תגיות: דלה ימפולסקי
שלוש שנים עברו מאז פרש דלה ימפולסקי ממשחק פעיל. הקשר ששיחק במכבי נתניה ומכבי חיפה רשם לא מעט רגעים יפים - והמשיך קריירה ארוכה, עד שפרש ב-2022. שנים ארוכות הוא נעלם מהרדאר - ועכשיו, הוא מדבר על החיים שאחרי הכדורגל. בראיון ל"5 באוויר" - הוא מדבר על הקריירה, היום שאחרי ואיפה הוא היום.
"אני צריך להשלים עם זה", סיפר ימפולסקי על החיים שלו. "אני מנסה להמציא את עצמי מחדש, זה מאתגר אבל כיפי. אני עובד בעיריית תל אביב, בתברואה, אבל אני מתחיל תכף ללמוד מנהל עסקים - עכשיו התחלתי גם במדיה החברתית. בעירייה יש הסכם עם ההודים, ואני מפקח עליהם. עושה מה שצריך בתברואה".
"פרשתי מהכדורגל רשמית בגיל 24-25. אמא שלי היתה חולת סרטן והיו לי עוד כמה דברים אישיים. בזמנו הייתי ילד מופנם וצנוע, היו לי דברים רבים מקבילים בבת אחת ולא יכולתי להתמודד עם זה. לא היה לי מי שיכוון אותי, הכנסתי דברים פנימה ולא נהניתי מזה. בשעריים שהבנתי שאני לא רוצה ולא יכול להיות בכדורגל מקצועי. רציתי משהו יותר שקט, שאני יכול לשלוט עליו מאשר שהשם שלי עולה בסיטואציות לא נעימות".
על מכבי חיפה הוא אמר: "זו היתה סוג של הגשמת חלום, כי אחי החורג אהד את מכבי חיפה". אבל בהמשך, סיפר גם על הלחץ שחווה: "היה לי מאוד קשה, כל פעם אני נזכר ועולים לי המון דברים. היו התקפי חרדה, עברתי פרידה מאוד קשה מאקסית, אמא עם סרטן בכבד - הייתי צריך לעשות הכל לבד, מאז שהייתי ילד. היה לי מאמן מנטלי שעזר לי מאוד, הייתי נכנס לשירותים ומרים לו טלפון דקה לפני המשחק - והוא היה עוזר לי".
"כשהשופט שורק, הייתי שוכח מהצרות, והייתי רוצה שהוא לא ישרוק לסיום כדי שלא אחזור לחיים. עברתי משבר מנטלי אחרי הפרישה, אמרתי שאני צריך להתנתק כדי לצאת לאור כמו שאני היום. לקחתי לעצמי את הזמן, התנתקתי מכולם ונכנסתי לתוך עצמי. עכשיו אני בסדר".
שקלת לעשות משהו קיצוני עם עצמך?"לא אשקר, אני לא מאמין בדברים כאלה. המוח יכול לשטות בך לפעמים, אבל תמיד הייתי חזק. אני מאמין שמתייצבים ומגיעים לשלווה. לכל אדם יש הזדמנות שנייה בחיים. שיקמתי את עצמי נפשית, אמי היתה מאוד קרובה אליי, היא גרה בקנדה ולא יכולה היתה לעזור אבל בשיחות יומיות. עבודה עצמית ללא סוף, וזה רק זמן".