אין יותר מקום לטעויות: המסר לברק בכר

לעתים, אתה יכול לזהות רגע מפנה של עונה ממש בשנייה שבה הוא מתרחש. לטוב ולרע. הפנדל שג׳וש כהן עצר מול מכבי פתח תקווה בתוספת הזמן בעונת האליפות הראשונה של ברק בכר היה אחד כזה, נניח. אמנם זה עדיין מוקדם מאוד ועל פניו, הכל פתוח, אבל התחושה היא שגם הפנדל המוחמץ של דין יכול מאוד להיות רגע המפתח של העונה הזו עבורנו.

מול יציעים עמוסי ירוקים, קיבלה מכבי חיפה הזדמנות להתחיל לגלגל, סוף סוף, איזשהו מומנטום חיובי לעונה הזו. למרות פתיחה די מהוססת, קיבלנו בכוח ההתמדה של הגבהות מהאגף השמאלי פנדל שהיה הופך את המשחק הזה לקרוז סטייל המשחק מול אשדוד בשבוע שעבר. אלא שכמו כל השנה הזו, כשיש לנו את ההזדמנות להתחיל לפתח מומנטום, גם הפעם סיפקנו בעיטה מפוארת בדלי. בתכלס, זה באמת היה נראה כאילו דין בעט בדלי בדרך לנקודה הלבנה, כי פנדל כזה עלוב לא ראינו יובלות.

מה שקרה לאחר הפנדל היה צפוי ועצוב ביותר. מכבי חיפה הלכה ואיבדה את עצמה על הדשא, הסתחררה אל הכלום והשום דבר וכל הכישרונות שעלו על הדשא או נכנסו כמחליפים לא הצליחו להושיע מפני התוצאה המאופסת והעגומה שכה הגיעה לנו. האמת? לא יודע אם גם תיקו לא היה פרס למשחק אתמול. טבריה ידעה להביך אותנו לא אחת במתפרצות, וגם כבשה שער שנפסל בנבדל. שריף כיוף צריך לתת זר פרחים רענן לשופטי הוואר שהצילו אותו מפאדיחה עצומה.

אבל גם השער שנפסל, כאמור, לא הצליח להעיר אותנו ולגרום לנו לייצר כדורגל שמוגדר אפילו כסביר. לא היו לנו בכל המשחק הזה חמש דקות טובות, גם אם נאסוף בכוח את כלל הפעולות החיוביות. אם לומר את האמת, הכתובת די הייתה כאן על הקיר.

רק בשבוע שעבר, שיבחתי את ברק בכר על כך שנגמל מהתחכמויותיו, אך נראה שהפירגון היה ככל הנראה מוקדם מדי - למה, למען השם, לעלות עם גדי קינדה כמספר 10? הוא לא היה מבריק באשדוד, גם אם סיפק בישול, ומול מה שהיה צפוי ואכן גם התברר כמשחק העומד והקווים המאוד נמוכים של טבריה, אין פחות מתאים ממנו. גדי קינדה זה שחקן שיתפרע מול הגנות גבוהות ובמרווחים, כשהיריבה מותשת ויש חללים שאפשר לנצל אותם למתפרצות שסוגרות סיפור. מול הבונקר של אתמול, הדריבלים שלו, מוצלחים ככל שיהיו (והם לא היו מאוד מוצלחים אתמול, אגב), פשוט עקרים.

אם המחשבה היא לשמור את רפאלוב, משום מה, למה לא לתת לנהואל הזדמנות להוכיח את יכולותיו על המשבצת הזאת? ואם כבר ברור שהעסק חורק במחצית, ודיא בניגוד למשחק הקודם הולך לאיבוד בצבת של שמירה על האגף, למה לא לעשות חילוף כמו הוצאתו של קינדה, העברתו של דיא לעמדה שבה הכי נוח לו, על ה10, והכנסה של חזיזה?

התשובה היא: חשבונאות והיררכיה על פי מעמד. ליאור נכנס כי ליאור צריך להיכנס, לא כי אלו הם צרכי המשחק, ודיא, שאיבד את הראש טקטית ופרקטית עוד במהלך המחצית השניה, חזר לדרוך לו על הרגליים. גם דיא היה צריך לצאת אתמול במשחק פשוט לא טוב שלו, אבל, כאמור, זה נראה שברק בכר פשוט נרתע מלקבל את ההחלטות שהוא חייב לקבל בהתקפה.