"אני מתפוצץ". מבט פנימה לעונה האחרונה של ערן זהבי

התבוסה לאולימפיאקוס ("ביזיון, אנחנו לוזרים"), החזרה לנבחרת ("אני כמו מזוכיסט"), העונה תחת לאזטיץ' במכבי ת"א ("לא רוצה להגיד דברים שאתחרט עליהם") והאם יפרוש? הפרק ה-4 בסדרה "זהבי"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   08.08.25 - 17:20
Getting your Trinity Audio player ready...
פורש או לא פורש? הפרק הרביעי והאחרון בסדרה "זהבי" המשודרת ב-"יס" לא סיפק את התשובה לגבי הכוכב, אבל נתן הצצה פנימה לשתי העונות האחרונות שלו ואולי רמז לגבי מה שהולך לבוא. ככה זה נראה מבפנים. 

החזרה למכבי ת"א
זהבי: "בתקופה שאני משחק בפ.ס.וו, בקטע הכי פסיכי אנחנו מוגרלים לשחק נגד מכבי ת"א. אני מגיע עם הקבוצה לבית של מכבי. אני עולה על הדשא, פתאום הקהל שר לי בחימום. זה אחד הרגעים הכי מרגשים בקריירה שלי. לא אשכח, היו לי צמרמורות בכל הגוף. אני חושב שברגע הזה, הבנתי כמה אני מתגעגע, ובאותה שנייה הבנתי שאני חוזר לארץ. ואני מבין שהסוף מתקרב ו... אני רוצה להחליט על הסוף שלי. לא שיחליטו עליי. ההחלטה לחזור למכבי ת"א היתה הכי קשה. היה לי רק מה להפסיד, רוב השחקנים שחזרו לארץ בסוף הקריירה התרסקו. אבל אני חוזר כדי לסיים את זה כמו שצריך. וזהו, זה הפרק האחרון שלי".

רובי קין: "הבנתי את ערן, הבנתי אותו מיד. מהימים הראשונים. אני יודע לקרוא אנשים. זו כנראה החוזקה הכי גדולה שלי. אני רואה, אני יודע איך הוא מנסה לתמרן לפעמים - אבל זה האופי שלו. איתי אי אפשר.... אני לא אידיוט".

זהבי: "כשרובי קין הגיע, הוא ישר קלט אותי. הוא אמר לי: 'אין אחד שיכול להבין אותך יותר ממני'. הוא היה חלוץ ענק, הוא היה בנעליים שלי. הוא היה בתפקיד הזה, הוא יודע מה זה בשבילי להיות על הדשא".

קין: "שום דבר לא יכול להשתוות ללהיות שחקן כדורגל. גם עכשיו אני מתגעגע לכדורגל כל יום, הלוואי שיכולתי לשחק שוב".

זהבי: "העונה עם רובי התחילה מעולה. הרגשתי שאני בדרך הנכונה להגשים את מה שבשבילו חזרתי לארץ. הרגשתי שאני בול בזון שלי, הייתי מצוין כל תחילת העונה. הבקעתי הרבה שערים".

פרשת החדר בנבחרת
זהבי: "זה כולה פאקינג חדר לישון. את מי זה מעניין בכלל? את מי מעניין איפה אני ישן? את מי זה מעניין?".

שי: "זה לא עניין החדר, זה ברור לך".

זהבי: "בוא נראה איך יהיה בפגישה ואז נחליט".

7.10
זהבי: "קיבלתי הודעות 'בבקשה תחזור לנבחרת, היום יותר מתמיד. הנבחרת והעם צריכים אותך, זה הזמן להיות מאוחדים'. כשיש איזה אסון, אנחנו כולם מתאחדים. לא יודע נכון, לא נכון. נלך להיפגש איתם עכשיו ונראה. לא? כן. התרחיש הטוב? שאני אחזור כאילו הכל רגיל, נעלה ליורו וככה אפשר לסיים. לא?".

