Free cookie consent management tool by TermsFeed

לרדת מהגלגל: הלקח שבכר למד מהחזרה לחיפה

המאמן הירוק לא היחיד שחתום על העונה הגרועה ביותר מאז עידן גיא לוזון, אך לא חזר להיות אותו מאמן מאז ששב מסרביה. סיכום השבת על ה"עסקה" של האוהדים עם רוני לוי וההישרדות של סכנין וקורצקי

אבישי סלע
אבישי סלע   04.05.25 - 07:17

תגיות: ליגת העל ווינר, מכבי חיפה

Getting your Trinity Audio player ready...
(מאור אלקסלסי)
(מאור אלקסלסי)
השבת שהיתה - היתה סיפורם של שלושה מאמנים. והנה הם:

1. בכר. ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון ז"ל, היה דמות שנויה במחלוקת (כל פעם מצד אחר של הספקטרום הפוליטי), אבל הוא גם היה איש מאוד חכם. וכל מי שהכיר את שרון, אהב לדבר על "תיאוריית הגלגל שלו". בפוליטיקה, כך הוא האמין, המטרה היא תמיד להישאר על הגלגל. פעם תעלה ופעם תרד - אבל כל עוד תישאר עליו, תוכל גם להגיע הכי גבוה שאפשר. הוא ידע את זה על בשרו - אחרי שהודח מתפקיד שר הביטחון ב-1983, ואז חזר כראש ממשלה 18 שנים לאחר מכן.

ואם נחזור רגע למאמן מכבי חיפה - הרי שלבכר היתה "דילמת גלגל" כזו בקיץ שעבר. כשבכר הגיע לכוכב האדום בלגרד בקיץ 2023, זה נראה כמו מהלך טבעי - המטאור של הכדורגל הישראלי, שבאמת עשה הכל, עולה לשלב הבא - ומתחיל לאמן באירופה. אבל הכישלון בכוכב, דווקא בגלל ההשקעה הגדולה וה"הילה" שהיתה סביבו, היתה מכה לא קטנה לקריירה ולשאיפות של בכר. זה כמעט היה כמו סיזיפוס - עשר שנים מדהימות בכר גלגל את האבן במעלה ההר, רק כדי שברגע אחד האבן תתגלגל חזרה למטה.

וכשבכר החליט לחזור למכבי חיפה (ובמידה רבה זו היתה החלטה שלו, שעיצבה את כל מה שקרה אחר כך - כולל הפרידה של הירוקים ממסאי דגו), הוא עשה זאת מתוך אמונה שמה שחשוב זה לחזור לגלגל. שירידה ממנו עלולה להוריד אותו מהתודעה לגמרי. ובמכבי חיפה היתה מערכת שמכירה אותו, והנהלה שמכבדת אותו, וקהל שמאוהב בו - הוא יכול לחזור כמו מלך. אבל האמת היא שאחרי כישלון צורב כמו בסרביה (מדינה שאינה סלחנית למאמנים לא מצליחים), הוא לא חזר להיות אותו מאמן.

וברור שזאת חוכמת בדיעבד; בקיץ, לבכר לא היתה אופציה יותר טובה ממכבי חיפה - וגם להפך. אבל גם אם היתה אמת לשעתה, אין ספק שבראי ההיסטוריה - ובראי הקריירה שלו, ההחלטה לחזור למכבי חיפה היתה טעות. כי מהנקודה שבה עזב, אחרי אליפות וקמפיין סביר בשלב הבתים, אפשר היה רק לרדת. כי כל דבר שהיה פחות משחזור של ההישגים המדהימים שבאו אחד אחרי השני, כבר יתקבל כאכזבה; על אחת כמה וכמה, עונה כמו שעברה מכבי חיפה - עם מרחק עצום ממאבק האליפות, הדחה מוקדמת מאירופה והתבטלות מוחלטת מול ב"ש במשחק הגביע.

יכול להיות שבעת כתיבת שורות אלה, בכר כבר ייפול מהגלגל. וביושר צריך להגיד - הוא בוודאי לא האחראי היחידי על העונה הכי גרועה של המועדון מאז עידן גיא לוזון. אבל בכל זאת, נדמה שהיא טומנת בחובה לקח למאמן הכי גדול בדור הנוכחי: לפעמים, הרצון להישאר על הגלגל הענק בלונה פארק - רק מביא איתו סחרחורת.
תחזיקו חזק בסיבוב (מאור אלקסלסי)
תחזיקו חזק בסיבוב (מאור אלקסלסי)
2. רוני לוי. פעם כתבתי בטור הזה שלאהוד קבוצה שרוני לוי מאמן זה בעצם לחתום על עסקה ברורה: מצד אחד, המאמן יציע לך יציבות - הקבוצה שלך תעמוד טוב על המגרש, לא תתבזה ולא תתפרק, ותשרוד גם תקופות לא טובות. מצד שני, ייצא לך החשק לחיות - הכדורגל שהקבוצה תשחק יהיה לרוב שבלוני, מרדים, בלי רגעים של ניצוצות. כדורגל של חיילים, ולא של יוצרים.

