יוסי מזרחי: "עברו שנתיים מאז השאכטה האחרונה שלי"

הגמילה מסיגריות ("עברתי ניתוח מעקפים"), הפיצוץ עם גאידמק ("קרא לי 'אפס' ואז בלי בושה חגג איתי אליפות"), האם יהיה ערבי בבית"ר ("לאף אחד אין אומץ") ולמה הוא לא אוהב את החיקוי שלו ב"בובה של לילה". יוסי מזרחי ל"אגדה מקומית"

מערכת אתר ערוץ הספורט   03.05.25 - 13:34

תגיות: בית"ר ירושלים, יוסי מזרחי, ליגת העל ווינר

Getting your Trinity Audio player ready...

אין הרבה אנשים שיותר מזוהים עם ירושלים מאשר יוסי מזרחי. מי שהיה שוער אגדי בעלייה של המועדון לגדולה הפך למאמן אגדי שסגר מעגל וזכה עם בית"ר ירושלים באליפות גם מאחורי הקווים. מזרחי התארח ב"אגדה מקומית", משדר מיוחד ליום העצמאות של ערוץ הספורט וסיפר על תחילת הדרך שלו בבית"ר, השיחה עם גאידמק במלון הילטון והחיבור עם ברק יצחקי, מאמן הקבוצה כיום.

הניצחון הכי גדול בקריירה
"היו לי המון ניצחונות בקריירה שלי, אבל זה הניצחון הכי גדול - לפני שנתיים עברתי ניתוח מעקפים וביום של הניתוח נשבעתי שאני לא חוזר לעשן. מאותו יום עברו שנתיים ועד היום אפילו לא שאכטה אחת. קיבלתי החלטה אישית כי הגעתי במצב לא טוב לבית החולים, הבנתי שאני עושה נזק גדול לעצמי. למרות שהרופא לא דרש ואמר שאוכל לעשן 5-6 סיגריות ביום, קיבלתי החלטה שלא האמנתי שאני אעמוד בה ועמדתי כמו גדול".

השינוי בבית"ר ירושלים
"מי ששינה את בית"ר ירושלים זה הדור שלנו. כשהתחלתי בבית"ר ירושלים זו היתה קבוצה של בעט ורוץ, והפועל ירושלים היתה טובה בשתי דרגות מבית"ר. הדור של אורי מלמיליאן, דני נוימן ושלי שינו את הסגנון של בית"ר מקצה לקצה. מקבוצה שבועטת כדורים ארוכים לקבוצה של כדורגל מברזיל".

העונה הגדולה ביותר של המועדון
"בשנת 74-75 ירדנו ליגה, ואז החליטו לשחרר את כל הוותיקים הגדולים ולעשות קבוצה צעירה בליגה א'. היינו קבוצה של ילדים, שאני הייתי הכי מבוגר בגיל 22. באותו זמן היתה ועדה שחקרה את השחיתויות בכדורגל והם החליטו להקפיא את הליגה. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו, חבורה של ילדים, עם מאמן בן 36, ניסים בכר, צריכים לשחק בליגה הלאומית. התפללנו לאלוהים שרק נישאר בליגה, ופתאום הכל נתפס. הצגות, עשרת אלפים איש יוצאים איתנו למשחקי חוץ, מציעים לנו מתנות... זו היתה העונה הכי גדולה של בית"ר בהרבה, כולל עונת האליפות. האליפות הראשונה היתה צריכה להיות ב-76'. במשחק האחרון הפסדנו למכבי ת"א ואם היינו מנצחים, היינו אלופים".