שי: "זו היתה תקופה לא פשוטה בשביל ערן לא להיות בנבחרת. זה מאוד כאב לו. הוא מאוד נפגע בכל הסיטואציה הזאת, אבל אני חושב שגם איזשהו חבל הצלה שלחו לו ואמרו לו - טוב, אתה חייב להיות שם. תהיה שם, לא משנה מה. והוא יהיה. זה הצו 8 שלו למילואים. ואני מקווה שהתסריט שהוא חולם עליו - באמת יקרה. לעלות ליורו".

ישראל - רומניה
זהבי: "אני רוצה לנצח. כאילו, מספיק. חוויתי מספיק אכזבות בנבחרת הזאת, די. אני רק לא רוצה שהאמוציות ישפיעו כל כך, אני רוצה להוריד אותן. בסוף זה כדורגל, נצטרך לנתק את זה".
במדי הנבחרת. “זה כולה פאקינג חדר“ (אלן שיבר)
במדי הנבחרת. “זה כולה פאקינג חדר“ (אלן שיבר)
(ישראל מפסידה 2:1)
זהבי: "הייתי בטוח שאנחנו מנצחים. הייתי בטוח, הייתי בטירוף. הרגשתי שאנחנו הולכים לעשות את זה. אני כל פעם אומר הזדמנות אחרונה, פעם אחרונה.. אני כמו מזוכיסט. מה בא לך לעשות עכשיו? לשחק עוד פעם. להחזיר את ה-0:0".

המשבר
זהבי: "אחרי חודשיים שלא היו משחקים בארץ בגלל המלחמה, חזרנו לשחק והקהל חזר לבלומפילד. אבל האווירה היתה מאוד קשה. אני לא חושב שהיתה תקופה שמשחקים שלמים לא הגעתי למצב אחד נורמלי. לכל העולם ואשתו יש ציפיות ממני, כל הזמן צריך לעמוד בהם, להיות הכי טוב שיש. לא פשוט להכיל את זה כל הזמן".

ייני: "ערן הוא איש לא בריא. הוא שם על עצמו כל כך הרבה לחץ, כל כך הרבה אחריות. תביני כמה לחץ זה לשחק כשאומרים - אתה זקן, אתה לא מספיק, אתה אחרי השיא".

זהבי: "מה יכול לקרות? חרא. אפילו שניצחנו, אני מרגיש חרא. נותן לכל הדבר הזה להשפיע עליי. כוס אמ-אמא שלהם".

קין: "להבקיע גולים זו התמכרות. זה כמו סמים, באמת. אז אם לא מבקיעים כמה משחקים, מאבדים מעט מהחדות".

זהבי: "תמיד בכדורגל הישראלי, אני הבעיה והפתרון. זה או שאני הפתרון ואם אני מבקיע, הכל עליי - ואז כועסים עליי למה רק אני מקבל את הכותרות. או שאני הבעיה. אז כרגע אני הבעיה".

איך אתה עם זה שהתחלנו לצלם את הסדרה?
זהבי: "האמת? קצת באסה. כי את רוצה לצלם כשהכל כמו שצריך.. זה לא ככה. את מדמיינת משהו וקורה משהו אחר, שזה גם בסדר. זה הוכיח לי שאף אחד, אין לו שיח טוב איתך בגלל העיניים היפות שלך, אלא בגלל שהכדורים ברשת. כשהכדורים קצת פחות ברשת, אז השיח פחות כיפי. בסדר. אין מה לעשות. יש מה לעשות, צריך לשים את הכדור ברשת (צוחק)".

משחק גביע נגד יפו
זהבי: "יש מחשבות. את אומרת, בואנ'ה חודש לא נתתי גול. לא יכול להיות. אולי אני מאבד את זה. יש מחשבות, אני אומר - טוב, תמשיך ברוטינה שלך. אל תחשוב רחוק מדי, צעד-צעד והדברים יחזרו".

קין: "לפעמים צריך להיות על הספסל, כי הוא לא משחק טוב. זה פשוט. זה יכול להיות קשה כי הוא רוצה לשחק בכל דקה ושנייה, זה בלתי אפשרי. הוא יודע את זה, אבל לפעמים האגו מפריע".

(זהבי קם להתחמם וחוזר לספסל)

שי: "למה הוא חוזר לשבת? ערן עצבני".

