תגיות: לירן שטראובר
לירן שטראובר אולי מוכר לקהל הרחב כידוען בעקבות השתתפותו בתכניות ריאליטי ואשתו השחקנית טל טלמון, אבל עבור אוהדי הכדורגל מדובר קודם כל באחד השוערים הגדולים ששיחקו פה. כזה שגדל בהפועל ת"א, אבל היה דווקא סמל ביריבה העירונית והיה חלק מכמה מרגעי השיא, וגם מכמה מרגעי השפל של המועדון הצהוב. רגע לפני שהוא חוגג יום הולדת 50, התארח שטראובר ב"חמש אישי" ושחזר כמה מהרגעים הגדולים בקריירה, דיבר על הסטיגמות שהודבקו לו וגם דיבר על בנו, קצין ביחידה מובחרת שנפצע במלחמה.
לירן, אתה מודע לדמיון בינך לבין דניאל פרץ גם בקבוצה בה פרצתם וגם בבת הזוג המפורסמת?"הלוואי שהיה לי את מה שיש לו מבחינת כישרון כשאני הייתי בגיל שלו. זו גאווה גדולה, איפה שהוא נמצא היום. ראיתי אותו על הספסל במשחק של ריאל מדריד מול באיירן מינכן קופץ בשערים. נכון שהוא רק על הספסל, אבל המשמעות של התמונה הזו... אני לא יודע אם זה נתפס לאנשים עד כמה היא משמעותית: שוער ישראלי על הספסל של באיירן מינכן".הייתי עושה מעבר כמו שהוא עשה?"הייתי קרוב לעשות מעבר שכזה. לא לקבוצה כמו באיירן מינכן, אבל לקבוצה יחסית מאוד ידועה - לאוסטריה וינה. הייתי על סף חתימה. לצערי הרב שבוע לפני נפצעתי בגביע והייתי עם שלושה שברים בארובת העין והחלום הזה נגוז". הוא לא משחק. זה לא לוקח אותו אחורה?"אין לזה משמעות. הוא נמצא במועדון גדול, במערכת משומנת וברמה המקצוענית הכי גבוהה שיכולה להיות. יש לזה רק מה לתרום לו לעתיד. לעבוד ליד נוייר זו מתנה שהוא לא חלם עליה. הוא יכול לרכוש ממנו יכולות וטכניקות. זו האוניברסיטה הכי טובה בעולם. גם אם הוא יושאל בעונה הבאה, תהיו בטוחים שבאיירן משאילה את השחקנים לקבוצות מספיק גדולות. אני מאמין שבנקודת זמן כזו או אחרת, הוא יהיה שוער ראשון בבאיירן מינכן. הוא עוד בחיתולים שלו. שוער מתחיל להתעצב סביב גיל 25-26, והוא בדרך לשם. הוא עושה את זה בטופ של הטופ".יש עכשיו הרבה שוערים מוכשרים כמו בתקופה שלך. איך זה השפיע עליך אז?"למזלנו, בתקופה ההיא פחות היו מביאים שוערים זרים לישראל. כשקיבלתי מקום בהרכב של הפועל ת"א, הייתי בגיל נוער. היה אז שוער זר כשוער ראשון שלא צלח את 5 המחזורים הראשונים ויענקל'ה גרונדמן קרא לי לחדר בבלומפילד ואמר לי 'ילד, אתה יום פותח'. קיבלתי את השוק של החיים שלי. לא ציפיתי, אבל הייתי צריך להתמודד עם זה. הפועל ת"א עצרה אותי מלהתקדם כי היתה לי אפשרות לצאת להשאלה להפועל כפ"ס בבוגרים. הם רצו שאחתום ל-5 שנים בסכום מצחיק והייתי שוער נבחרת הנוער והצעירה. החלטתי שאני עובר להפועל קרית אונו לעונה אחת. היה שם את ישראל סצ'וצ'ינסקי, שהיה מנהל הנבחרת וידעתי שגם אם אהיה בליגה א', אהיה שייך לנבחרת. לכי תדעי מה היה קורה אם לא הייתי עושה אותו מהלך או מקבל חוזה יותר טוב בהפועל ת"א".
