"יש לנו את האופי והמנטליות להשאר בליגה"

מה אומרים לך חברים, שחקנים ששיחקת איתם?
"חברים וקולגות מקבוצות מדברים איתי כל יום, הם רוצים לדעת איך אני מרגיש, ולדעת מה קורה פה. הרבה אנשים לא יכולים להשלים עם דבר כזה, בייחוד כשלא יודעים מה במציאות קורה כאן. המשפחה והחברים מגיעים לבקר אותי. זה היה גם שוק עבורם, הרבה מהם לא יודעים מה קורה בישראל ומה האנשים כאן עוברים. הם רק רואים את זה במדיה, ברשתות החברתיות ובחדשות מקומיות. כמובן עוד יותר כשחטופים חזרו. הם בעיקר רואים ושומעים על רקטות, טילים, אזעקות, הרס, מלחמה עם כמה מדינות, וקשה להבין את זה. יש לי אחריות בתור מישהו שגר כאן להסביר להם את הסיטואציה, ולומר איך חיים פה ואיך משלימים עם זה. אחד החברים הטובים שלי ביקר אותי כאן כמה שבועות אחרי ה7.10, כך שהוא חווה את זה בעצמו, וזה גרם לו להבין מה קורה פה. כמוהו גם אח שלי, וכמה מבני המשפחה שלי שבאו ועדיין באים ומבקרים אותי, ורואים שההתנהלות פה שואפת להתקיים כרגיל, לצד כל מה שקורה. אבל הם רואים שכן אפשר לקיים כאן שגרת חיים בצורה טובה ושאני מוגן. הם קיבלו תמונה טובה וברורה יותר של המציאות פה במדינה, ואת המציאות שלי".

היו לך חששות ורצון לעזוב בעקבות המצב?
"כשאתה מבין את הסיטואציה ואתה יודע מה קורה, זה קל יותר להחליט את ההחלטה הזאת של להישאר. כשאני מסתכל על הסגל של טבריה, רוב השחקנים הזרים שלה שיחקו כאן בעבר, והם נשארו פה בישראל. הם מכירים ויודעים את המצב הביטחוני כאן. אין הרבה שחקנים זרים חדשים בליגה כי הם מפחדים להגיע. אבל כדי להבין מה קורה צריך להיות כאן. בגלל שהייתי בישראל לפני המלחמה, ידעתי איך מתנהגים פה ואיך הדברים עובדים. זה הופך את זה לקל יותר".

איך הגיעה הבחירה לשחק בטבריה?
"שואלים אותי על זה הרבה. לא ידעתי שאני הולך לטבריה בנקודה הזו של הקריירה, או אפילו בתום העונה שעברה. אבל כדורגל זה ספורט מסובך, החיים מסובכים, מביאים אותך למקומות שאתה לא מצפה להם. הייתה לי תכנית נוספת, אבל לפעמים דברים לא הולכים בדרך שאתה רוצה. הייתה לי שיחה טובה מאוד עם חודדה המאמן, דיבר איתי על המקום והתפקיד שלי בקבוצה. מאוד היססתי בהתחלה עד שהחלטתי ללכת על זה, לא רציתי להתעכב, רציתי לחזור לשחק במקום להמתין למשהו אחר. היה לי חוזה לעונה נוספת באשדוד אבל מכל מיני סיבות לא המשכתי שם. צריך לקבל החלטות בכדורגל, ובאשדוד בחרו ללכת על שחקנים צעירים יותר לסגל, שחקנים שנמצאים במועדון ורצו להעלות אותם לבוגרים״. 

 

״קיבלתי את זה בסדר, כדורגל זה עסק, צריך להשלים עם זה ולהמשיך. מאוד רצו אותי בטבריה, בסגל שלהם שהם בנו. זה פקטור מאוד משמעותי להיות רצוי ומבוקש בקבוצה, ואני תמיד רוצה להרגיש מוערך. אני לא רוצה להיות אופצייה שלישית או רביעית בקבוצה".

מה ידעת על המועדון?
״האמת שלא ידעתי כלום על המועדון. ידעתי רק שעלה מהשליגה השנייה לליגת העל, ועל זה שעלה ללאומית שנה קודם לכן. לגבי מי משחק שם, מי מאמן, מי הצוות? לא ידעתי כלום".

זה אתגר לא פשוט לבחור בקבוצה כזאת.
"נכון. זה מאתגר מאוד, ואני מסוג האנשים שאוהבים אתגרים".

