תגיות: ווסלי פטאצ'י, מכבי תל אביב
שאלת הרכשקודם כל ולפני הכל, יגיע רכש. הצהובים קיבלו כ-4 מיליון יורו בזכות הבטחת העונה האירופית, 3.17 מהבטחת העלייה לקונפרנס ומאות אלפים נוספים בהתחשב במענקים שמבוססים על הדירוג, ו-4 מיליון יורו נוספים מהמכירה של פטאצ'י. גם אם מכבי לא תשקיע את כל הסכום בשחקן אחד או שני שחקנים, סביר שיגיעו שני שחקנים ששווים מיליון יורו. אופציה אחרת היא השאלה עם אופציה, בדומה למתווה בו קריסטיאן בליץ' עבר לצהובים.
פטאצ'י היה שחקן שונה ממילסון, כשהוא נטה להיכנס הרבה יותר לאמצע מאשר האנגולי. בהרבה מאוד מקרים הוא היה מעין מספר 10 בפועל, כשהצהובים שיחקו עם רוי רביבו ואושר דוידה באגפים ושלושה בלמים. אם מכבי תחפש שחקן אגף, אז יכול להיות שזה הפתרון.
החשודים המיידים הם כמובן פרסטיז' אמבונגו ורלבוילה מופוקנג. בגזרת הראשון נטען לפני כשבועיים שבאצ'קה טופולה לא מוכנה למכור אותו לפחות עד ינואר, אך כרגע מכבי ת"א יכולה להציע יותר, מה שעשוי לשכנע את הסרבים. בגזרת מופוקנג המצב פחות יציב, כשמאמנו מתעקש להגיד פעם אחר פעם ש"הוא עדיין בקבוצה".
גם כאן, מקרה בו מכבי ת"א תציע סכום גבוה עשוי לטרוף את הקלפים, אבל יותר סביר שנראה שחקן שלא חשבנו עליו. כשהליגות מתחילות בשבועות הקרובים וחלון ההעברות בארץ נסגר מאוחר, יכול להיות שמכבי ת"א תחתים שחקן אחרי הפלייאוף ולפני הדדליין, ה-2 בספטמבר, אחד שיפול מהליגות הגדולות או יהיה מחוץ לתוכניות שלהן, או של כל ליגה שנסגרת. לא הייתי פוסל מעבר של שחקן שנופל בין הכיסאות מה-MLS למשל, במקביל לדור תורג'מן שצפוי לעשות צעד לכיוון ההפוך.
מי זה יהיה? סביר שנראה שחקן צעיר כמו פטאצ'י או מילסון, אחד שהם יכולים לעשות עליו רווח. מבחינת סגנון המשחק סביר יותר שזה יהיה פטאצ'י, אבל בהתחשב ביכולת שראינו מאלופת המדינה עד עכשיו באלוף האלופים ובאירופה, זאת אולי הזדמנות לשינוי מקיף יותר במערך. בכל מקרה, יש כמה דברים שאפשר להאמין בהם - גיל צעיר, פוטנציאל ודריבל. המכנה המשותף של השניים.
המצב בסגלפטאצ'י לא היה השחקן היציב ביותר של מכבי ת"א או זה שהביא את המספרים, אבל יכול להיות שהוא היה הטוב ביותר. הוא הכניס מימד נוסף של יצירתיות וקסם שהפך את הקבוצה למעט פחות צפויה. במשחקים הטובים ביותר שלו, כמו הצמד מול הפועל באר שבע בטרנר בפלייאוף, הוא היה גדול על הקבוצה היריבה.
אין שחקן אחד שיכול לעשות את זה. להשתלט על הכדור ולשנות משחקים בנגיעה. זה יהיה מאמץ קבוצתי, והמאמץ הקבוצתי הזה יתחיל משחקנים שלא נוצלו עד עכשיו בסגל. השם המעניין הראשון, איך לא, הוא שגיב יחזקאל.
יחזקאל היה מהשחקנים הטובים בליגת העל בעונה הבריאה האחרונה שלו במחוזותינו, לפני שעבר לטורקיה, חזר ונפצע. היכולת שלו לתרום בבניית ההתקפות מעמדת המגן הימני משמעותית, ולא מופרך שנראה את הצהובים משחקים בשנה הבאה איתו ועם רוי רביבו בתור שניים שעולים קדימה, בטח כשיש את בליץ' שהגנתי יותר מוואן אובריים. מצב בו בליץ' פותח לצד סיסוקו ופרץ בקישור ונשאר מקום לשחקן כנף דומיננטי הוא פתרון אחד.
פתרון אחר, שעשוי להדהד את מה שראינו בגומלין מול המרון, הוא 3:5:2. גם אלעד מדמון וגם יון ניקולסקו מספיק טובים כדי להיות חלוצים פותחים בעונה הבאה, כשהמשחק שלהם מתאים זה לזה - ניקולסקו הפיזי חיית רחבה, בזמן שמדמון יכול לנוע מסביבו. זה עדיין משאיר ואקום יצירתי.
הפתרון הזה לא מחייב את מכבי ת"א להחתים שחקנים אם יש "דאבל פיבוט", כשבליץ', סיסוקו ודור פרץ יפתחו בקישור, ויכול לאפשר לה להחתים שחקן התקפי יותר ולהוריד את סיסוקו לספסל כשפרץ קשר 50/50. במקרה כזה הם יוכלו לשחק מעין 5:3:2 בלי הכדור, כשהקבוצה תלחץ לאורך רוב העונה.
אורי עזו הוא שם מעניין נוסף, אבל לא בתוכנית של ז'ארקו לאזטיץ' ולא סביר שזה ישתנה גם אחרי הבחירה של פטאצ'י. יפול הרבה יותר על אושר דוידה, אבל מכבי הזאת תשחק כדורגל אחר, אולי כדורגל שיותר מתאים למאמן שלה בשנה השנייה שלו. האם הסוד לשינוי נמצא במגנים? האם עוד חודשיים נדבר על מישהו שאנחנו לא מכירים באותה התלהבות או ייאוש בו דיברנו על פטאצ'י לאורך העונה בארץ? רק הזמן יגיד.