תגיות: ליגת העל ווינר, מכבי חיפה
מכבי חיפה יצאה בקיץ לקניות, אבל עוד לפני ששמה משהו בעגלה, היא מכרה את כל מה שהיה לה בבית. פייר קורנו, דניאל סונדגרן ופרנזי פיירו נמכרו ברגע האחרון של חלון ההעברות וזה כמו להגיע לסופרמרקט בערב שבת, רגע לפני שסוגרים את הקופות. אתה כבר לא יכול לבחור את הסחורה הכי טובה ומוריד מהמדף את מה שיש, ואז מה אם העגבנייה לא משהו ועולה עשרה שקלים לקילו.
אז מכבי חיפה שמה בסל את מתיאל נהואל וקסנדר סברינה במחיר מופקע וגילתה שזה אולי הדבר היחיד שראתה על המדף, אבל הוא לא באמת משדרג אותה. עם ויטל אנסימבה היה ברור שזה המוצר הכי טרי, אבל עדיף שיהיה משהו במקום לחזור בידיים ריקות לעמדת המגן השמאלי. אלא שהבנייה הלקויה יחד עם המכירה של מה שהיה בבית, יצרו חוסר אדיר ולברק בכר אין כמעט דרך להרכיב משהו שיישב על הצלחת ויראה כמו שצריך.מי שנמצא על הדשא בכפר גלים מבין שזו לא רק הנראות, אלא הטעם נוראי, בטח אחרי הפסד כמו אמש מול בית"ר ירושלים. במצב שאליו נקלעה מכבי חיפה, שהיא צריכה לעשות קניות של הרגע האחרון, לפעמים צריך ללכת לדראגסטור השכונתי, שם זה בטוח יותר יקר, אבל לפחות אתה מביא את מה שצריך. כך קרה שאמש הירוקים עלו עם חלוץ מהנוער, עומר דהן, כי מה לעשות שדין דוד הוא החלוץ הבכיר היחיד בסגל.צעקתי בקיץ תחת כל עץ רענן שצריך להביא את גיא מלמד. זו לא רק האיכות שיש בו, ולראיה 17 שערים ב-17 מחזורים בהפועל חיפה, אלא גם הצורך לרענן לפעמים, ובוודאי כאשר דין דוד פצוע וצריך מחליף שאתה יודע שהוא חומר גלם טוב ולא מה שנשאר על המדף. שיהיה ברור, אין טענות לעומר דהן. הוא עשה את המקסימום שלו וגם כמעט כבש שער במחצית הראשונה, הוא פשוט בוסרי ולא בשל.לכל אלה מכבי חיפה שילבה דבר נוסף, והוא חוסר הבנה שעם חלק מהגלם שהיה לה בעונה שעברה, אי אפשר להגיע למטרות שאליהן היא מכוונת. הדוגמא הטובה ביותר, עם כל הצער שהדבר, הוא השוער שריף כיוף. אתה לא יכול להחליט מראש שאתה הולך עם משהו, בידיעה שלא בטוח שיהיה מספיק טוב בעמדת מפתח. שוער הוא הבסיס בקבוצת כדורגל, לא כזה שאתה הולך ומביא מהסופר ברגע האחרון. הוא הגלם, זה שיש לך בבית תמיד בהישג יד ואתה יודע שישדרג אותך בכל מצב, לא משנה מה הבאת או שמת לצידו.