מסורבת כניסה לארה"ב ומתחילה את המונדיאל

נשיא שנרצח, כנופיות ששולטות ב-90% מהבירה וגרמו לה לארח 800 ק"מ מביתה. על "סיפור האימה הבלתי נגמר" של מי שמוגדרת "מדינה כושלת" על ידי האו"ם

יוני נרון
יוני נרון   13.06.26 - 19:16
Getting your Trinity Audio player ready...
(GETTY)
(GETTY)

עם משבר כלכלי עצום, כשהבירה נשלטת בידי כנופיות, מה שלא מאפשר לה לארח בביתה - האיטי בכל זאת העפילה למונדיאל. הנבחרת של פרנזי פיירו במונדיאל השני בהיסטוריה שלה, לראשונה מאז 1974 במערב גרמניה. ויש לה סיפור, לא פחות ממדהים. הנה.

בשנים האחרונות, האיטי היא אחד המקומות האלימים בעולם. בשנת 2021 נרצח הנשיא ז’ובנל מואיז בידי שכירי חרב זרים, ומאז לא התקיימו בחירות במדינה. במהלך כהונתו, פרצו בהאיטי מחאות ענק בעקבות עלייה חדה באינפלציה וקריסה של רשת החשמל. כיום האיטי נמצאת במצב קשה במיוחד. כמה כנופיות התאחדו לאחר רצח הנשיא והשתלטו כמעט לחלוטין על הבירה פורט או פרינס, כך שכל הנמלים והדרכים המובילות לעיר נמצאים תחת שליטת ארגוני הפשע.

הממשלה ורוב האזרחים נסוגו לאזורים בודדים שנותרו בטוחים, אך ההערכות הן שהכנופיות שולטות בכ-90% מהבירה. למעשה, האו"ם מגדיר את האיטי כ"מדינה כושלת". בנוסף, הנציב העליון של הארגון לזכויות האדם מטעם האו"ם כינה את המצב "סיפור אימה בלתי נגמר", ודו"ח יולי 2025 מציין כי יותר מ-1.3 מיליון תושבים נעקרו מבתיהם וכי 85% מפורט או פרינס נמצאים בשליטת הכנופיות.

 

 

וזה כמובן חילחל לעולם הכדורגל. במרץ 2024, האצטדיון הלאומי סילביו קאטור נכבש גם הוא בידי הכנופיות וההתאחדות המקומית פרסמה הודעה כי איבדה שליטה על המתקן, וכי אירעו בו מעשי ונדליזם. מאז, לא התקיימו שם אירועים, ולא ברור אם או מתי האצטדיון יוכל לשוב לארח משחקים רשמיים. המשמעות: היא לא אירחה משחק בית בשטחה בקמפיין הזה. הבית החלופי שלה היה בקורסאו, 800 ק"מ מהמדינה.

קנדה, ארה"ב והרפובליקה הדומיניקנית (שכנתה) עלו כאופציות לאירוח המשחקים של האיטי, אבל מתחים פוליטיים הקשו על העניין. הרפובליקה הדומיניקנית אסרה כניסה לבעלי דרכון מהאיטי ב-2024, כאשר נשיאה, לואיס אבינדאר, הכריז על הידוק הגבולות נגד מהגרים שנכנסו ללא מסמכים. "זה כמו דלת סגורה עבור האיטי בכל מקום", אמר המאמן סבסטיאן מינה.

 

 

למעשה, האיטי שיחקה משחק בית רשמי בפעם האחרונה ביולי 2021, כשאירחה את קנדה במוקדמות 2022 וכבר אז נמתחו ביקורות על כך שלא עברה לארח מחוץ למדינה. הסיבה: בליז ביקרה שם במרץ של אותה שנה למשחק במוקדמות המונדיאל ובדרכה משדה התעופה למלון, שודדים חמושים על אופנועים עצרו את אוטובוס הנבחרת. בסופו של דבר האוטובוס קיבל את האישור להמשיך בדרכו, אך השחקנים עזבו את המלון רק למשחק עצמו, והתאמנו רק בדשא של הבריכה.

בעוד המצב ממשיך להתדרדר בהאיטי מאמינים שהכדורגל חייב לחזור. "הספורט נותן דחיפה רגשית לחברה. הוא נותן לצעירים עבודה שמאפשרת להם לפרנס את משפחותיהם במקום להצטרף לכנופיות. אנחנו מנסים למצוא דרך. בהאיטי יש לנו הרבה חוסר ביטחון, אבל אנחנו עדיין צריכים לחיות", אומרת מארי אליז אובאס המזכ"לית של הליגה הבכירה במדינה. אגב, היא נפתחה מחדש לאחרונה במתכונת מיוחדת שתכלול רק מועדונים מאזורים במדינה שבהם האלימות והפשע לא משחקים תפקיד מרכזי.

