התלהבות לא תספיק: המינוי המוזר של ג'נארו גאטוזו

האופי המוחצן והתשוקה הביאו לו את הג'וב, אבל עם רזומה דל ואמון דל לא בטוח שקשר העבר האגדי של האזורי הוא האיש הנכון לנבחרת איטליה. זה מה שמחכה לישראל

דני פורת
דני פורת   08.09.25 - 11:24
Getting your Trinity Audio player ready...

אין הרבה אומות כדורגל, אם בכלל, שיכולות להתפאר במאמנים מהשורה הראשונה בעולם כמו איטליה. להוציא את פאביו קאפלו וקרלו אנצ'לוטי, רוב המאמנים הגדולים שצמחו בארץ המגף הדריכו גם את הנבחרת הלאומית באליפויות אירופה ובמונדיאלים ביניהם אריגו סאקי, ג'ובאני טראפטוני, מרצ'לו ליפי וכמובן אנטוניו קונטה. גם היום, מתהדרת איטליה בשפע של מאמנים מוצלחים ומבוקשים ועל רקע זה, מינויו של ג'נארו גאטוזו לאימון איטליה התקבל בהפתעה די גדולה.

גאטוזו התמנה למאמן איטליה בחודש יוני האחרון בעקבות המפלה של הנבחרת, שהובסה 3:0 על ידי נורבגיה באוסלו בפתיחת קמפיין מוקדמות המונדיאל. עבור נבחרת שלא העפילה לשני טורנירי גביע העולם הקודמים (והעפילה ברצף מ-1962 עד 2014 כולל) והודחה בשמינית גמר יורו 2024 וברבע גמר ליגת אומות 2025, זה היה כבר יותר מדי ולוצ'יאנו ספאלטי, עוד מאמן בכיר, מנוסה ועתיר זכויות בכדורגל המקומי, נאלץ לפנות את מקומו למישהו אחר, ולמעשה גם למשהו אחר.

קלאודיו ראניירי, מהמאמנים המנוסים והוותיקים, היה האופציה הראשונה של ההתאחדות האיטלקית. אבל כשהמאמן בן ה-73 סירב עקב התחייבות קודמת לרומא, שם הוא משמש כיועץ, נפל הפור להביא את גאטוזו, כנראה בצעד נואש למשהו חדש שעוד לא נוסה אצל הסקוואדרה אזורה. "החולצה הכחולה היא העור השני של גאטוזו. הוא סמל בכדורגל האיטלקי", אמר נשיא ההתאחדות גבריאלה גרבינה בעת הצגתו של המאמן בן ה-47. "אני רוצה שהשחקנים שלי יביאו לא רק איכות, גם הקרבה ונחישות. אני רוצה ליצור פה תחושה של משפחה", אמר המאמן הטרי שמכוון לעליה למונדיאל 2026 כמטרת הבסיס.

ליפי. היו ימים (Getty)
ליפי. היו ימים (Getty)

מאז סוף שנות התשעים, זכור גאטוזו לחובבי הכדורגל כאחת הדמויות הכי צבעוניות וקשוחות בכדורגל האיטלקי. כקשר אחורי בלתי נלאה הוביל את מילאן לשתי זכיות בליגת האלופות ולזכיה רביעית עם איטליה במונדיאל (2006). "יש לגאטוזו איכויות רבות, נחישות ומעל הכל תשוקה להשיג משהו עם הנבחרת הלאומית. הוא קיבל את התפקיד באותה ההתלהבות שהיתה לו כשחקן", סיפר גרבינה. מי שתמך מאוד במינוי הוא המנג'ר של הנבחרת ואחד הסמלים הגדולים שלה, ג'יג'י בופון, שהניף יחד עם גאטוזו את גביע העולם בברלין. לצידו של גאטוזו מונה לאנדרו בונוצ'י, אלוף יורו 2020, כעוזר המאמן.

