בעקבות הגביע האבוד של אוהד ב"ש המיתולוגי

שניהם חלמו, כל אחד בדרכו, על הרגע שבו יזכו להניח את היד על גביע המדינה. אפרים דוידי, הבלם המיתולוגי של הפועל באר שבע, ואליהו ברגמן, אוהד אדום במשרה מלאה, חלקו לאחרונה רגע מיוחד של אושר מזוקק. ערב פתיחת העונה, הוזעק ברגמן ממיטת חוליו לאצטדיון טרנר, ודוידי העביר לידיו את הגביע שכה השתוקק להחזיק.

לפני יותר מ-40 שנה זה נגמר במפח נפש משותף. דוידי חזר מהגמר של 1984 בידיים ריקות, אחרי הפסד מופרך להפועל לוד של דרור קשטן, וברגמן שהיה שם כשזה קרה ליווה את אפרים וחבריו במבטים נוגים מהיציע. ״באנו למשחק עם האף למעלה, היינו בטוחים שניקח את הגביע בהליכה. בסוף הפסדנו בפנדלים וחזרנו הביתה בזחילה״, נזכר דוידי. ״בשבילי זה היה הכי קרוב לזכייה בגביע״. 

ברגמן, אז בן 33, יצא מאצטדיון ר"ג עם דגל שמוט ו-וריד נפוח בצוואר. מעצבים. 

במפגש הראשון עם סביבתו הקרובה בגדו בו עצביו. ״עבדתי בתור מלצר במלון בהרצליה, מגיש מנות ראשונות ומפנה שולחנות. לא סתם, עם דיפלומה מבית הספר תדמור. הפאדיחה שנהייתה לנו בגלל הפועל לוד הרסה אותנו. כולם במלון לא הפסיקו להסתלבט עליי, אז הלכתי איתם מכות. מאז תפסו ממני מרחק. הייתי משוגע, לא כמו היום״. 

הסרט של ברגמן הוא מהז׳אנר הדוקומנטרי. יש לו ברזומה חמש אליפויות, ארבעה גביעים - ואפס הנפות.  

בזכייה האחרונה, אחרי ה-0:2 על בית״ר ירושלים, ברגמן בן ה-73 ניסה לפלוש לדשא בבלומפילד כדי לגעת בתהילה, ובעודו מתארגן לקראת ההתפלחות, כיבו את האורות במגרש. ״נהייה לי חושך בעיניים. במקום להשתולל משמחה, חטפתי את הקריז. הרגשתי שאם אני לא מחזיק גביע, לפחות פעם אחת בחיים, אז חבל על הזמן שלי". 

במהלך הפגרה חש ברע, ונזקק להשגחה צמודה במרכז רפואי. אחד הרופאים הציע שיפחית את המינון של הכדורגל. ״נפנפתי אותו ממני. הסברתי לדוקטור שבלי כדורגל, עדיף להשאיר את המחט של האינפוזיה תקועה לי בווריד״.

הדיווחים מהקונסוליום הרפואי דלפו החוצה, והגיעו לאוזניו של דוידי. רגע לפני ארוחת הערב במחלקה בבית החולים, טרטר הטלפון של ברגמן. מצידו השני של הקו נשמע קול מוכר. "בוא לטרנר", אמר לו הבלם, "יש לך פגישה עם הגביע".

מילה של אפרים היא מילה. בעשר השנים האחרונות מארגן דוידי את הקו האחורי בטרנר. בתוקף תפקידו כאחראי מטעם חברת ״כיוונים״ על הלוגיסטיקה באצטדיון, התהדקו קשריו עם מקבלי ההחלטות בבית האדום. הם מתאמנים אצלו, והוא לוקח את הגביע לסיבוב הופעות מתי שמתחשק לו.