מוכן לכל קרב: הכירו את יילה בטאיי, המגן החדש של מכבי חיפה

קשה להבין את זה מרושם ראשוני, אבל ילה בטאיי עשוי להפוך ליקיר האוהדים של מכבי חיפה. המגן החדש של הירוקים מהכרמל שחתם היום (חמישי) במועדון באופן מפתיע מגיע עם שם משפחה מיליטינטי במיוחד, "קרב" בצרפתית, ועלה לכותרות במדינה לאחר שעשה קעקוע של דאבל על הישבן.

כן. בטאיי שיחק בין 2021 ל-2025 באנטוורפן, זכה איתה בדאבל מקומי כשחקן הרכב ואז עשה קעקוע של השם על עכוזו. בן ה-26 למעשה יוצא לראשונה בקריירה ממדינת הולדתו, בה הספיק לשחק עם עבדולאי סק ועם צ'ארון שרי. מעבר לזה, הוא שיחק שש פעמים מול ראש הסקאוטינג של הירוקים מהכרמל, ליאור רפאלוב.

בשווי 2.5 מיליון יורו, הוא יהיה הזר בעל השווי השלישי בגובהו בישראל לפי Transfermarkt אחרי קינגס קנגווה, 3 מיליון, ובשוויון עם ווסלי פטאצ'י ששווה גם הוא 2.5. מעבר לזה, הוא נראה כמו שחקן שתפור על השיטה של דייגו פלורס.

יילה באטיי התחיל בגיל שבע באוסטנד, קבוצת כדורגל לא גדולה בקנה מידה מקומי ומועדון שמזוהה בעיקר עם כדורסל, לפחות מעיניים ישראליות (כשנועם יעקב ישחק שם בעונה הקרובה). בגיל 12 הוא שיחק שנתיים בקלאב ברוז', אך חזר לאוסטנד.

הוא החל לקבל הזדמנויות כמחליף בבוגרת בגיל 20 בפלייאוף העלייה לאירופה, כשהוא תופקד בכלל בתור קשר ימני, ובעונה העוקבת ראה תסריט דומה - דקות בודדות כקשר או מגן ימני במהלך העונה עצמה, וקצת יותר בפלייאוף העלייה לאירופה אליו הקבוצה הגיעה מראש עם סיכוי לא גבוה.

עונת הפריצה האמיתית, אם כן, הייתה 2019/20. באטיי נבחר בסיומה לשחקן העונה של האוהדים, לפני ווט פאס שלימים ישחק בפרמייר ליג. בסיום הוא בעצמו אמר ש"בתחילת העונה התאמנתי יותר שעות מכל אחד, אבל עדיין הייתי מחוץ לסגל. למרות זאת, זאת שנה מוצלחת מאוד והשנייה שבה באמת הייתי יכול לשחק".

כבר אז התחילו שמועות על עתידו, כולל שמועה על בדיקות רפואיות בגנט שהוא מיהר להכחיש, כשהוא אמר שהוא רוצה לשחק בכמה שיותר משחקים בשנה העוקבת ועדיין תחת חוזה. זה אכן קרה ב-2020/21, בה תפס את עמדת המגן הימני ופתח ב-31 משחקים, אבל אז הגיע המעבר המיוחל. אנטוורפן, מועדון פאר לכל דבר, שילמה עליו שני מיליון יורו בגיל 23.

באטיי עבר בין שתי עמדות המגן בעונתו הראשונה באנטוורפן, בה שיחק לצד עבדולאי סק, כשהוא התקשה לתפוס מקום קבוע בהרכב עד לסיומה של אותה עונה. גם כאן הוא זכה למחמאות על עבודה קשה מצד בראיין פריסקה, מאמנו ומי שלימים הפך למאמן פיינורד במקום ארנה סלוט שעבר לליברפול, כשהקבוצה עברה מקו של חמישה שחקנים לקו של ארבעה שחקנים.

פריסקה עזב ובמקומו הגיע מארק ואן בומל. ואן בומל ייצב את המערכת, נתן לבאטיי מקום קבוע בהרכב ועניינים התחילו לרוץ כל הדרך לאליפות ולגמר גביע בעונה דרמטית, בסיומה הקבוצה זכתה באליפות במחזור האחרון עם 47 נקודות אחרי קיזוז לעומת 46 של גנק ושל סן ז'ילואז'. באטיי בישל פעמיים ב-2:2 מול גנק שהביא את אותה אליפות, ופתח בהרכב בגמר הגביע.

השנה העוקבת הייתה שנה מעט יותר קשה עבור הקבוצה ששיחקה במקביל בליגת האלופות, אבל באטיי קיבל הזדמנויות מול הגדולות בעולם. הוא פתח מול ברצלונה, שחטאר דונייצק (פעמיים) ופורטו, ואף בישל שער ניצחון לז'ורז' אילקיהינה מול בארסה בנגיעה כמעט מקרית, זיהוי הזדמנות שהפך לשער של חלוץ מהיר מול הקבוצה של צ'אבי ועשוי לחזור על עצמו גם בארץ, עם טרבנטה סטיוארט בחוד ומול קבוצות חלשות יותר.
אנטוורפן סיימה את עונת 2023/24 עם הפסד בגמר הגביע לסן ז'ילואז', משחק שזכור בעיקר בכך שבסיומו ואן בומל התלונן על בעיות פיננסיות ואמר שהוא לא מאמן את ריאל מדריד.

