תגיות: ליגת העל ווינר
דקל קינן - בתקופה שבה נהוג לומר ש"הסמל היחיד הוא הסמל של הדולר", הוא היה לסמל ירוק. יליד ראש הנקרה, הפך לימים ליורש של אריק בנאדו בחוליית ההגנה הירוקה. קינן החל את הדרך במכבי חיפה, הוביל אותה לתארים והיה גם לדמות אהובה שקל להתחבר אליה. בנוסף, עשה קריירה לא רעה גם בחו"ל - בבלקפול, קרדיף סיטי וקריסטל פאלאס, בין היתר. היום משמש כמאמן, ודמות - שהיא ללא ספק מודל לחיקוי. השלל: 27 הופעות במדי הנבחרת, שתי אליפויות וגביע.שרן ייני - עוד סמל, הפעם מהצד הצהוב. ייני היה קשר אחורי, מגן - ולרשימה שלנו הוא ייכנס כבלם, כי כזה הוא היה. מנהיג, שהוא גם סחבק. אהבה אחת היתה לו בחייו, והיא מכבי תל אביב - שם התחיל בסופה של תקופת השפל, והפך לסמל העלייה מחדש תחת ג'ורדי קרויף ועד עצם היום הזה (כמעט). ייני ה"מכביסט" היה לקונצנזוס בכדורגל שלנו - אולי קונצנזוס אחרון, ובדרך רשם גם עבודה לא רעה במדי ויטסה ההולנדית. בכל מקרה, הוא היה צהוב - מההתחלה ועד הסוף. השלל: 32 הופעות במדי הנבחרת, שש אליפויות ושלושה גביעים.ניר ביטון - הליגיונר הכי הישגי שלנו. הילד שגדל במ.ס. אשדוד וסומן כבר מגיל צעיר, נע בין הקישור האחורי למרכז ההגנה, אבל בעיקר היה גיבור של קבוצה אחת - ושמה סלטיק. תשע שנים הוא שיחק במדים הירוקים, הופיע איתה לא מעט בליגת האלופות וזכה בלא פחות משמונה (!) אליפויות סקוטלנד. בדרך, הוא הספיק להסתכסך עם הקהל הסקוטי בשל היותו ישראלי - אבל בהיסטוריה שלהם, הוא יישאר חקוק לנצח. השלל: 39 הופעות ושלושה שערים במדי הנבחרת, תשע אליפויות (שמונה בסקוטלנד ואחת בישראל) וארבעה גביעים (כולם בסקוטלנד).שון גולדברג - סיפורה של קריירה, שזרחה מאוחר. גולדברג רץ שנים בליגה שלנו כשחקן קצת אפור, בלי הרבה תשומת לב - בין מכבי להפועל לבני יהודה, ב"ש ובית"ר, הסתובב והסתובב עד שמצא את מכבי חיפה וברק בכר - ששינו לו את הקריירה. בעמדת הבלם, גולדברג הפך לשחקן פופולרי וחשוב - שהיה חלק גם מהעידן הירוק המוצלח של הקבוצה. אלוף הארץ בג'ודו, נתן וואחד איפון למפקפקים שלו. השלל: 18 הופעות בנבחרת, ארבע אליפויות ושלושה גביעים.