תגיות: בית"ר ירושלים, ליגת העל ווינר, מכבי חיפה
הצופה הנייטרלי לא היה יכול לקבל משחק יותר גדול מהמשחק אמש (שני) בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים בסמי עופר, שהסתיים ב-1:3 צהוב-שחור. כמעט ולא הייתה דקה במשחק שלא היה בו ארוע דרמטי. כשיש 30 אלף צופים, כשמכבי חיפה ובית"ר ירושלים על המגרש, אין פלא שנראה שערים, טעויות, שליטה שעברה מצד לצד וכמובן איך לא, עניין סביב השיפוט.
מי שהפסיד את המשחק אתמול למכבי חיפה הוא לא אחר מאשר המאמן המעוטר ברק בכר. עוד לפני שנגיע לבכר והטעויות, אני רוצה להתייחס למה שקרה בדקה ה-45 כשעלי מוחמד קיבל שני צהובים ואדום והורחק. זה היה אירוע מאוד משמעותי במשחק כשמכבי חיפה יורדת למחצית בפיגור בתוצאה ופיגור בשחקן. אין לי ספק שאם נשאל את כלל חובבי הכדורגל את מי הם אוהבים יותר, עלי מוחמד או אוראל גרינפלד, מוחמד יזכה ברוב מוחץ.הוא אחד השחקנים השקטים והאהובים ולא הייתה לו אף בעיה בקבוצות בהן שיחק. לכן מפתיעה מאוד ההשתוללות שלו כלפי גרינפלד אחרי שביקש מהשופט לבדוק בוואר האם שחקני בית"ר נכנסו לרחבה אחרי בעיטת העונשין של ירדן שועה. מרבית השופטים בעולם היו נותנים למוחמד אדום כבר בהתפרצות הראשונה שלו, גרינפלד נתן לו אפשרות להרגע עם כרטיס צהוב, אולם מוחמד לא הפסיק, המשיך עם ההשתוללות שלו וקיבל אדום מוצדק. במשוואה הזאת בין גרינפלד היהיר לעלי מוחמד, הפעם השופט צדק לחלוטין.גם בכר אמר לאחר המשחק שמוחמד עשה טעות גדולה שתיבדק בתוך המועדון וליאור רפאלוב היה אף חריף יותר כשאמר ״עלי איבד את העשתונות״. אם גם המאמן וגם חברו לקבוצה לא מקבלים את ההתנהגות הזו, אז זאת ההוכחה שגרינפלד צדק.
עכשיו למשחק עצמו. לא הופתעתי מהתוצאה הסופית, כשנשאלתי מי תנצח, אמרתי בית"ר ירושלים. מכבי חיפה, היום, אפילו לא דומה למכבי חיפה של האליפויות וגם המאמן ברק בכר רחוק מלהיות המאמן שהביא למועדון 3 אליפויות. היום במכבי חיפה יש רק שני שחקנים מסוכנים בסגל, דין דוד ודיא סבע. כשדוד לא משחק, משחק ההתקפה של מכבי חיפה נפגע מאוד. אפשר לצרף לשניים את ליאור רפאלוב, אבל הוא כבר לא משחק 90 דקות בקצב גבוה. במכבי חיפה של 3 האליפויות כמעט כל שחקן היה פוטנציאל לשער או בישול, אבל לא מכבי חיפה הזאת.
ברק בכר עשה מספר טעויות. במחצית הראשונה היה משחק סביר של הקבוצה שלו שהגיעה לכמה חצאי מצבים, למרות שבית"ר ירושלים היתה טובה יותר, אבל דווקא במחצית השניה עם הטירוף של הקהל שהרעיד את סמי עופר דברים השתבשו.
מכבי חיפה יצאה מצוין למחצית זו. והכל היה לפי התכנון, לחץ בלתי רגיל, אמנם עם 10 שחקנים, אך זה מה שהביא לשיוויון המיוחל ובנוסף בונוס בדמות הרחקת השוער מיגל סילבה ובמצב של 1:1 כשהאיצטדיון רועד, כאן באה הטעות הגדולה של בכר. המאמן הוא לא הקהל שבטירוף ולא השחקנים, הם היו בטוחים שכל רגע הם הופכים את התוצאה. ההפקרות היתה גדולה, כולם למעלה ומי שאמור היה לעצור את זה הוא המאמן בכר. נניח שגם הוא היה ״שבוי״ במה שקורה על המגרש, אבל אז טימוטי מוזי נשלח לאחד על אחד מול שריף כיוף והחמיץ מילימטרים מהקורה. כאן היתה צריכה להידלק נורה אדומה מהבהבת למאמן שיעצור את ההפקרות במשחק ההגנה, אבל גם זה לא עזר ומי שניצל זאת הוא המוסר הטוב ביותר בכדורגל הישראלי ירדן שועה, שכמו מנצח על התזמורת שלח כדורים נהדרים לחבריו באופן חופשי. מי שנהנו מהם היו שני הקיצונים המחליפים של בית"ר ירושלים, סילבה קאני ופטריק טוואמסי שגמרו את המשחק פעמיים לבד מול השער. ככה לא משחקת קבוצה שרוצה לנצח ומפקירה את ההגנה והמאמן לא עוצר את המחדל. גם ברק בכר בעצמו התבטא אחרי המשחק במילים ״הפקרות והתפרקות״ ומי היה צריך לתת את הדעת להפקרות ולהתפרקות? רק המאמן ברק בכר. בנוסף ההחלטה להחליף את קני סייף ומחמוד ג׳אבר היתה טעות גדולה. השניים היו הכי טובים במכבי חיפה, אז אותם להוציא? באמת חשבת שסברינה ואיתן אזולאי יעשו את השינוי? די, זה לא מובן בכלל. באופן כללי בכר הוא לא אותו בכר של האליפויות, הוא נכשל בכוכב האדום וחזר לישראל, במכבי חיפה היו משוכנעים שהוא המחליף האולטימטיבי למסאי דגו, עד עכשיו זה רחוק מאוד מהציפייה ממנו כי גם במכבי חיפה, בנקודת הזמן הזו, בכר נכשל. לכישלון הזה יש אחראי נוסף והוא המנהל המקצועי גל אלברמן, בשום אופן מכבי חיפה לא יכולה להגיע למצב שזה הסגל שלה, זה לא סגל שמתאים לזכות באליפות, רחוק מזה. עד שנראה שינוי בקרוב בסגל השחקנים, עד עכשיו הכישלון הוא עצום ובמיוחד 5 הפסדים לכל שלוש הקבוצות הבכירות הנוספות.