הוא פוטר והוחלף בידי יונאס דה רויק, הקבוצה השתנתה ובאטיי נתפס ביותר מדי טעויות לא מחויבות, רגעים של חוסר ריכוז, עלייה גבוהה מדי או חוסר חיפוי שהפכו לשערים קלים של היריבות, למשל מול סרקל ברוז' או מול מכלן. למרות זאת, הוא היה שחקן הרכב ב-19 המשחקים בהם שיחק, כשהוא נעדר מה-11 רק בשל פציעות שריר או פגיעה באכילס. חשוב להדגיש שהקבוצה הגיעה לפלייאוף העליון והוא סיים אותו על הרגליים, אבל בהפסד 2:1 לשרלרואה, בסיום שנה בה הרגע הזכור ביותר הוא תקרית ביזארית בה שופט שרק במשרוקית לסיום המשחק מטרים בודדים מאוזנו ובחוזקה.

במקביל, התחילו רעשים על עתידו. אנטוורפן הייתה יכולה להאריך את חוזהו באופן אוטומטי עד פברואר ועשתה זאת מסיבה כלשהי רק במרץ, מה שהוביל אותו לשחקן משמעותי. אנטוורפן פרסמה הודעה חריגה, בה היא אמרה שכבר סיכמה על תנאיו ושבסופו של דבר באטיי "ופמיילתו", כלשונם, שינו את דעתם.

"הפמלייה של באטיי רצתה לחזור בה מההסכם כדי לשבת על המגעים מחדש. אנחנו לא נכנסים לקרב הזה ומאחלים לו כל טוב. אנטוורפן רוצה שחקנים שרוצים להיות כאן ב-100%", כתבה. אחרי כל זה הוא מגיע למכבי חיפה, בלי דמי העברה. מה הוא יעשה?

הצד המקצועי
בהתאם לתפיסת המשחק של דייגו פלורס, מאמן שמאמין בכדורגל התקפי שמבוסס על תנועה של המגנים קדימה, התרומה המרכזית של באטיי היא התקפית. HLN הבלגי טען שהריצות שלו מתוך האגף לתוך הרחבה מצד אחד וההרמות מהצד השני משמעותיות, ושני הדברים עשויים להיות רלוונטיים.

בין אם מכבי חיפה תשחק ב-4:2:3:1 או ב-4:4:2, הצירוף של צמד חלוצים זרים בדמות ג'ורג'ה יובאנוביץ' וטרבנטה סטיוארט מעיד על כך שהם הולכים לשחק כדורגל התקפי, כזה שיצור כמה שיותר מצבים לשני החלוצים. משחק הראש הטוב שלהם ובפרט של יובאנוביץ' הופך את חיפה לקבוצה שתנסה ליזום יותר ממה שראינו בשנים האחרונות בעזרת הרמות, בזמן שהמהירות של סטיוארט תוסיף קצב מעט יותר דינמי שיכול להתחבר לריצה של באטיי.

באטיי יכול לשחק גם ב-3:5:2 על כל הקו, מערך שעשוי להתאים למכבי חיפה בהתחשב בכך שיש לה שני חלוצים מובילים (כשהבלמים עשויים להיות שון גולדברג, סק וליסב עיסאת או פדראו כשהאחרון יחזור), כשהוא נגע בכדור לא פחות מ-63 פעמים למשחק, כמות גבוהה באופן יחסי שמעידה על מעורבות בדומה לקורנו.

באטי הרים 0.4 פעמים למשחק השנה, למרות הפוטנציאל שהראה בשנים טובות יותר ובאוסטנד, כשרוב המסירות שלו היו מחצי המגרש השני. בקבוצות הקודמות של פלורס ראינו מגנים שמשמשים בתור הפליימייקרים בפועל, בזמן שהקשרים האחוריים בתפקיד הגנתי יותר ושחקני ההתקפה מתעסקים בקידום הדרך לשער ולא בניהול ה"שוטף" של המשחק. יכול להיות שזהיהיה המצב גם כאן, במה שיקל משמעותית על דיא סבע ומתיאס נהואל.

התרומה של באטיי, פייטר, מורגשת גם בפן ההגנתי. עם 2.3 תיקולים ו-1.2 חטיפות למשחק הוא לא מוותר בקלות, מה שמתבטא בין היתר ב-3.5 קרבות קרקעיים בכל התמודדות אותם הוא משיג ב-57% הצלחה, כולם נתונים בצמרת הליגה הבלגית. בכל מה שקשור ללחץ על הכדור או בתגובה לאחר איבוד קבוצתי, הוא היה בין המובילים בליגה המקומית. הוא קיבל שלושה כרטיסים צהובים לאורך העונה, אבל הבעיה שלו היא לא הרגע בו הוא מתמודד או סוגר שחקן אלא המיקום עצמו, כשבכל נתון הגנתי אחר הוא היה בין השחקנים הבולטים בליגה, כולל בהגנה במצבים של אחד על אחד. השאלה היא מה קורה כשהוא לא מגיע לשם.

כאן שיתוף הפעולה עם סק עשוי לעשות טוב לשניהם, כשסק הפיזי יכול לחפות על מגנים שיוצאים קדימה ועשה את זה בצורה נהדרת בשתי העונות הראשונות שלו בכרמל. הוא יצטרך לעשות את זה גם לצד באטיי, שבגיל 26 לא נראה כמו שחקן שבהכרח מגיע לחיפה כדי להתקדם ליעדים גדולים יותר אלא עשוי להיות מגן ימני לשנים הבאות, בכפוף כמובן למצב הביטחוני בישראל.