תיאורייה נחמדה, נכון? נחמד מאוד איך שהמציאות פשוט שטפה אותה, כמו שארמון נשטף מגל בחוף הים. כי רוני לוי בהפועל חיפה הצליח מכל הכיוונים - הוא גם הפך את הפועל חיפה לקבוצה שקשה להכניע, אבל הוא גם הפך אותה לקבוצה מלהיבה, סקסית, עם הרבה שחקנים טובים. ומעל הכל - במועדון שלא פשוט להצליח בו, הוא הצליח לבנות קבוצה שחזקה מהכל.

זכרו איך סערו הרוחות סביב העזיבה של גיא מלמד. רבים וחכמים דיברו על כך שהקבוצה תקרוס אל תוך עצמה עם עזיבת מלך השערים, תתפרק ואפילו תיקלע למאבקי הירידה. אבל לא אצל לוי - הפועל חיפה ידעה ירידות ועליות, אבל בסופו של דבר היא מסיימת את העונה הזאת עם פלייאוף עליון, עם זרים שכנראה יעשירו את הקופה בקיץ - ומעל הכל, עם ניצחון ענק בדרבי, שייזכר לדורות.

מאז שרוני לוי סיים את דרכו במכבי חיפה ב-2008, הוא ניסה לשווא למצוא מקום אחר שיהווה לו בית. ניסה, ולא ממש הצליח; עד ההגעה להפועל חיפה ב-2022, ב-14 שנה, הוא מונה 11 פעמים למאמן (כולל שלוש קדנציות שונות בבית"ר ירושלים). ממכבי נתניה ומכבי פ"ת, עד אנורתוזיס וסטיאווה בוקרשט. הוא היה בכל מקום, ולא מצא מקום - עד שהגיעה האדומה מהכרמל.

מפה לשם, רוני לוי סוגר בהפועל חיפה עונה שלישית. זה משהו שהוא לא ידע מאז מכבי חיפה בתחילת הדרך. מה יש בהפועל חיפה? אולי אווירה קצת יותר אינטימית, אולי קבוצה קצת יותר צנועה במטרות שלה, בוודאי פחות לחץ והדים תקשורתיים. מה שבטוח הוא, ששיתוף הפעולה בין המאמן לקבוצה טוב לשני הצדדים. והוא צריך להימשך.
הפועל חיפה. לא תמיד רוקדת, אבל שטה (מאור אלקסלסי)
הפועל חיפה. לא תמיד רוקדת, אבל שטה (מאור אלקסלסי)
3. קורצקי. כשמנחם קורצקי הגיע לבני סכנין, זה נראה לנו כמו מינוי מוכר. בדיוק כמו שהוא בא להפועל ת"א אחרי הקפאת הליכים, והידיעה שהיא הולכת לרדת; ובדיוק כמו שהוא בא בשעתו להפועל פ"ת וירד גם איתה - גם עם סכנין, המאמן אמור להיות זה שיטבע עם הטיטאניק. זה שבסופו של דבר, כשיירדו, הוא תמיד יוכל להגיד שלא הוא בנה, לעזוב ברוח טובה ולהמשיך לתחנה הבאה.

אבל משהו קרה בסכנין מאז שהוא הגיע. זה כמובן לקח קצת זמן, אבל ככל שהעונה הזאת מתקדמת - הוא נמצא במאזן מדהים. בפלייאוף התחתון, יש לסכנין ארבעה ניצחונות משישה משחקים - עוד תיקו, והפסד אחד להפועל ירושלים. כשהוא הגיע לקבוצה, היא כמעט נראתה כמו יורדת בטוחה - עכשיו, הוא משאיר אותה בליגה מחזור אחד לפני הסיום.

קורצקי הצליח להשאיר בליגה קבוצת כדורגל מאוד לא טובה. איך אני יודע? כי עד קורצקי, סכנין היתה נקודה אחת מעל הקו האדום, עם 6 ניצחונות ו-14 הפסדים. כלומר, משהו שם בפירוש השתנה - אם מאחוזי הצלחה של 28.2% לפניו, יש לה כבר 72.2% איתו. וזה לא רק "אפקט המאמן" - זו היכולת לעמוד מול שחקנים, בסיטואציה קשה (לא רק מקצועית), ולדעת לגרום להם להאמין בעצמם.