(זהבי כובש צמד)

אחרי המשחק
זהבי: "חבל שלא נתתי את השלישי היום, לקח לי מהקו. זה מה שיושב? ברור, כל גול חשוב. מה? יאללה, אפשר ללכת לחגוג".

אולימפיאקוס
זהבי: "הולכים לעשות היסטוריה היום? אוי ואבוי אם לא. אם לא, אני יכול לפרוש אחרי המשחק".

(מתאמן במלון)

זהבי: "הוא (אדם שעובר במסדרון) יושב בחדר ואומר - מה הוא עושה המפגר הזה, נתן 400 גולים, עשה כסף, מה הוא רץ במסדרון? התשובה - בגלל זה נתתי 400 גולים. בדיוק בגלל זה".
מתי קמת?
"שמונה. ניסיתי לקום יותר מאוחר, אבל קמתי לבד. המשחק מאוחר היום, רציתי לאחר את הארוחת בוקר".
מה אכלת?
"מה אני יכול לאכול? שתי פרוסות לחם עם ריבה, קפה. תדעי אבל, לחיים איזה כיף זה. גם אם לא יהיה לי שקל, אני אוכל לאכול את הארוחת בוקר שאני אוהב. כיף, לא? בהתחלה הייתי אוכל פסטה לפני המשחק, אבל לא נגעתי בפסטה שנים. לא רוצה להשמין. כמעט 20 שנה. זה מה ששמר עליי בסין, הטוטאליות הזאת. כשאתה חושב שזה קל, אתה מקבל סטירה".

"זה מתקשר להיום. אם אני יורד למטה, ואני מרגיש שמישהו חושב שזה קל הוא יקבל סטירה. אנחנו מובילים 1:4, ואם מישהו לרגע לרגע לרגע יחשוב שזה יהיה קל, הם יכולים לתת לנו גם 5:0. אם לא נבוא בגישה הנכונה, זה מועדון שיכול לפרק אותך".

(מכבי ת"א מפסידה 6:1)

זהבי: "דיכאון, דיכאון. ביזיון, מה? ביזיון פשוט. בא לי לשבור הכל וללכת. שישה גולים מקבלים במשחק באירופה. לוזרים, פשוט לוזרים. איך לא בא לי עליכם עכשיו. היינו צריכים רק לא לקבל ארבע גולים, זה מה שהיינו צריכים. חגיגות, היינו באופוריה. כוס אמק ערס. אפילו לא התקלחתי עדיין".
זהבי עם רובי קין. הבין לנפש שלו (מאור אלקסלסי)
זהבי עם רובי קין. הבין לנפש שלו (מאור אלקסלסי)

"רכבת הרים, העונה הזאת. כל שבוע רכבת הרים. כל שבוע רכבת הרים חדשה. מפה לפה, לפה לפה. מה עושים בסוף הקריירה? מה מחפה על כל העליות והירידות האלה? שברתי שיא שערים לשחקן ישראלי באירופה במפעלים אירופיים בעונה, ואני בדיכאון מקסימום. מבינה את החיים שלי? טוב, מחר יום חדש".

(רואה משחק מהיציע)

זהבי: "נוסעים לבלומפילד. בגלל שאני דביל, קיבלתי 5 צהובים, על דיבורים עם שופטים. שונא לראות משחקים ביציע. זה משחק חשוב מאוד, גם. זה מה שמעצבן אותי. יהיה מבחן טוב לכולם. נראה, שיתמודדו עם הלחץ. שאני לא משחק, כשאפרוש. 42 זה עוד חמש שנים, רוי (אז תשחק עוד חמש שנים) קשה לי להאמין. קשה לי להאמין שהברכיים יחזיקו עוד חמש שנים".

רוי: "יחזיקו".

זהבי: "זה נראה יפה מלמעלה. אבל מעדיף להיות למטה. אני בגירודים, חייב לרדת אליהם. מציק לראות את זה מלמעלה. מעצבן".

