"מכבי חיפה פעלה מאחורי גבי, האמון נשבר"

ויטאל אנסימבה עלה למתקפה בראיון בצרפת: "בכר לא דיבר איתי שבועות, אפילו לא שאל לשלומי כשהייתי פצוע. אני לא סמכתי עליו, רצו שאשחק למרות שסבלתי מכאבים וזה רק נהיה גרוע יותר"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   02.08.25 - 09:14
Getting your Trinity Audio player ready...
לאחר שלא הצליח להשתלב ועזב את מכבי חיפה בתום עונה אחת בלבד, ויטאל אנסימבה פתח הכל, סיפר על הקשיים שחווה בירוק, הפציעה איתה התמודד ומשבר האימון שחווה מול ברק בכר. המגן שעדיין לא מצא קבוצה חדשה מתאמן בימים אלו עם האקסית בורדו, ובראיון בתקשורת המקומית נזכר במה שקרה בישראל.

"האמת, נשארו לי כמה זכרונות טובים מהתקופה בישראל", אמר, "יש כמה דברים חיוביים, אבל בסוף הפציעות מנעו ממני להשתלב בצורה טובה בקבוצה. בסך הכל אני רואה את זה כחוויה טובה. העניין הוא שלא יכולתי להתכונן כראוי, הליגה בישראל התחילה כמה ימים אחרי שחתמתי. ישר ניסו להכניס אותי לעניינים והיה חם, 40 מעלות, הגוף שלי לא עמד בעומס הזה".

אנסימבה המשיך וסיפר: "היו לי דלקות בגידים, זו הייתה פציעה שסחבתי עוד מהשנה הראשונה בבורדו, אבל רציתי להמשיך לשחק כי בראש אמרתי לעצמי שהשקיעו בי לא מעט. ידעתי שאם אגיע פצוע הם יראו את זה בצורה לא טובה, זו הייתה טעות. המשכתי לשחק, אבל כל העונה לא הייתי ב-100% ובהמשך הייתי צריך לעצור".

"כן אמרתי למאמן שיש לי כאבים", סיפר, "המאמן (ברק בכר) היה מודע, אבל זה לא מנע ממנו לפתוח איתי בהרכב בתחילת העונה. ברגע שזה התחיל להסתבך והפסדנו משחקים, הוא השתמש בזה כתירוץ ואמר שהוא רוצה שחקנים שנמצאים ב-100% כשירות. נשארתי מקצוען גם כשהוא שם אותי על הספסל. ניסיתי לתת את המקסימום שלי עם הפציעה שהייתה לי ובאמת נתתי את כל כולי. אחרי חודש נשברתי, כאב לי מאוד. כל יום הייתי קם בבוקר עם צליעה. עליתי למגרש בכל פעם ואמרתי 'הלוואי שלא יכאב לי היום'. במקום לחשוב על כדורגל, חשבתי על המצב הרפואי שלי".
פתח הכל (קובי אליהו)
פתח הכל (קובי אליהו)
אנסימבה המשיך ואמר: "זה היה מאוד קשה, ביקשתי מהמאמן לעצור אם אפשר. במועדון לא רצו לשחרר אותי, הם אמרו שאני יכול להמשיך ושזה פציעה קלה. לא הייתי צריך לספר להם ששיחקתי עם הפציעה הזו בבורדו, כי אז הם חשבו שאני יכול לשחק איתה גם אצלם. זה רק נהיה גרוע יותר, זה היה סדק ודלקת - הכל ביחד. זה מסובך".

"בסוף, עצרתי כי לא הייתה לי ברירה", סיפר, "המאמן לא רצה שזה יקרה והוא לקח את זה קשה - שם נשברה מערכת היחסים בינינו. במהלך תקופת השיקום שלי הוא לא דיבר איתי בכלל. הוא אפילו לא בדק לשלומי במשך שבועות. כשחזרתי זה היה אותו דבר - גם אז הוא לא דיבר איתי. הקשר ביני לבינו פשוט נותק. שיחקתי עוד קצת בהמשך העונה אבל הנזק כבר נעשה. בסיום העונה פיטרו את המאמן אבל מה שקרה כבר קרה. בינואר מכבי חיפה ממש רצתה להביא מגן שמאלי חדש מאחורי הגב שלי, מבלי ליידע אותי. המאמן לא רצה אותי, והאמון התערער. הוא לא סמך עליי ואני לא סמכתי עליו".

על החיים במלחמה סיפר: "כשהגעתי עוד היה בסדר, חיפה רחוקה מעזה אז היה די רגוע. אחר כך התחילה מלחמה עם לבנון וזה כבר היה מתוח. היו אזעקות כמעט יומיות. זה מצער לומר אבל בסוף מתרגלים וזה הופך לחלק מהשגרה. היינו יורדים למקלט באמצע אימון וחוזרים לאימון. חוץ מזה, החיים היו ממש טובים. מה שקרה עם איראן שבר אותי סופית, אם זה לא היה קורה אולי הייתי נשאר. אולי הייתה לי אפשרות אמיתית להמשיך שם".