כנראה שקורצקי ימשיך להסתובב באיזורי "ליגת ישראל השנייה", גם בעונה הבאה. אבל העונה הזאת היתה חשובה עבורו - היא החזירה אותו ללופ, ובעיקר היא הראתה שוב שמדובר במאמן שאי אפשר לבטל.
קורצקי. גרם לסכנין להפסיק להביט למטה (דני מרון)
קורצקי. גרם לסכנין להפסיק להביט למטה (דני מרון)
המנצח: תיאמוקו דיארה. זה אמנם קורה מתחת לרדאר, כי הכל בהפועל חיפה קורה מתחת לרדאר - אבל התצוגה המדהימה אתמול היא המשך לעונה גדולה של הילד ממאלי; שישה שערים וארבעה בישולים כל העונה, ובפלייאוף העליון שלושה שערים חשובים - שער ניצחון נגד בית"ר בטדי וצמד בדרבי של אתמול. המספרים של דיארה אמנם לא מפוצצים, אבל כל מי שראה את הפועל חיפה העונה - התאהב. וזה כולל גם סקאוטים של הקבוצות הגדולות, שיהפכו אותו למוצר מבוקש בעונת המלפפונים הקרובה.

המפסיד: דין דוד. כי כן, בימים הקרובים כולם ידברו על בכר, על אלברמן, אפילו על יענקל'ה שחר. אבל כדורגל, מה לעשות, מתחיל מהדשא. ודין דוד, מעבר לעובדה שהוא נמצא בירידה מקצועית גדולה (מה שיכול לקרות), ברמת ההתנהגות - הוא כמעט סמל לקריסה של מכבי חיפה. ההחלטות האגואיסטיות לראות רק את השער ולא למסור, השתלבו בחיוך שלו בירידה לספסל - ודי גמרו את היכולת שלו להישאר במכבי חיפה. בטח לא בטווח הארוך. דין דוד הוא חלוץ מצוין, וזה לא השתנה; מה שכן ישתנה, כנראה, זה הצבע של המדים שהוא לובש.

המספר החזק: 3. חמישה שלושערים היו העונה בליגת העל - כששלושה מתוכם, הם תוצרת הפועל חיפה. הראשון היה של גיא מלמד נגד מכבי פ"ת, השני של דור חוגי ב-3:4 נגד ק"ש - והשלישי היה אתמול, של ג'אבון איסט בדרבי החיפאי. וגם זה מסמל, במידה רבה, את היציבות שהיתה להפועל חיפה העונה. היה לה סקורר על בדמותו של מלמד, אבל היא הוכיחה שיש חיים התקפיים גם אחריו. אפילו חיים יפים למדי, אם להתחשב בדרבי המדהים שראינו אתמול בסמי עופר.

השם החם: אלכסנדר רמאלינגום. בשבוע שעבר דיברתי לא מעט על סטניסלב בילנקי (וניחסתי לו את הצורה, כמיטב המסורת). עכשיו, כשאין מה לנחס, אפשר לדבר על רמאלינגום ממדגסקר - שבעה שערים בסך הכל העונה, אבל שניים מתוכם בפלייאוף התחתון - ושניהם היו שווים נקודות, נגד מכבי פ"ת ונגד ק"ש, שהביאו להם שני ניצחונות יקרים. רמאלינגום הוא לא חלוץ מרשים או נוצץ, אבל הוא כן יודע להביא את השערים בזמן הנכון - ולקבוצה שצריכה לחצוב נקודות בסלע, הוא תשובה יפה.

אל תשכחו את: משחק העונה ביום שני. כי כן, יש לנו מאבק על האליפות - והוא יגיע לשיא בבלומפילד. אבל בעיקר, הדבר הכי גדול שאפשר להגיד על המשחק הזה - הוא שיש לו חתיכת רף של ציפיות לעמוד בו. כי רק העונה כבר הספקנו לראות את המשחקים הבאים: בית"ר חוזרת מפיגור כדי לנצח 2:3 את מכבי חיפה; בית"ר נותנת 1:3 למכבי ת"א בטדי מפוצץ; 3:3 בדרבי ירושלמי; 1:4 מדהים של ב"ש על בית"ר; מהפך של מכבי ת"א בדרך ל-2:3 מול מכבי פ"ת בבלומפילד; בית"ר נותנת 1:3 בסמי עופר מול מכבי חיפה; 1:4 של ריינה על בית"ר ואצילי בטדי; 3:3 בין מכבי חיפה להפועל ירושלים; ב"ש חוזרת מפיגור 3:0 ל-3:3 נגד מכבי חיפה; עוד 3:3 בין מכבי חיפה לבית"ר - ועוד ניצחון של בית"ר, 1:3, בבית על מכבי תל אביב. אה, והיה גם 2:2 בין הפועל ב"ש למכבי ת"א עם גול בדקה התשעים. ו-1:3 של מכבי ת"א בטרנר.

בקיצור, זאת עונה עמוסה במשחקים עוצרי נשימה. משחקי כדורגל יצירתיים, גדולים מהחיים, מציתי דמיון. זה רף שקשה לעמוד בו - אבל מכבי ת"א והפועל ב"ש מסוגלות. ואנחנו רק מחכים לעוד משחק אחד מדהים, שנזכור לדורות. יש לנו לא מעט, רק מהעונה הנוכחית.