"מבחינתי לשחק זה הכל, זה הדבר שהכי כיף שיכול להיות. זה מה שאני עושה, אני חי מזה. זו העבודה הכי טובה בעולם, מה אני אעשה? כשאפרוש, לא אהיה חלק מהמשחק עצמו - אני ארגיש הרבה יותר בנוח. אם אני אהיה בתפקיד מקצועי או כל דבר אחר, ללכת לאצטדיון ולראות אני ארגיש הרבה יותר בנוח. זו לא חזרה גנרלית להרגשה הזאת? אולי".

מכבי חיפה - מכבי ת"א - משחק האליפות
זהבי לשחקנים: "אני לא מדבר הרבה, אוקיי? אנחנו הולכים לנצח הלילה. ננצח בכל דו קרב, ואנחנו הולכים לנצח את המשחק הזה ולחזור עם האליפות לתל אביב כי אנחנו מחכים לזה שלוש שנים. אני מאמין בכם, סומך עליכם ואנחנו ננצח".

(הפנדל)
זהבי: "נפלתי ושמעתי כזה - פאק, ואז כאב לי בטירוף. אני יודע שזה נשמע מפגר, אבל הדבר היחיד שעניין אותי זה שהפיזיו לא ייכנס ויוציא אותי החוצה לטיפול, ואני לא אספיק לבעוט את הפנדל".

(אחרי המשחק)
זהבי: "די, אני מפורק. פרקתי את הכתף, הברך שלי מפורקת, האצבע שלי שבורה. יצאה לי הכתף מהמקום. שיחקתי עם הרדמה בכתף. בברך, בכתף".

"אני מרגיש שאני לא במאה וזה משגע אותי. אני כל הזמן עוצר - כואב לי פה, כואב לי פה. אני מנהל את זה עד המשחק, את מבינה? בשבת נרדים את הברך, את הכתף, נגיע לאצטדיון במשחק מול באר שבע. אם מנצחים, לקחנו אליפות. לא אוותר על זה, זה ברור".

מכבי ת"א - הפועל ב"ש
זהבי: "אני מגיע למשחק מפורק. כואבת לי הכתף, וואו. רובי מחליט שאני פותח על הספסל. חמש שנים אחורה, לא הייתי נח בחיים. איזה לנוח, מה זה לנוח? אין דבר כזה. 62 משחקים בשנה, 90 דקות. עכשיו יש משהו קצת אחר. אם אני רוצה לשחק עוד שנה, שנתיים, שלוש - אני צריך ללמוד לשחרר. אבל קשה לי לשחרר".

קין: "המוח יגיד לך להמשיך עד גיל 40-50. אבל הרגליים אומרות משהו אחר. יהיה רגע שבו תעזוב. ותבין שהגיע הזמן".

(עם תורג'מן)
זהבי: "אתם נמצאים עם היורש. זה הדור שנעלם והדור שמתחיל. הוא יכול להיות הבן שלי. הוא בן 20! כשהוא היה בן שלוש, אני שיחקתי בבוגרים. אם את שמה את המוח שלי פה עם הגוף הזה, אנחנו בריאל מדריד".

תחילת עונת 2024-25 - לאזטיץ' מגיע
זהבי: "אני הייתי בטוח שאני פורש. כולם שולחים הודעת ואיפה אתה, בוא כבר, לא מבינים שזה לא כזה פשוט".

שי: "מצחיק שאתה אומר הייתי".

זהבי: "לא ראיתי את זה קורה כ"כ מהר. לשחק אני יכול, יכול להמשיך בקלות עוד שנתיים אם אני רוצה".

שי: "אז מה אתה רוצה?".

ערן: "לא רציתי להמשיך עד לפני שבועיים".

שי: "יודעים שכל יום דברים משתנים".

ערן: "אמרתי שיכול להיות שאני אפרוש בסיטואציה הזאת מצד אחד, מצד שני..".

שי: "אין לך מושג מה אתה הולך לעשות. הבנתי. אין לי בעיה שתמשיך. יהיה לו קשה, אין ספק. הוא משחק כדורגל מגיל חמש. זה מה שהוא יודע לעשות בחיים שלו, הלו"ז של הכדורגל".