הפיטורים אחרי האליפות כמאמן
"היה לנו שחקן, פבריס פרננדס, שאני לא ידעתי שהוא היה מקורב כ"כ לבת של ארקדי גאידמק. הוא היה בן בית אצלהם והבנאדם הזה היה פרחח. באותה תקופה בית"ר היתה קבוצה של 20 כוכבים. אתה לא יכול להרשות לעצמך שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. אם תוותר לפבריס, תוותר אחרי זה לזנדברג, לבנאדו, לגרשון וכל הכוכבים שהיו. ארקדי התקשר אליי ואמר שהוא רוצה שאני אחזיר אותו. אמרתי לו שהוא לא יחזור. אם הוא רוצה אותו, שישלח אותי הביתה. ואז הגענו לסוף העונה, צריכים רק חותמת אחרונה לאליפות. משחקים נגד הפועל ת"א בווינטר. היינו במלון דן בתל אביב, ארקדי במלון הילטון. בשעה 15:30-16:00 קוראים לי ואומרים לי שארקדי רוצה אותי דחוף. נכנסתי אליו והוא אומר 'תשמע, אתה מאמן אפס'. הוא מראה לי את היאכטות והוא אומר לי שגם אם הוא היה לוקח אותם, הוא היה לוקח אליפות ושאני מאמן חלש מאוד. אמרתי לו שאם זה שהיה עם הבת שלך היה משחק היום, הייתי מאמן חזק וסגרתי את הדלת. אתה צריך תעצומות נפש. העברתי את האספה, ניצחנו את הפועל ת"א ולקחנו אליפות. הקהל חיכה מחוץ לווינטר ואני לא רציתי לבוא לחגיגות בגן סאקר. השחקנים לקחו אותי בכח. וארקדי בלי בושה ובשיא הציניות בחגיגות הוא אומר שאני מאמן גדול ומרים לי את היד. אבל זה מנפלאות הכדורגל הישראלי".

גאידמק. שיחה קשה (עודד קרני)

העונה הנוכחית של בית"ר
"לדעתי זה פספוס גדול של בית"ר השנה. בית"ר לא פחות טובה מב"ש וממכבי ת"א. חד משמעי. יש לבית"ר שחקנים איכותיים שאין בקבוצות האלה. כדי לקחת אליפות, אתה צריך להאמין. שכל הפסד טרגדיה. פה היתה הסתפקות. בתחילת העונה אמרתי שבית"ר יכולה ללכת עד הסוף. יש חומר ועבודה מקצועית מצוינת של ברק יצחקי ואלמוג כהן. קבוצה לוחצת חזק מאוד, מגיעה למצבים. זו רק שאלה של אמונה. מכבי ת"א ומכבי חיפה בינוניות לגמרי".

ברק יצחקי
"אני כל כך האמנתי בו כשחקן. ברק יצחקי היה פצוע ואנחנו היינו במקום הראשון ויצחקי היה עם הראש באדמה. הכנסתי אותו לחדר ואמרתי לו להרים את הראש ושהוא יביא לי את האליפות, כך היה. ב-6-7 משחקים האחרונים הוא כבש את כל שערי האליפות. אחרי זה הייתי איתו במכבי ת"א והוא נפצע במחזור הראשון וגמר לי את העונה".

החיקוי ב"בובה של לילה"
"בהתחלה זה מצחיק, אחרי זה מזהים אותך רק עם סיגריה וזה לא מצחיק בכלל. יש הרבה דברים אצלי מעבר לסיגריה".

היחסים עם התקשורת
"התקשורת אף פעם לא פינקה אותי כי לא הייתי חלק מכם. בחיים לא הדלפתי לעיתונאים וזה עלה לי ביוקר. התקשורת הארצית לא ספרה את הירושלמים. זו היתה פרובינציה מוחלטת של תל אביב, ששם קבעו מי יהיה השוער והשחקנים".

העבודה כמאמן בבית"ר נורדיה
"זה עניינים הרבה יותר מורכבים מבית"ר ונורדיה וכל הדברים האלה. זה פני החברה הישראלית. כל הקונפליקט הערבי-ישראלי בא לידי ביטוי בתופעה שנקראת לה פמיליה".

האם יהיה שחקן ערבי בבית"ר?
"לא, כי לאף אחד אין אומץ פה. לעשות דברים גדולים צריך אומץ. בתקופה שלי היינו מתים להביא שחקן ערבי. זה לא הסתדר מבחינה כלכלית, לא בגלל גזענות. משה (דדש) היה 'מת' להביא את זאהי ארמלי לבית"ר ו-וואליד באדיר היה קרוב מאוד לבית"ר. הכדורגל צריך להיות נקי מהדברים האלה. אבל גם צריך להיות חכם. אתה לא יכול לעשות מה שעשה גאידמק. אתה מביא שני שחקנים לא טובים, וגם מוסלמים. תביא תותח על מוסלמי ותראה מה יהיה פה. אבל אני לא מאשים אף אחד היום, בטח אחרי ה-7.10, שיש את הדברים האלה".