באר 7: על הצהרת הכוונת של קוז'וך ושחקניו

הנימוסים וההליכות נשארו באירופה, היא כאן כדי לרמוס, לדרוס ולכתוש

חיים זלקאי
חיים זלקאי   31.08.25 - 07:30

תגיות: הפועל באר שבע, ליגת העל ווינר

Getting your Trinity Audio player ready...
(דני מרון)
כבר מהדקה השנייה היה ברור: זה לא כוחות. קינגס קנגווה לא השאיר מקום לספקות – שער מהיר, ואז עוד אחד, והמסר שוגר כמו טיל: הפועל באר שבע כאן כדי לרמוס. לדרוס. לכתוש. למוטט. ללא רחמים, בלי סנטימנטים. הנימוסים וההליכות נשארו באירופה.

אם זו לא הצהרת כוונות, אז אני אוהד של גרימסבי: שני ניצחונות על הסיפתח, 11 שערים, ומקום 1. מישהו עוד חושב שיש לקוז׳וך בעיה בהתקפה? בזהירות המתחייבת נשאלת השאלה מי בכלל חשב בתחילת הערב על שבירת שיא הכיבושים?

במצב של 0:6, כשניצני חמלה בצבצו על כר הדשא, מישהו בקהל, אולי סטטיסטיקאי נלהב או אוהד עם זיכרון נדיר, קלט את הרגע. הוא שלף את הטלפון, הקיש במהירות על המספר של הכרוז ולחש לו בבהילות: "תודיע לשחקנים שחסר עוד גול אחד לשיא. עוד אחד וזה שלנו״.

 לפני עלות השחר נכבש היעד. איגור זלאטנוביץ', הרכש הסרבי, חתם את הסיפור בשער שביעי מבישול של איתי חזות, ״הרכש״ מהנוער. הרבה שנים חיכינו לרגע הזה ועכשיו אפשר לסכם בקצרה - באר 7.

בערב חגיגי שכזה לא מתעסקים בזוטות. לוקאס ונטורה, שכבר חלם על הקרנבל בריו, נשאר לפי שעה באווירת החפלה הדרומית, ואפילו זכה לתשואות מהקהל כשעלה מהספסל; והוא שוב איתכם כאילו לא היה רגע של מחלוקת ולא היו דברים מעולם. בעידן ניהולי אחר, לפני בואה של משפחת ברקת, היו לוקחים אותו לשיחה צפופה, ומסבירים לו בבאר שבעית מדוברת - ״רוצה ללכת, אבאל׳ה? תביא 4 מיליון יורו״.

מי שעשוי ללכת מוקדם מהצפוי הוא אילון אלמוג. הבנאדם התחמם כמעט חצי שעה, להוט להשתתף בחגיגה. בחימום אפילו הטעה מאבטח, וכשהעיף מבט למעלה ראה את הספרה 5 על הלוח. הזדמנות פז להחזיר לעצמו את הביטחון – ורן קוז'וך מסרב לתת לו דקה. מסמר נוסף בספסל? ייתכן מאוד. דיווחים עקשניים כבר משדכים אותו לצבע הצהוב - של בית״ר או של נתניה. האיש שהביא לב״ש את גביע אלוף האלופים לא יעצור כנראה באדום.

איפה החמלה, אתם שואלים? נעלמה יחד עם ההכנות של אלירן חודדה למשחק. בכזאת חוסר איכפתיות של אורחת בטרנריה לא נתקלנו מאז שהפועל תל אביב חטפה כאן שישייה בדרך לירידת ליגה. זו לא ליגה למקומות עבודה, וטבריה – עם 12 אוהדיה ביציע נראתה מיואשת כמו דייג בים המלח.

מישהו במועדון יצטרך להסביר איך ויתרו על דניאל טננבאום, ואיך הגיע במקומו שוער שמתמצא בשטח כמו קיבוצניק מהצפון שאיבד את הווייז בפארק הירקון . דודו גורש, מאמן השוערים של טבריה, רשם פרק מפואר בטרנר בתור שוער הבית. הפער בחייו המקצועיים בין אז לעכשיו עמוק יותר ממשבר המים בכינרת.