קצב: "בן אדם שכובש 41 גולים בכל המסגרות, צריך להמשיך - לא משנה מה הגיל שלו".

עם לאזטיץ`. לא נגמר כמו שרצה (אלן שיבר)
עם לאזטיץ`. לא נגמר כמו שרצה (אלן שיבר)

זהבי: "חתמתי לעוד עונה בשביל הקהל, בשביל להרגיש עוד טיפה ולתת עוד טיפה עד טיפת המיץ האחרונה. הייתי טוב מדי מכדי לפרוש. קשה לפרוש בשיא".

לא משחק נגד ב"ש
זהבי: "לפחות ניצחנו, מה יש להגיד? אל תתני לי להגיד דברים שאני אתחרט עליהם, עזבי. זה יותר ממה שאת חושבת".

"לא יכול לסבול את הסיטואציה. אני מתפוצץ ואני בדיכאון. אני לא שחקן מחליף, קשה לי להיות מחליף. כי אני יודע מה אני שווה. זה משגע אותי".

איך בעבודה?
זהבי: "תלוי באיזה יום את תופסת אותי. היום? זוועה. אני לא נהנה לבוא לאימונים, לא נהנה להיות שם לתת מאה אחוז ולהבין - אתה תשחק רק כשהמאמן יחליט, עם כל הכבוד לו".

נפגעת?
זהבי: "ברור שנפגעתי. אני חושב שעשיתי, מקצועית, טעות קשה מאוד מאוד שחתמתי בשנה הזאת. הייתי חייב לפרוש בעונה הקודמת, אבל לא יכולתי לעשות את זה כי הייתי מתגעגע לכדורגל יותר מדי. והייתי יושב ורואה משחקים ואומר: 'איך אני לא על המגרש? תראה נגד מי הם משחקים, הייתי יכול לתת פה שתיים פה שלוש'. הייתי יושב ואוכל את עצמי. עכשיו אם אני אפרוש, אני לא אתגעגע לשנה הזאת, אני לא ארצה להגיע יותר וזה לא יעניין אותי. ככה אני לא אוהב את זה, אני לא עולה לבמה אז זה לא יעניין אותי".

"אם יהיה תלוי בי, יהיה טוב. מה שלא תלוי בי, אני לא שולט. לצערי. יש ימים שאני אומר: 'למה?'. אני מנסה למצוא סיבה, איזה משהו. עוד מלכות שערים, לעלות בטבלה של מלכי השערים בהיסטוריה של הליגה הישראלית. כשאני לא משחק - אז זה לא יכול לקרות".

"אימא של שי ושי אמרו לי: 'ממתי נהייתה לך כזו סבלנות? היית שובר את הכלים מזמן'. זה שיעור שאני צריך ללמוד לא להגיב, לא להיות מי שאני כל הקריירה. זה מבחן הרבה יותר קשה מכל מבחן מקצועי שהיה לי. בפן הזה, באישי, באגו, באימפולסיביות שאפיינה אותי כל הקריירה - אצלי לא טוב, אני קם הולך. זורק את הסרט. זה הכי לא אני, ההתנהגות הזאת. אני במחנה אימון לשליטה עצמית".

מכבי ת"א - מכבי נתניה 1:4
זהבי: "בהתחלה לא הייתי על המגרש, וגם כשהייתי על המגרש, הרגשתי כ"כ לא טוב בפנים ועדיין הקפדתי להתאמן כל הזמן כדי להיות מוכן לרגע שיצטרכו אותי. לי תמיד היה ברור שזה יגיע".

(זהבי כובש צמד)
זהבי: "אם היית אומרת לי לפני חודש שזו תהיה הסיטואציה.. היה קשה לראות את זה. כאילו אלוהים משחק אותי - אני אומר אני אפרוש ופתאום מגיעה תקופה כזאת.. כולם אומרים לי לא לעשות את זה, אבל אני בראש עם החלטה כלשהי ואולי צריך לשנות אותה. לא יודע איך לקבל את זה".

קצב: "מספטמבר אני אומר לו - יצטרכו אותך בפלייאוף. איך שהוא נראה עכשיו, הוא נראה חד קליל הוא לא נראה כבד. נחליט בסוף".