אתה משתף פעולה עם אונדז'יי באצ'ו, ששיחקת איתו בהפועל ירושלים. איך זה לשתף איתו פעולה שוב?
"באצ׳ו הוא חבר שלי. האמת, יותר מזה, באצ'ו הוא אח שלי אפילו. מהיום הראשון בהפועל ירושלים היה לנו חיבור מדהים, יש לנו חברות אמיתית טובה. אחת הסיבות הגדולות שהגעתי לטבריה היא בגללו. האמת שמעטים יודעים את זה, אבל הוא זה שאמר לי לבוא. הוא התקשר אליי בכל יום בקיץ, ואמר לי 'אתה חייב לבוא, אתה חייב לבוא'. הוא סיפר לי על המועדון, מה הם רוצים לעשות בו, כמה מקום יהיה לנו בקבוצה. הוא עשה את הקליק הראשוני וביני לבין הקבוצה, ובעקבות זאת חודדה דיבר איתי. הכל נורא התאים והתחבר".

הדרך שלך בליגת העל כללה את הפועל ירושלים ואשדוד, מה חווית בשתי העונות האלה בשני המועדונים?  
"הגעתי להפועל ירושלים אחרי עונה אחת שלהם בליגת העל, כשהמטרה הייתה להישאר בליגה, ובסוף סיימנו בהפתעה בפלייאוף העליון. לאחר מכן הגעתי לאשדוד ושרדנו את העונה, היינו נס בתחתית הטבלה. האתגר הגדול היה להישאר בליגה, ושם המשימה הושלמה. הייתה למועדון עונה קשה מאוד, נלחמנו מאוד קשה מול המציאות שהייתה בליגה באותה העונה, והראינו הרבה אופי. העונה הזאת והזמן הזה ששיחקתי באשדוד יישאר לי בזיכרון לתמיד. זה היה אתגר גדול, ועכשיו אני חווה אותו עם טבריה. המשימה שלנו עדיין לא הושלמה, אבל אני חושב שאנחנו בעמדה טובה כרגע, הלוואי שאוכל לומר את אותו הדבר על טבריה כמו שאמרתי על אשדוד. עכשיו זה אתגר עבורי להשאיר את את הקבוצה בליגה".

המצב בתחתית מאוד צפוף. כמה זה בידיים שלכם יותר מאשר בידי שאר הקבוצות?
חלקן התחילו להתעורר ולצבור נקודות.
"זה לגמרי בידיים שלנו. יש לנו הבדל של כמה נקודות מקבוצות אחרות. זה יהיה הישג גדול למועדון שלנו לשים את עצמנו בבמה הזאת של לשרוד את העונה הזו ולהישאר בליגה. נותרו מעט משחקים וזה לגמרי בידיים שלנו, בתחילת העונה, אף אחד לא חשב שנהיה במקום שאנחנו נמצאים בו היום. חשבנו שמההתחלה נהיה בתחתית, שנהיה בלחץ גבוה מההתחלה. בסופו של דבר אנחנו נחליט אם נישאר או לא, זה יהיה רק לפי היכולות שלנו. אם נשיג נצחונות אנחנו נשמור על המקום שלנו. אם נפסיד, אנחנו ניתן לקבוצות אחרות את ההזדמנות לעשות קאמבק, אבל עדיין אנחנו מעל כמה קבוצות, ובשלב הזה של העונה זה מאוד משמעותי".

מה מיוחד בעירוני טבריה?
"זאת קבוצה שיש לה את המנטליות, ואת האופי לעשות את זה. אנחנו לא מכבי חיפה, מכבי תל אביב או הפועל באר שבע. אין לנו סגל גדול וכישרונות על. אנחנו מסתמכים על שחקנים שנלחמים בכל שבוע. שחקנים שלא עוצרים, שלא מרימים ידיים, שחקנים שהם דוגמה לעבודת צוות. עם האג׳נדה הזאת והמנטליות הזאת אנחנו ניגשים לכל משחק. היו ויש לנו משחקים רעים, אבל לצד משחקים כאלה היו לנו גם משחקים טובים. כמו שהיו לנו תוצאות לא טובות, לצד כאלה שכן היו טובות, בעיקר נגד הקבוצות הגדולות שנגדן הוצאנו נקודות כשאחרים לא הצליחו. התוצאות בסופו של דבר שמו אותנו במקום שבו אנחנו נמצאים היום".

אתה חושב שתצליחו במשימה ותישארו בליגה?
"אני חושב שכן. הוכחנו שאנחנו מסוגלים, אחרת לא היינו נמצאים איפה שאנחנו היום בטבלה,  כשחמישה משחקים נותרו, ואני מאמין שיש לנו את האפשרות לעשות את זה".

