ניצחון מוחלט: הפועל תל אביב חזרה, ובגדול

אלטמן הדליק את בלומפילד בשער לא פחות חשוב משל זהבי בטדי ועשה צדק לפצצת האנרגיה האדומה. אפשר להבין את לויזו, שכבר יושב על המזוודות בניקוסיה. הטור של עמנואל רוזן

עמנואל רוזן
עמנואל רוזן   16.09.25 - 11:31
Getting your Trinity Audio player ready...

כאשר עמיחי שפיגלר מדבר בטלוויזיה על הניצחון הכי מתוק של הפועל על בית"ר, אני נזכר כמובן ב-15 במאי 2010 בטדי. אז, אדום אחד העונה לשם ע.זהבי קבע בדקה ה-92 דאבל היסטורי, שסימן למרבית הצער גם את תחילת ההידרדרות. אתמול, בדקה ה-98, ע. אלטמן מסמן בפצצה משלו, מהלך חשוב לא פחות. הפועל חוזרת. לא רק לליגת העל, לצמרת שלה.

אם יש משמעות לביטוי השחוק והמאוס "גילינו אופי", הוא מקבל אצל הפועל של השנתיים האחרונות משמעות אמיתית. צאו לבדוק כמה משחקים בעידן ברדה הוכרעו במאני טיים של המשחק. חיים חדשים בתוספת הזמן. בשבוע שעבר זה היה השוויון עם 10 שחקנים מול ריינה, אתמול המהפך מול בית"ר. הפועל של השנה מתעוררת, בדיוק כאשר מסביב כולם כבר מתחילים להספיד אותה.

אבל כל מי שהיה שם, אתמול בבלומפילד, יודע שזה לא רק האופי. זה גם היופי. הפועל תל אביב נתנה מחצית שניה חלומית, כשהיא עולה אליה אחרי שוויון בתוספת הזמן שיכול לשבור גם את החזקים. השער של בית"ר הגיע "משום מקום", עוד ביטוי שחוק ומאוס, אלא שהפעם ניצח הצדק את העוול והמהפך בא מרגליו של מישהו שהאופי אצלו ניצח אתמול את תסכוליו האישיים ואת גיל המעבר. זה היה שער של יופי ושל אופי שממנו נכתבות אגדות.

בהגדרות היבשות שיחקה אתמול עולה חדשה לליגה מול אחת שרוצה תואר. אני לא מבין איך אפשר לרצות תואר כאשר כל מה שאתה מציג ב-90 דקות אלה הרמות (מצוינות לצערי) של אצילי לרחבה (ברדה, חייבים לעבוד על עמידה מול מצבים נייחים וקרנות). מצד שני, זאת עולה חדשה זאת? זאת פצצת אנרגיה אדומה, שילוב מנצח של רכות וקשיחות. ויש איכות. יש לא מעט איכות לתלכיד של ספרא-פרימור-בוקסה-ברדה. אנחנו הפועל, צנועים בדרכנו, ולכן, חברים, לא נדבר על תואר, אבל כן על צמרת.

בבלומפילד תבער השנה אש גדולה (כל כך מבין את לויזו, שיושב כבר על המזוודות בניקוסיה המשמימה, בוא אלינו ילד, השיר שלך כבר נכתב). בבית הדין של ההתאחדות בטח ידונו עורכי הדין חמורי הסבר בכובד ראש באש אחרת, שני הנפצים שנחתו על הדשא, שני נפצים שנזרקו על ידי שניים תוך 20 אלף אוהדים, ואולי יחליטו המכובדים לחרב איזה משחק חוץ של הפועל עם עוד איזה יציע ריק לתפארת. הם מצוינים בזה. 

אף אחד בטח לא ידבר שם על השלט שהניפו אוהדי בית"ר לתפארת אל מול היציעים שלנו: לשרוף את החזירים האדומים. זה לא נפץ, אלה סתם דברי שירה. כמה אלגנטי, כמה מקסים. כמעט כמו עוד מיצג מגוחך של השר לענייני בטחון לאומי וגימיקים בשער 11. כן בן גביר, לסמל של הפועל לא הצלחת להגיע אתמול. מצד שני, יכולת לראות באמת מהו ניצחון מוחלט.