תגיות: ליגת העל ווינר, מכבי חיפה
אפשר לדבר על השיפוט הנוראי של אוראל גרינפלד. בוא נגיד, שווה לפחות לאזכר אותו. אבל אוהד ירוק שחושב על השיפוט כאיזשהו תירוץ לחרפה המוחלטת שראינו על הדשא אתמול (שני), שיכניס לעצמו סטירת בושה ויתיישר עם המציאות. והמציאות, כפי שהעובדות מספרות, היא שאנחנו פשוט לא קבוצה טובה השנה.
המשחק הנחוש מול ריינה עודד אותי, אישית, וגרם לי לחשוב שנראה קבוצה אחרת, אבל בפועל - פשוט היינו גרועים, נרפים, רכים, מהשריקה הראשונה עד לאחרונה.כבר הוצאנו רגל מהקבר עם גול של קני והרחקה של מיגל סילבה. סמי עופר עולה בלהבות ורועש בטירוף, מה עוד אפשר לבקש בכדי להביא את המהפך המאוד מתבקש? לשחק כדורגל היה רעיון לא רע, ולא רק שהפסקנו לשחק ולא הגבנו להתאמות של בית"ר, מה שהלך בהגנה שלנו באותן הדקות זו פשוט חרפה, שאין בה נקיים. לא השחקנים על המגרש ובטח לא ברק בכר, שלא זיהה את העייפות ומשך את החילופים עד שכבר היה מאוחר מדי. פעם אחר פעם ביתר חתכה אותנו במעברים כאילו הקישור שלנו זו שמועה, וכשלא היה נס בדמות תיקול של ג׳אבר, היא גם הייתה ראשונה לריבאונד והשיגה ניצחון סופר מוצדק. מה זו ההתלהמות הזו, כולם קדימה עלא באב אללה כשיש עוד ים זמן לשחק? למה בכר לא רואה את מה שרואה גם אחרון היושבים בדרומי עליון, וממשיך לתת לנו לדמם כדורים במרכז המגרש? זה היה משחק שהבהיר עד כמה גדול הכישלון בעונה הזו, ולצערי הרב, זו מכה מנטלית אדירה שאני לא רואה איך נתאושש ממנה, לפחות בכל מה שנוגע לליגה. כל באנקר שסמכנו עליו בעבר מפשל בענק, המאמן שלנו מאוהב בהמצאות שלו, מעללי מחלקת הרכש זה בכלל פשע מתמשך, ומעט האוויר שחזר לנו לריאות אחרי ריינה יצא בבום מהאגרוף בבטן שקיבלנו.המספרים לא משקרים - 4 משחקים מול שלושת הקבוצות שמעלינו, 0 נקודות. שני הפסדי בית, והפסד משפיל, מבזה שהוציא לנו את כל האוויר מהריאות. לא מספיק טובים, גרועים אפילו, כל דבר הולך נגדנו ומה שלא הולך נגדנו - אנחנו דואגים לסובב לכיוון הנגדי בעצמנו כדי שיחזור לבעוט לנו בתחת.