תגיות: אריאל הרוש, בית"ר ירושלים, ליגת העל ווינר
שובר שתיקה. אריאל הרוש הוא אחד השוערים הבולטים ביותר בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, ואת 2024/25 סיים פצוע כשחקן אשדוד. כעת אקס בית"ר ירושלים, הפועל ת"א, הפועל ב"ש ומכבי נתניה התייחס בהרחבה לעתידו ב"חמש באוויר - חדר החדשות", התוכנית החדשה של ערוץ הספורט.
הרוש נזכר בפרשת הצ'צ'נים: "ילד בן 23 שיעבור מה שקרה עם קדאייב וסדאייב היה מתפרק. לא הייתי יכול להגיד לא, אני הקפטן של הקבוצה. כששחקן מגיע צריך לקבל אותו באהבה ובחום. הסברתי את זה לקהל לפני ואחרי, אין שום דבר אישי. ידענו שהמהלך הזה הוא אך ורק נגד בית"ר ירושלים ולא לטובתה. זה מה שכאב לי. עד היום אני מקבל גידופים כשאני מגיע לטדי, קללות לאשתי, לאמא שלי. זורקים עליי מצתים, הכל. מתרגלים לזה למרות שעברו 11 שנה מהדבר הזה. זה שלהם, אני שלם עם עצמי. עבדתי אצל המועדון, לא אצל הקהל".
הרוש התייחס לתקרית המפורסמת באשדוד: "ספגנו בדקה ה-93 אחרי טעות של שופט. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, רציתי ללכת לחדר. היו שני אוהדים שלא הפסיקו לאיים אותי ולקלל עליי, בערך בגילי. הלכתי אליו, אמרתי לו ש'בוא תגיד לי את זה בפנים'. הוא המשיך לקלל אותי, עשיתי תנועה של אגרוף. לא פגעתי בו כמובן. הלכתי לחדר ההלבשה, התקלחתי תוך כמה שניות ויצאתי משם בעצבים. יצאתי לרכב ואז המון אנשים הקיפו אותו, לא נתנו לי לזוז אחורה או קדימה. קללות, יריקות, הכל. הגעתי לכביש חד סטרי ואז התחיל להיות המון סביבי, היה איתי רק שוטר אחד וקרוב ל-100 אנשים שלא מפסיקים לבעוט ברכב, לצעוק חפצים, איומים של 'תצא ונהרוג אותך'. הרגשתי שנכנסתי לשטח עוין, לא במדינת ישראל. ראיתי כמו בלוק מקדימה שאי אפשר להמשיך. אחד האוהדים ירק עליי ועשה תנועה לתוך האוטו אז יצאתי, הדפתי את האנשים, נכנסתי לאוטו והמשכתי. רק כדי שהם לא יבואו אליי ויקיפו לי את הרכב. כך היה".
"הרגשתי כאילו אני אויב המדינה. זה פגע בי יותר מכל דבר אחר. זה הרגיש כאילו רוצים לרצוח אותך. אני אוהב את המדינה, ציוני. כשאני מסתובב בירושלים אני מרגיש אהבה, תמיכה, מצטלמים איתי. אף אחד לא אהב את המקרה הזה. אני ירושלמי, הוריי והורי אשתי משם. כשעברתי לנתניה זה היה בסוף החלון, בספטמבר. קראו לי בוגד, אבל הם העיפו אותי מהקבוצה. המשיכו ככה כל העונה הזאת. כשהגיעה ההצעה להפועל ת"א, עברתי. ידעתי שמקללים אותי, רומסים אותי. זה מועדון ענק עם קהל מצוין, למה לא?".
הרוש סיכם את הקריירה: "יש פספוס גדול, אבל עשיתי הכל כדי להצליח. לפעמים הגעתי למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, או שהגעתי למקומות שהייתי צריך להיות בהם בזמנים אחרים. אז דברים היו נראים אחרת, אבל זה לא תלוי בנו אלא רק בקדוש ברוך הוא. לא עשיתי פרובוקציות, לא עשיתי טעויות קריטיות. הרגשתי סכינים בגב, הרגשתי שאני לא יכול לסמוך על אף אחד. אני לא רואה את עצמי נשאר בכדורגל, לא בשום תפקיד. אני אדם ישר, אמיתי, אנשים שמדברים איתי בכנות בלי לבלבל את המוח. בלי ערבובים. אני רוצה לדבר ככה".
הרוש התייחס לדאבל של הפועל ת"א בטדי: "בכיתי. זה הרגיש כאילו ירדנו שתי ליגות. אם מישהו היה מצטט לי במשך שנים את ה'הרוש הודף' של מאיר אינשטיין הוא היה יודע שהוא צריך להתחיל לרוץ. בשנים האחרונות התחלתי לשחרר".
"היה קשה מאוד נגד ערן זהבי ונגד ערן לוי. היה צריך להתכונן שבוע שלם לפני המשחקים מול ערן לוי, להתרכז כשהכדור בחצי. הוא יכול להבקיע מכל נקודה שם".
"הסיכוי שאחזור לכדורגל לא גבוה במיוחד"הרוש אמר: "אני משתקם מפציעה בכתף ועובד על עסק חדש. עברתי הרבה פציעות - גב, ברך, שתי כתפיים. יש דברים שלא תלויים בנו. עשיתי הכל בקריירה שלי, הייתי הכי מקצוען שאפשר. יש דברים שגדולים וחזקים מאיתנו, זה מה שקרה. כנגד כל זה, קמתי, התעשתתי ולא ויתרתי אף פעם. המשכתי להילחם, לפעמים הגוף אומר שקשה לו. היום אני בסדר גמור, אבל כמעט חצי שנה לא התאמנתי. אני לא מרגיש מה שהרגשתי כששיחקתי באופן רציף. נסיים את זה ונראה מה הלאה".
הרוש המשיך: "פתחתי קרן גידור לפני חודשיים. אני עובד על זה חמש שנים, גם על השקעות בנדל"ן. תמיד רציתי את זה, הסתכלתי על היום שלאחר הכדורגל. רציתי תמיד לדעת מה אעשה אחר כך, לשם כרגע אני הולך. שחקנים עושים הרבה כסף בגיל צעיר ולא חושבים על זה, חיים את חיי התהילה ומבזבזים הון על מותגים, מכוניות, בילויים, כל הדברים האלה. בסופו של דבר בסוף הקריירה אתה מנסה להבין מה עכשיו. כשאתה מגיע ליום שאחרי הפרישה אתה מתחיל לחשוב. צריך לחסוך, להשקיע בצורה חכמה ונבונה כי הקריירה נגמרת מהר".
"הסיכוי שאחזור לכדורגל לא גבוה במיוחד", אמר הרוש. "התחלתי את מחנה האימונים עם שלוש קופסאות קטאפלאם, כדור חזק מאוד. גמרתי אותו בעשרה ימים. אף אחד לא ידע את זה. עברתי הרבה זריקות בכתף, הרבה מאוד הליכים רפואיים. הייתה טעות, ועוד טעות, ועוד טעות. לא זיהיתי את עצמי. עבדתי קשה באימונים, היו אימונים שנאלצתי להחמיץ. הבנתי את זה ואמרתי לאלון חזן: 'תקשיב. אני לא יודע אם אצליח למשוך ברמה שאני שווה עד סוף העונה. אולי תביאו עוד שוער בכיר'. הם הביאו את נמצ'יסקי, שוער מקצוען שעזר לנו להישאר בליגה. אמרתי לעצמי שאני צריך לטפל בעצמי, לעשות ניתוח בכתף. עכשיו אני בשיקום".