זהבי: "נגיד ואני עוזב, צריך להודיע. לא רוצה לעשות את זה בהפתעה"

חושב שאתה תפרוש?
"כן".

עוזב את מכבי ת"א
זהבי: "לא ישנתי כל הלילה. זאת ההחלטה הכי קשה שקיבלתי בחיים. יש לי צביטה בלב. הרגע הזה לא קל לי. זה לא רגע שחיכיתי לו, לעזוב את מכבי. זה צעד בדרך לאנשהו, זה בטוח. לאן? אני לא יודע ולא מתעסק בזה כרגע. המשימה שלי עכשיו זה לעזוב את מכבי עם אליפות. זה מה שמעסיק אותי כרגע".

אחרי השלושער נגד נתניה
זהבי: "ידעתי שאני אצטרך לעמוד במבחן הזה. אני לא יודע איך אני מודיע לקהל הזה שאני מחר מסיים, אחרי המשחק הזה. לא פשוט. יהיה בסדר. מה יהיה מחר? נראה. יהיה טוב, כבר עכשיו טוב".

"לא הצלחתי להירדם, כי אמרתי שאני אודיע, אעשה את זה על הבוקר - אבל אחרי משחקים קשה לי להירדם. פשוט פתחתי פתק והתחלתי לכתוב. זה לא פשוט. הילדים לא יודעים עדיין, ולא רציתי להודיע לפני שרוי מגיע. הוא רוצה שאני אשאר ומשכנע אותי להישאר. אני בעצמי לא מעכל שאני הולך לעשות את זה. בא לי להיות שלם עם זה. חשבת שזה יקרה? לא. כל הקריירה שלי, כל הזמן הייתי מלא בהתלבטויות, גם השנה הזו במכבי - איזה טעות שחתמתי, הרגשתי שטעות. אבל להגיד לך משהו? היא עשתה לי כל כך כל כך טוב. השתניתי העונה. השתניתי מאוד".

ערן לילדים שלו: "אבא עוזב את מכבי".

רוי: "אתה עוזב או פורש?"

זהבי: "עוד מעט תצא הודעה ואני הולך לאימון, שלא ישאלו שאלות. מה אתה חושב?".

רוי: "אל תעבור לבית"ר".

זהבי: "אני עולה עכשיו בפעם האחרונה על הדשא שעליתי עליו לראשונה לפני 20 שנה. זה בלתי נתפס".

מכבי ת"א - בית"ר. זהבי כובש שלושער ולוקח אליפות
זהבי: "איפה אני אקבל אדרנלין כזה? אווירה ואנשים, 20 אלף שרים. כיף, מה? אני מפחד מה יהיה אחרי הכדורגל. זה 15 שנה קריירה, לא היה שום דבר אחר. המטרה היתה תמיד מול העיניים, ותמיד היה ברור מה הולך לקרות ומה אני מוכן להקריב שזה יקרה. כל הזמן ברדיפה אחרי שיא ועוד משהו, כל היום במשך שנים. בסוף הקריירה, כשאני מסתכל על זה - אני לא ויתרתי, האמנתי במה שאני יכול לעשות. השגתי מה שצריך. אני גאה בעצמי".

"איזה סטנדינג אוביישן. אפילו בחלומות הכי ורודים שלי, זה לא היה ככה. וואו. איזה רגשן אני, יא אללה. כמה בכיתי היום".

שי: "לא היינו יכולים לבקש סיום יותר טוב מזה. חלום".

זהבי: "אני כל הזמן שואל את השאלה - מה יהיה ביום שאחרי? מה ישפיע על המצב רוח? אין לאן לברוח, אין את המגרש יותר. מה עושים יא אללה? לא זוכר את עצמי אחרת. זו תהיה התמודדות".

"איזה תסריט. יש לך חומר טוב לסרט. מה עושים מחר בבוקר? יהיה כיף, גם בשלב הבא יהיה כיף. אחפש אתגר ממש גדול. אצטרך איזה משהו ענק, משהו ענק אני מחפש".