ושימו לב לזה. ביוני לפני שנה, דונאלד טראמפ חתם על הצהרה (travel ban) בה הכניס את האיטי לרשימת המדינות מהם אי אפשר להכנס לארצות הברית (יחד עם אירן ואפגניסטן), כך שאוהד מקומי שירצה לבוא לעודד את הנבחרת בטורניר, יצטרך לעבור הליך בירוקרטי ארוך ומייגע.

 

 

"האיטי חסרה שלטון בעל זמינות והפצה מספקת של מידע מצד רשויות האכיפה הנדרשות, כך שאזרחיה יערערו את ביטחונה של ארצות הברית". נכתב בהצהרה. הצהרת טראמפ כללה גם טענות בלתי מבוססות לפיהן זרם של "מאות אלפי מהגרים בלתי חוקיים מהאיטי" יצר סיכון של "רשתות פשע ואיומים נוספים על הביטחון הלאומי ארה"ב".

 

 

לא רק פיירו
אז מי הם גיבורי השעה של האיטי? השוער שלה, גוני פלאסיד בן ה-38 משחק בבאסטייה בצרפת. הוא נחשב ל"רן קדוש" (עבור אוהדי מכבי חיפה) של מקסיקו, לאחר שנתן הצגה במדי האיטי במוקדמות אולימפיאדת 2008 ומנע מהם העפלה. ההופעה שלו סידרה לו זימון לנבחרת צרפת הצעירה, אך הוא לא זכה להמשיך את דרכו בטריקולור ועומד בין הקורות של האיטי מ-2011 עד עצם היום הזה. הוא גם היה המצטיין ב-0:1 על קוסטה ריקה במוקדמות שנתן את הצ'אנס הגדול לקראת מחזור הסיום שם העפילה. כובש השער? אקס מכבי חיפה כמובן.

החלוץ שלה, לצד פיירו, הוא מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים דיוקון נאזו מאסתקלאל האיראנית. יש לו מאזן שערים מטורף בנבחרת והוא עם 44 כאלה ב-78 הופעות. הוא מלך השערים של מוקדמות מרכז אמריקה עם שישה. האנס דלקרואה, אקס ברנלי רשם הופעה בנבחרת בלגיה במשחק ידידות מול שוויץ, אך בחר בסופו של דבר לייצג את ארץ הולדתו במקום זו של הוריו המאמצים, במדיה שיחק בכל הנבחרות הצעירות. מי שמשחק לצידו במרכז ההגנה הוא ריקרדו אדה, שהחל לשחק כדורגל מקצועני בגיל 26 וכיום משמש כקפטן הנבחרת.

 

 

רובן פרובידנס, תוצר מחלקת הנוער של פריז סן ז'רמן שעבר גם ברומא, קיבל את הזימון הראשון שלו בקמפיין המוקדמות ולמעשה החליף את צרפת במדיה שיחק בנבחרות הצעירות. בכלל, לא מעט שחקנים בסגל הנוכחי רשמו הופעת בכורה במוקדמות המונדיאל, כך שלמרות מחוסר הניסיון שהיה בעכריה, האיטי עשתה את הבלתי יאומן והעפילה.

והנה עובדה מעניינת. האיטי היא הנבחרת שנמצאת במקום השלישי מבחינת בצורת של העפלה למונדיאל מבין הנבחרות שאי פעם עלו. מקדימות אותה אינדונזיה וקובה (1938) ונבחרת ישראל (1970).

בנוסף, נבחרת האיטי הוסיפה את דגל פולין למדים הרשמיים שלה לקראת המונדיאל. לא מדובר בטעות עיצובית, אלא סמל לידידות בין שני העמים שנמשכה מאות שנים. בשנת 1802, נפוליאון שלח אלפי חיילים מהלגיונות הפולניים לאי כדי לדכא את מרד העבדים בהאיטי. עם זאת, חיילים פולנים רבים סירבו להילחם נגד המקומיים שנאבקו למען חירות, הצטרפו לשורותיהם ונלחמו יחד נגד הצבא הצרפתי.

 

 

לאחר שהאיטי זכתה בעצמאותה בשנת 1804, המנהיג הראשון של המדינה, ז'אן-ז'אק דסלינס, העניק אזרחות לפולנים וכיבד אותם מאוד בכך שהגדיר אותם בחוקה כ"שחורי אירופה". חלפו יותר מ-200 שנה, אך האיטי לא שכחה את הסולידריות של הפולנים.

אז גם בעיצומם של ניסיונות השיקום מהאתגרים הרבים שפקדו את המדינה, כולל רעידת האדמה הקטסטרופלית ב-2010 שגבתה כ-160 אלף קורבנות - הכדורגל נותר מקור לגאווה ולתקווה. הופעה במונדיאל תהווה לא רק הישג ספורטיבי עצום, אלא גם רגע מאחד עבור מדינה בעלת תרבות עשירה ורוח עיקשת.