היית בקבוצות שיש להן היסטוריה, ולטבריה אין. כמה זו חוויה שונה, וכמה זה מאתגר מקצועית?
"זאת עונה ראשונה של טבריה בליגת העל אחרי למעלה מ40 שנים, ככה הבנתי. בעצם אף אחד מהדור שלי לא חווה את טבריה בליגת העל, הקבוצה היא כמו תינוק חדש בליגה הזאת. חייבים לעבוד הרבה וקשה כדי להוכיח. זה מועדון קטן שצריך להילקח בחשבון. אי אפשר לצפות מכל קבוצה לנצח בכל פעם, אז בטח שלא מטבריה. המועדון נמצא בתהליך בנייה והתפתחות עצום, לצד בניית איצטדיון חדש בעיר גם בעקבות ההצלחה והצורך להתפתח ולשחק במקום ראוי לקבוצה בכירה, בתקווה שהקבוצה כמובן תישאר בליגה. התושבים אוהבים את המועדון, מעודדים אותו, יש הרגשה מאוד משפחתית וביתית. זה מועדון קטן שנמצא בתהליך של גדילה, ולהיות חלק מזה גורם לי לאושר. עד עכשיו זאת עונה מוצלחת בעקבות המיקום שלנו בטבלה, תמיד אפשר לומר בסוף העונה את מה שחושבים, אבל כבר עכשיו הפרוייקט הזה של המועדון רוצה להפוך אותו למקום יציב, ונדרש זמן כדי להצליח בזה. כמו שצריך גם את האנשים הנכונים כדי שזה יקרה. כולם עושים למען הקבוצה, נרתמים, זה מה שאני אוהב במועדון הזה, ונחמד להיות חלק מזה".

מה יש לך לומר על חוסר המזל מול השער שמאפיין את הקבוצה? שמנע מכם תוצאות ונקודות קריטיות.
"בסופו של דבר אנחנו כן מבקיעים שערים, אחרת לא היינו במיקום הזה. אבל נכון, זה לא הולך לנו בקלות. זה אתגר גדול להביא את הקבוצה למצב שהיא משחקת טוב ובסנכרון. יש כמה שחקנים מנוסים לצד כמה שלא, יש כאלה שמכירים את ליגת העל, ויש כמה שלא. כך שנודה באמת, למצוא את האיזון בקבוצה זה קשה מאוד. אין לנו את הקבוצה הטובה ביותר, אין לנו את הסגל הגדול ביותר בליגה. אנחנו הקבוצה הכי פחות מנוסה בליגה. הרבה פעמים כשאנחנו משחקים אנחנו מנסים לדחוף קדימה, אבל במציאות עצמה אנחנו נתקלים במשחקים רבים שהקבוצות שמולנו משחקות עם ניסיון, קבוצות שיודעות מתי לשמור עלינו נמוך, איך לנהל את המשחק בהתאם לזמן, יודעות מתי ללחוץ. אנחנו משחקים הרבה מאחורה, אבל עם הזמן זה הפך לחוזקה שלנו. הייתה תכנית טקטית לכל קבוצה ולכל משחק, השתמשנו במהירות של השחקנים, במסירות מהירות של כדורים, ראינו איך אנחנו יכולים לקחת את החוזקות שלנו ולנצל אותן במשחקים. בסוף בקבוצה צריך להבין מה יש לך ולשחק עם זה ועל זה. רוב השערים שלנו העונה היו בנייחים, הכח שלנו היה בבעיטות חופשיות, בקרנות, בפנדלים. השתמשנו בחוזקה שלנו בסיטואציות האלה כי אנחנו יודעים שאין לנו דברים שלקבוצות אחרות כן יש. הרבה פעמים באמת פספסנו הזדמנויות, או ייצרנו אותן אבל לא הגענו לכדי שערים, וזה חלק מהמשחק. אף אחד לא יתחיל לשחק לבד ולנסות את מזלו. זה קורה, וקבוצה כמונו בליגה צריכה ללמוד מזה ולא ליפול. עשינו גם קאמבקים העונה, ולאוו דווקא נגד קבוצת תחתית, אלא דווקא כמו הקאמבק שעשינו נגד מכבי ת״א. בסוף צריכים להילחם על המגרש, צריך משמעת נכונה. והיה ברור לנו שזאת תהיה העונה שלו, עונה שניאבק בה כדי לשרוד, עונה שננסה למצוא בה את האיזון שלנו תוך כדי תנועה. הלוואי שנצליח להישאר״. 

 

״זה יתן דחיפה מטורפת להיות טובים יותר בעונה הבאה, יותר שחקנים ירצו לבוא לשחק במועדון, שחקנים מהליגה השנייה ירצו לשחק בקבוצה, יקחו את המועדון בחשבון. זאת העונה שבה אנחנו מניחים את היסודות, בונים את הקבוצה. הקבוצות הגדולות רואות מה אנחנו עושים מולן. וגם שחקנים ומועדונים אחרים רואים את זה. כמו שאמרתי, בגלל שאנחנו תינוק חדש בליגה, זאת הסיבה שהעונה שלנו נראית כך, המועדון כמו כמו תינוק. המועדון רוצה להתחיל ללכת, אז הוא מתחיל על הברכיים והידיים, משם הוא מעז לקום, לעמוד, למצוא את האיזון. משם הוא ינסה להתחיל ללכת, צעד צעד, כשהוא נתמך במשהו עד שהוא יהיה מספיק בטוח בלעמוד על הרגליים וללכת בצורה חופשית".