תגיות: אנתוני וארן, ליגת העל
בגיל 33, החלוץ אנטוני וארן מודיע כי הוא פורש מכדורגל בשל פציעה. וארן, שכבש 63 שערים במדי בית"ר ירושלים, הפועל ב"ש, מ.ס. אשדוד, הפועל ירושלים ומכבי יבנה, לא הצליח להתגבר על הפציעה אותה ספג לפני כשנתיים בעת כשיחק בבני סכנין. "עשיתי פעולה שאני עושה אולי 50-60 פעמים באימון. אני מרגיש מתיחה, קרע, לא רגיל בברך. היה לי משהו לפני שבע שנים. לא חשבתי שזה הולך להסתבך כל כך", הוא מספר בראיון לערוץ הספורט.
21:00 ב-5SPORT: "לוקחים אחריות" - משדר נגד האלימות הגואה בספורט בהשתתפות בכירים ואוהדים"עשיתי שיקום של חודשיים-שלושה וניסיתי לחזור להתאמן, למרות שהרגשתי לא מוכן. הרגשתי כבדות, אי נוחות בברך, אמרתי אולי זה בראש, בוא ננסה. נפצעתי אחרי רבע שבע באימון", המשיך וארן, "אני זוכר את הכל. התייעצתי עם כמה רופאים והלכתי לניתוח. אחרי שלושה חודשים אמרו לי 'אתה פיקס, אתה יכול לחזור'. אחרי ארבעה חודשים הרגשתי בול אותו דבר כמו לפני הניתוח. התחלתי לחשוש. סרטים בראש, סיוטים, דיכאון ממש".הפציעה אילצה את וארן לזנוח את הכדורגל לתקופה ארוכה: "קצת קשה לי לדבר על זה כי זה מחזיר אותי... זה פוגע בזוגיות כי אני עצבני, אין לי סבלנות, כל הזמן עצבני, כל הזמן חושב על מה אני הולך לעשות. זה מה שאני אוהב וזו הפרנסה שלי, זה כל החיים שלי. זה פוגע לי ביום-יום, בקשר עם המשפחה, עם החברים, זה כאב ראש, לחצים בצוואר. דברים שבאים לידי ביטוי פיזית על הגוף שלי. אני אדם חיובי מאוד, זה חדש לי. לא ידעתי מאיפה זה בא. הייתי ממש עצבני, בלילות, בקושי ישנתי. בתקופת הדיכאון הייתי לוקח כדור, נעלי כדורגל , הולך למגרש ליד הדשא ועושה אימון לבד כדי להרגיש את הדשא".
"כשהסרטון התפרסם קיבלתי זימון לנבחרת וביטלו לי אותו בגלל הדבר זה. אני חושב שזה הפספוס הכי גדול. באותו רגע אמרתי 'זה יחזור, אני בתקופה טובה', אבל זה לא חזר. באותו זמן היו חלוצים... אני לא מזלזל בחלוצים היום, אבל היה את זהבי, דאבור, חמד, בן שהר ולקבל זימון בדור הזה, זה אומר משהו. זה הפספוס הכי גדול שלי בקריירה. רציתי לשחק בנבחרת צרפת. זה קצת קשה... ז'ירו קצת יותר טוב ממני ובנזמה גם. אני מרגיש שיש היום שחקנים שלא מעריכים את זה מספיק. צריך להעריך את זה, זו נבחרת ישראל, זה אומר משהו, זה משהו ענק".הקריירה החדשה של וארן רחוקה מאוד מהכדורגל. חלוץ העבר מנהל עסק של עיצוב כובעים. "תמיד אהבתי אופנה. חוץ מכדורגל, אהבתי להתלבש מסטייל יפה", הוא מספר, " היה לי רעיון להביא כובעי טמבל ג'ינס, שעכשיו הולכים טוב באופנה של היום. אלה דברים מיוחדים. זה די מוכר בארץ. זה מותג שלי לגמרי, אני לבד בעסק. רותם חטואל עזר לי מאוד, בירם כיאל אהב את הכובעים, מיכאל אוחנה עוזר לי".מה היית מוכן לעשות בכדי לחזור לשחק כדורגל?"הכל, הייתי מוכן לחזור לשחק בלי משכורות, אני מעדיף בבית"ר, הלוואי והייתי יכול לחזור. אתגעגע באמת להכל. כשאתה משחק כדורגל, אתה לא מעריך כמה טוב המקצוע הזה. הייתי קם בוקר ואומר: אני גמור, מה עכשיו ללכת להתאמן? די, אין לי כוח לרוץ. אלה החיים הכי טובים בעולם, עכשיו אני יכול להגיד את זה. אני אתגעגע לשגרה, למשחקים, להבקיע. זו ההרגשה הכי טובה בעולם. אין עוד הרגשה כזאת. אתה יכול לזכות בשני מיליון בלוטו, אבל אין הרגשה כזאת".