תגיות: ליגת העל ווינר, מכבי חיפה, מכבי תל אביב
משחק העונה הראשון מאחורינו, והאלופה היא האלופה. מכבי תל אביב ניצחה אמש (שבת) 0:2 את מכבי חיפה, במשחק שהיה בו כל מה שאנחנו אוהבים. היה קצב אירופאי עם שחקנים מצוינים. אמנם חלקם אכזבו, אך כשעל המגרש יש את השחקנים הטובים ביותר בארץ המשחק מעניין. תמיד.
בכנות, קשה לפרשן את המשחק הזה. מדוע? כי מכבי ת״א האלופה עוצמתית יותר, חזקה יותר, מסודרת הרבה יותר וכשהייתה צריכה ללחוץ על הגז היא עשתה זאת בצורה מושלמת. המאמן שלה ז׳רקו לאזטיץ' לא מתחכם, הקבוצה שלו יודעת עד עכשיו לשחק רק 4:3:3 וככה הוא משחק מהדקה הראשונה עד האחרונה בכל המשחקים, גם אם בלמים צריכים לשחק מגינים, לא מעניין אותו, נשארים צמודים לשיטה ואיתה מנצחים את היריבה העיקרית לתואר.מכבי חיפה מנגד מורכבת מאוסף שחקנים מצוין ותוקפת ללא הפסקה, אבל המאמן ברק בכר כל הזמן משנה ולא נצמד לשיטה קבועה. בכר במשחק העונה הגיע קודם כל להפריע למכבי ת״א. לא היה שום צורך בשלושה בלמים מול אלעד מדמון אחד. חזיזה לא טוב כשחקן כנף ימין אלא כקיצוני שמאלי, ואת חוליית הקישור בכר הרכיב משלושה שחקנים שיבואו לתת עבודה מול הקישור של מכבי ת״א כשהם לא בדיוק מסכנים את השער כמו למשל דור פרץ וגבי קניקובסקי.למרות כל הנאמר, מכבי חיפה החמיצה הרבה יותר הזדמנויות לכיבוש שער ודאי לעומת מכבי ת״א. דווקא שני המוציאים לפועל העיקריים, דיא סבע ודין דוד, החמיצו פעם אחר פעם. ברק בכר ידוע כמאמן שאוהב לעשות שינויים תוך כדי משחק, אך אתמול כשהיה בפיגור הוא הגזים. אני דווקא חושב שעם משחק מסודר יש יותר סיכוי להבקיע שער מאשר לזרוק את כל הכלים ההתקפיים למגרש כשכולם לא שיחקו אף פעם ביחד. גדי קינדה, ליאור רפאלוב, מתיאס נהואל, סנדר סברינה, דיא סבע ודין דוד שיחקו ביחד. זאת כמעט שכונה. חיפה לא תפתח לעולם משחק עם אותה שישייה בהתקפה, אז למה לסיים ככה? חוסר הארגון בלט מאוד. כל שחקן ניסה לעשות משהו מיוחד וזה לא צלח.