואה לפולין ולצרפת. ברגע שהנבחרת עברה לאזורית מול הטריקולור, אבדיה היה צריך להתאמץ פחות בהגנה וידע איך 'לשמור' רגליים. זאת החלטה שיכולה לשנות את הטורניר, כשגם מול בלגיה היו דקות ארוכות, אולי ארוכות מדי, של ישראל בהילוך שלישי או רביעי.

השילוב הזה יוצר כמעט סערה מושלמת. שימו לב לשלשה כאן, כשיש לאבדיה מעין 'כיס' שמאפשר לו להכנס פנימה והוא מתרומם בנינוחות מחוץ לקשת. ההנד-אוף הזה עם תומר גינת שהיה פנטסטי מצליח לאפשר לו לקבל את הכדור בעמדה נוחה יורת גם בחדירה לסל, מהלך מעט יותר קבוצתי מבידודים רגילים.

שינוי הגישה הזה, אגב, יכול להיות משמעותי גם בפורטלנד. נראה שהחתיכה החסרה בחלק גדול מהמשחק שלו היא בדיוק ניהול האנרגיה הזה, משחקים בהם הוא מתחיל חם ודועך בהמשך. מדובר בכאבי גדילה של סופרסטאר ובחלק טבעי אחרי העונה הקודמת, ומה שיכול להוביל לקפיצה הגדולה שלו ב-NBA.

בשליש האחרון של העונה, בו אבדיה קלע 23.3 נקודות למשחק ב-NBA, הוא קלע 7.2 נקודות ב-4.4 זריקות (59.1% מהשדה) ברבע הראשון, רובן חדירות לסל. ברבע האחרון המספר הזה צנח ל-4.5 נקודות ב-3.2 זריקות, כולל 42.1% מהשדה. ביותר מדי משחקים הוא נראה מותש במאני טיים.

לא מקרי שצ'אנסי בילאפס אמר לו במחצית של אותו ניצחון גדול על צרפת שהוא בכיוון הנכון, ולא מקרי שאבדיה עוד לא ירד מ-20 נקודות. ברגע שהזריקה שלו מהשלוש יציבה יותר, ברגע שהוא יכול 'לנוח' בהגנה וברגע שישראל כופה איבודים, יותר קל לאבדיה לשחק בקצב שלו. כמו שחקני NBA אחרים באליפות, הוא נראה כאילו הוא יכול לעבור מאפס למאה ולנצח משחקים. לאן זה יוביל אותנו באליפות אירופה? מותר לחלום.