שלב הבתים הארוך ביותר בתולדות המונדיאלים הגיע הבוקר (ראשון) לסיומו ואפשר לסכם אותו ברגשות מעורבים. מצד אחד, זה בהחלט יכול להיזכר כאחד הטורנירים הכי פוריים ומהנים של השנים האחרונות, שבו הכוכבים הגדולים נותנים את הטון ואת מנת הדופמין הנדרשת מידי ערב, לילה או בוקר, ומאידך מדובר בתחרות שאינה חפה מבעיות הקשורות עמוקות למבנה החדש של 48 נבחרות ושיטת העולות.נתחיל בטוב. צופה הכדורגל המיינסטרימי בסך הכל רוצה לראות שערים והוא קיבל את זה במונדיאל 2026 בכמויות מסחררות: לא פחות מ-3 שערים למשחק הובקעו ב-72 משחקי שלב הבתים, שזהו הנתון הגבוה ביותר מאז גביע העולם שנערך בשבדיה ב-1958. סביר להניח שקדחת השערים תתמתן בשלבי הנוקאאוט, כמיטב המסורת, אבל בלי ספק נתוני ההבקעות מחמיאים מאוד למשחק היפה. רבים אולי ייחסו את עליית השערים לעובדה שהטורניר התרחב למימדים מפלצתיים ועקב כך נוצרו פערים גדולים בין נבחרות ענק כמו צרפת, פורטוגל וגרמניה לבין הנבחרות הקטנות דוגמאת עיראק, אוזבקיסטן וקורסאו. אבל, וזה אבל גדול, בהיסטוריה של גביע העולם מניין השערים לא עלה בהכרח בהלימה עם הגדלת מספר הנבחרות המשתתפות. יתרה מכך, כמה מהמשחקים הפוריים בשלב הבתים הנוכחי לא כללו נבחרות קטנות. ראו דוגמת אנגליה מול קרואטיה (2:4), הולנד נגד שבדיה (1:5), צרפת מול נורווגיה (1:4) ועוד.אפשר להסביר את העליה החדה בשערים בכך שפיפ"א הביאה לטורניר את בשורת החוקים נגד בזבוזי הזמן ואת ניהול המשחק המאפשר והזורם של השופטים, שגורם לפחות עצירות במשחק, למרות הפסקות השתיה המוגזמות. אבל נדמה שהסיבה העיקרית לעליה בשערים היא העובדה שנבחרות לא חוששות למעמדן, בטורניר שבו 32 מ-48 הנבחרות מעפילות לשלב הבא. ספרד ופורטוגל לא נכנסו לדיכאון לאחר המעידה המפתיעה במחזור הפתיחה והגישה הכללית, במיוחד של הנבחרות הבכירות, היתה התקפית וחיובית. 72 matches later 🥵Best #FIFAWorldCup match so far? pic.twitter.com/s7bKdQIt0o— FIFA World Cup (@FIFAWorldCup) June 28, 2026 היתרון הזה שבשיטה הוא גם החיסרון הכי גדול שלה. העובדה ש-8 מתוך 12 הנבחרות בעלות המאזן הטוב ביותר עלו מהמקום השלישי, הוביל גם להעדר כמעט מוחלט של דרמות במחזור השלישי והאחרון. לא רק שהפעם כל הנבחרות הגדולות עלו ללא מאמץ לשלב הבא, אלא גם נחסך מאיתנו מימד ההתרגשות של חלק מהעולות מהמקום השלישי שהיו צריכות להמתין מספר ימים ומשחקים כדי לדעת אם העפילו לשלב הבא או לא, כמו פרגוואי למשל. בנוסף היו בטורניר הזה יותר מדי משחקים שבהם תיקו היתה תוצאה שנוחה לשתי הנבחרות.הסיטואציות שבה חלק מהנבחרות יודעות מה הן צריכות להשיג כדי לעלות מהמקום השלישי וחלק לא, מוכרות לנו מהיורו, אבל פיפ"א תרמה להעדר הפיירפליי במובן נוסף: בפעם הראשונה היא החליטה לשנות את שיטת שובר השוויון ולהעניק עדיפות למאזן ראש בראש של הנבחרות במקום הפרש שערים, במקרה של שוויון נקודות. הדבר הוביל לכך שמשחקים כמו ארה"ב מול טורקיה או ארגנטינה נגד ירדן היו חסרי משמעות לחלוטין, כי נבחרת אחת הבטיחה מקום ראשון והאחרת איבדה סיכוי להעפיל אחרי שני מחזורים.למעשה, תשע נבחרות במונדיאל הנוכחי הגיעו למחזור הנעילה כשלא היה להן על מה לשחק. לשם השוואה, בשלושת טורנירי היורו הקודמים, בהן כמובן מונהגת השיטה שבה חלק מהנבחרות עולות מהמקום השלישי, רק שבע נבחרות ביחד (מתוך 64 אפשריות) הגיעו למצב שהבטיחו עליה או איבדו סיכוי להעפיל לפני המחזור השלישי. “קשה להפריז עד כמה מיותרת היתה ההחלטה של פיפ"א, במיוחד כשהמונדיאל הזה הוא טוב. כל כך הרבה פוטנציאל לריגוש נקטע בפתאומיות", כתב מיגל דילייני באינדיפנדנט הבריטי.ובכן, פיפ"א יכולה וצריכה לתקן את המעוות לקראת המונדיאל 2030, ולשנות את שובר השוויון. כדי למנוע מצבים בלתי ספורטיביים אחרים היא צריכה להקטין את המונדיאל חזרה ל-32 או להגדיל אותו ל-64, משום ששינוי מבנה ל-16 בתים של 3 נבחרות הוא יותר לא הוגן מהמצב הקיים. מבחינה פוליטית וכלכלית אין סיכוי שהטורנירים הבאים יוקטנו. פיפ"א תמיד תוכל למצוא תירוץ למה להגדיל אותו עוד יותר (מה שכבר נזרק כאפשרות על ידי ההתאחדות הדרום אמריקאית), אבל אז נקבל עוד עשרות משחקים בלתי שיווניים ונטולי דרמה. עכשיו פיפ"א תאכל את מה שבישלה.