אלא שבכל 12 שנותיו כמאמן, גאטוזו לא בדיוק הגיע לתהילה כשחקן. נהפוך הוא. הוא בילה בלא פחות מ-10 קבוצות שונות מסיון בשוויץ, דרך אופי כרתים ביוון, ולנסיה, מארסיי ועד להיידוק ספליט, תחנתו האחרונה לפני האזורי. רינו עבד גם בפיזה, אותה העלה לליגה השניה לפני כמעט כעשור, ולאחר מכן קיבל את קבוצתו האהובה מילאן, כאשר התואר היחיד שהשיג היה זכיה עם נאפולי בגביע האיטלקי ב-2020. בין לבין הספיק להתמנות למאמן פיורנטינה והתפטר עוד לפני שהספיק להדריך את הקבוצה במשחק רשמי.

גאטוזו לא הצליח להחזיק מעמד יותר משתי עונות בשום מועדון שבו עבד ולעיתים התעמת עם ההנהלות ושחקני מפתח באותן הקבוצות. אולי בגלל זה, בהתאחדות האיטלקית החליטו להעניק לגאטוזו חוזה לשנה בלבד, כלומר עד למונדיאל, אם וכאשר הנבחרת תעפיל אליו. למעשה שכר הבסיס שלו (כ-800 אלף יורו) נמוך יותר מהבונוס שיוכל לקבל (מיליון יורו), אם יצליח לשבור את הרצף השלילי ולהביא את האזורי לגביע העולם בארה"ב, קנדה ומקסיקו. כך או אחרת, מדובר כמובן בסכומים זעומים לעומת מה שמרוויחים המאמנים הלאומיים האחרים במדינות הגדולות במערב אירופה.

 

 

על מנת להעפיל למונדיאל אוטומטית, האיטלקים יחוייבו כנראה לנצח את כל המשחקים שנותרו במוקדמות המונדיאל, כולל פעמיים את ישראל, וכמובן את נורבגיה בבית. זה התחיל עם ניצחון בכורה נאה - 0:5 על אסטוניה החלשה בברגמו - שהוריד את מפלס הלחץ מגאטוזו ושחקניו ביום שישי האחרון. "לא יצא לי לשחק אף פעם עם גאטוזו, אבל אני יכול לתאר לעצמי מה זה. כמאמן הוא נותן לנו המון דחיפה וכמה סטירות שהיינו צריכים לקבל כדי להתעורר", סיפר הבלם של אינטר והנבחרת אלסנדרו באסטוני לאחר ניצחון הבכורה של המאמן.

קשה להסיק הרבה מסקנות ממשחק אחד, בטח כאשר היריבה היא אסטוניה. עם זאת, שינוי ראשון ובולט במיוחד הוא המעבר של רינו למערך של 4 שחקנים בקו האחורי במקום שלושה בלמים בהם דגל קודמו ספאלטי בעקשנות רבה. לאזורי יש הרבה עומק בהגנה, בעוד שמה שחסר לה זה איכות בחלק הקדמי, במיוחד ביחס ליריבות האחרות שלה בצמרת הכדורגל העולמי. המאמן כבר דיבר על כך שאחת הסיבות שאיטליה מפגרת בכישרונות ביחס לשכנותיה היא כמות הזרים הגבוהה (68 אחוז) בליגה האיטלקית, אבל במובן הזה הרבה אין לו מה לעשות, והוא ייבחן כמו כל מאמן על פי השחקנים שיבחר והצבתם על הדשא.

מתיאו רטגי ומויסה קן, המבקיעים הבולטים בסריה  A בעונה שעברה, שיתפו לראשונה פעולה ביחד בהתקפת הנבחרת וסיפקו את הסחורה מול אסטוניה. זה לא אומר בהכרח שגאטוזו יפתח איתם יחד במשחקים הבאים, אבל לפחות זה עוד חומר למחשבה ומעט ביטחון לנבחרת שזקוקה נואשות למאמן שיחדיר בשחקנים אמונה. כולם מסכימים שלגאטוזו אין רזומה כמו שיש לאנצ'לוטי, דידייה דשאן, תומאס טוכל או יוליאן נגלסמן ובוודאי לא את הניסיון בנבחרות כמו לואיס דה לה פואנטה, אבל גם אין את הכישרונות והסופרסטארים הגדולים שיש לברזיל, צרפת, אנגליה, גרמניה או ספרד. אולי דווקא בגלל זה, הוא מסומן כדמות שיכולה להוציא מהשחקנים יותר וסוג של פתרון זמני לבעיה גדולה.