יש לך ילד שנפצע במלחמה"הוא התחיל בטניס והיה במונטריאול שלוש שנים וביום בהיר הוא החליט שהוא הולך לקרבי. אמרתי לו שכל מה שהוא יחליט לעשות, ושיעשה לו טוב, אני מאחוריו. הוא נלחם להתקבל לקרבי. לא האמנתי שיצליח. הוא נכנס לטירונות של הנדסה קרבית ובאמצע הטירונות הוא קיבל הצעה לעשות גיבוש של סיירת יהלום, ובלי הכנה הוא סיים במקום ה-2 מתוך 285 חיילים. הייתי בהלם. הוא לא סיפר לאף אחד. המפקד שלו לקח אותי הצידה בסיום הטירונות ואמר לי שאני לא מכיר את הבן שלי ושהוא יילך רחוק. גם אז אתה לא תופס כמה רחוק זה יכול להיות. הוא בקבע היום כבר. הוא טס לאחיו לניו יורק לחופשה והגיע ה-7.10 ומהצהרים אותו יום הופכים את העולם למצוא לו טיסה לארץ. משם הוא התחיל להכין את הכל על קרטונים. הטיסו אותו חזרה לארץ ומשדה התעופה אספו אותו ישר לבסיס שלו. המזוודה שלו היתה שם חצי שנה. בחצי השנה הזו, נגמרו לי החיים. אין לי יום, אין לי לילה. אני חי מעדכון לעדכון. למזלי, בגלל שהוא בתפקיד בכיר, הוא מ"פ בהנדסה קרבית, קיבלתי עדכונים. בת זוגו היא קצינה והייתי יכול להתעדכן בזמן אמת. אני לא יכול להסביר את העובדה שאתה מתעורר ואתה רואה 'הותר לפרסום'. אני מזיז את יד ימין לשעון ולרדת להודעה למטה ואתה לא רוצה לראות משהו שקרה".
"הוא היה שייך לחטיבה 401, גדוד 601. זו החטיבה שנכנסה פנימה ראשונה ופרצה את הדרך. הוא נמצא במקומות הכי אסטרטגיים. זה היה פחד. בפעם הראשונה שהוא נפצע, נוגע לי יום אחרי. שלחתי לו הודעה והוא ענה לי שהוא יצא לשעתיים שלוש והוא לא רצה להטריד אותנו. בפעם השניה נודע לי רק בפעם השלישית שהוא נפצע. הוא נפצע מירי חי והיה מושבת יומיים-שלושה וחזר לחיילים שלו. בפעם השלישית... אני לא אשכח את הטלפון. הגעתי לאימון הכדורגל של אולי. 'אבא, הכל בסדר. אני על המסוק לתל השומר. הכל בסדר. אני אעדכן אותך'. הוא ביקש להודיע להורים שהוא נפצע. הוא אמר לי שמוציאים לו רסיסים מהרגליים כאילו עושים לו פדיקור ומניקור. הסתיים האימון, והוא עוד לא עדכן אותי לאן לבוא. באתי לבית החולים, ראיתי אותו בלי מכנסיים, מדדה על רגל אחת, עם דם יבש על הגוף. הוא רץ בין החיילים שלו שנפצעו, לראות שכולם בסדר. מאוד דאגתי והפציעה הזו מגבילה אותו עד היום. יש לו רסיס שיושב בתוך הארבע ראשי ברגל וגורם לו להרבה כאבים. הוא גם לא שומע באוזן אחת, זה לא שהוא הקשיב לפני כן (צוחק)... אני מקווה שזה יסתדר. הוא סיים את התפקיד ואמור להתקדם לתפקיד הבא. בינתיים הוא מונה לקצין עידוד גיוס לסיירות יהלום. הוא מסתובב בבתי ספר ומרצה לחבר'ה צעירים שצריכים להתגייס. גאווה גדולה. גם מיכאל גיבור גדול ואמר לי שהוא הולך למיונים של השייטת".
האזינו לראיון בכל הפלטפורמות:
ברדיו
בספוטיפיי
באפל מיוזיק